בדיקות נוספות וחוויית השימוש
בדיקה נוספת שחשוב מאוד לבצע היא יכולת הגברת האוזניות של הכרטיס. לצורך הבדיקה עשינו שימוש באוזניות מדגם HD280 של Sennheiser – מדובר באוזניות בעלות עכבה נמוכה יחסית (64 אוהם), אך גבוהה יותר מזו של רוב האוזניות המיועדות למחשב, ופחות יותר בגבול בין אוזניות שדורשות מגבר ייעודי לבין כאלה שניתן להגביר עם יציאת אוזניות סטנדרטית של כרטיס קול.
הבדיקה הראשונה שלנו הייתה כמובן העוצמה, האם לכרטיס יש את היכולת לספק ווליום גבוה מספיק? התשובה היא כן גדול ומהדהד, שכן אפילו כאשר חוגת הווליום הייתה רק ב-20%, עוצמת השמע הייתה גבוהה במיוחד. העוצמה הזו תעזור לאלו מכם אשר ישתמשו באוזניות עם נצילות נמוכה יותר שדורשות יותר עוצמה בכדי להגיע לעוצמות האזנה סבירות.
גם בבדיקת איכות הסאונד באוזניות הגענו לתוצאות לדומות לאלו שקיבלנו בחיבור למערכת הרמקולים – הבאס מעט חלש בתדרים מסוימים והטרבל עדין מדי גם כן. הצליל אומנם מאוד נעים וקליל, אך נשמע קצת משעמם לעומת צליל בעל מקור מאוזן יותר.
בעבור אוזניות מסוימות, כדוגמת ה-GRADO וכמה אחרות יהיה זה שילוב מצוין, אך במקרים אחרים לא תהיה התאמה מלאה. עם זאת, מבחינת יכולת ההגברה של הכרטיס, לא הבחנו בשום בעיות. למרות הבאס החלש יחסית הוא היה מאוד "מלא" ולא נקטע מוקדם. כמו כן, הפירוט היה טוב ונראה כי שלב ההגברה אינו מגביל את יכולות הכרטיס בצורה מורגשת.
 |
כמו בכל הביקורות שלנו, גם הפעם אנו דואגים לבדוק את המוצר לעומק, מעבר לביצועים "היבשים" שלו ולבדוק כיצד המוצר מתפקד לאורך זמן. חשוב לנו לציין כי הדרייברים של Razer יציבים מאוד – מעבר להתקנה המהירה והקלה שלהם, הם אינם קורסים ואינם נתקעים. התופעות היחידות שנראה כי דורשות טיפול הן שראשית, החלפה של רזולוצית המסך מקפיצה לעיתים חלק מחלון הדרייבר אל פני המסך אך זוהי בעיה שולית, ועושה רושם כי ניתן לפתור אותה בקלות בגרסאות הדרייברים הבאות. שנית, אפשרות ה-Environmental Effects של הכרטיס המשיכה מסיבה כלשהי להדלק בכל פעם שפתחנו את הדרייבר, למרות שהייתה כבויה כשיצאנו ממנו.
מעבר לכך, הדרייבר עצמו נוח מאוד לשימוש. הוא קל, מהיר ופשוט, ללא כמות גדולה של חלונות או אפשרויות מבלבלות וללא זמני טעינה ארוכים. כמו כן, לא נתקלנו בבעיות כלשהן במשחקים כלל וכלל. בעוד כרטיס ה-O/B שלנו זייף מדי פעם במשחקים מסוימים, לדוגמא בעת סרטוני המעבר במשחק C&C: Tiberium Wars בהם קולות הדיבור היו מאוד חלשים, ה-AC-1 לא סבל משום בעיה לאורך כל התקופה במהלכה בחנו אותו.
מבחינת הכרטיס עצמו הפריע לנו היעדר חיבור דיגיטלי קואקסיאלי שכן במקרים מסוימים (לדוגמא העברה של חיווט למרחק גדול יחסית) הוא עדיף מחיבור אופטי, ונוח הרבה יותר. כמו כן, למכשירים מסוימים ישנם חיבורי קואקס ולא חיבורים אופטיים ועל אף שכמות המכשירים הללו היא נמוכה יחסית, חיבור שלהם ל-AC-1 עלול להיות בעייתי.
מנגד, חשוב לנו לציין לטובה את כבל ה-Breakout של הכרטיס. למרות שמנקודת גישה "אודיופילית" החיווט הנ"ל הוא מיותר ואף פוגע באיכות, מנקודת גישה פרקטית יותר הוא נוח מאוד לחיבור ללא הזזה של מארז המחשב, הוא אינו צפוף על גבי הכרטיס כמו בכרטיסי Creative (לכן במידה והמחברים של הכבלים שלכם יהיו גדולים לא תהיה לכם כל בעיה לחבר אותם, בניגוד לכרטיסי Creative מסוימים) והוא מקודד בצבעים הנהוגים בתעשיה (שוב בניגוד לכרטיסי Creative, בהם יש צורך לעלעל בחוברת ההוראות כדי להבין מה מייצג כל אחד מהצבעים).
