הדגמה מעשית
לצורך מדריך זה, אנו נדגים אוברקלוק בעזרת מערכת המבוססת על מעבד AMD, השייכת לשגיא קרמן (ידוע בכינויו בפורום כ-R0cKF0rD) ואנו מודים לו על צילום התמונות.
המערכת בה השתמשנו מכילה מעבד מדגם Athlon 64 3000+ בתושבת 939 המבוסס על ליבת Venice ויוצר בשבוע ה-17 של השנה. לוח האם הוא ה-Ultra-D של חברת DFI והזכרונות הם שני מודולים של 512MB מתוצרת G.Skill המבוססים על שבבי TCCD. גוף הקירור בו השתמשנו הוא גוף הקירור המקורי שסופק עם המעבד.
קחו בחשבון שבלוחות של חברות שונות, חלק מהפונקציות בביוס יימצאו במיקומים שונים ותחת שמות שונים זו מזו. אמנם האפשרויות העיקריות קרויות בדרך כלל באותם שמות, במקרה שאינכם מוצאים פונקציה כלשהי, בדקו בחוברת ההוראות של לוח האם שלכם. אך לפני שאתם מתחילים לשנות את הגדרות הביוס, בדקו תחילה היכן ממוקם מפסק ה-Clear CMOS על גבי לוח האם; ה-CMOS הינו שבב השומר את כל הגדרות הביוס ובמידה ואחת ההגדרות שגויה (או שרכיבי החומרה לא עומדים בהגדרות) ולוח האם לא מצליח להגיע לשלב ה-POST, יש לאפס את הביוס באמצעות אותו מפסק (לרוב מדובר בג\'מפר, כאשר יש לקצר שני פינים על מנת לבצע את פעולת האיפוס).
בכדי להשיג אוברקלוק מוצלח, תחילה יש לבטל מספר אפשרויות אשר עלולות להפריע לנו בזמן ביצוע האוברקלוק. הראשונה מביניהן היא ה-Spread Spectrum. אפשרות זו נועדה להתגבר על בעית רעשים אלקטרומגנטיים שיוצרים הפרעות בלוח האם, אבל עלולה להגביל את האוברקלוק. אפשרות נוספת אותה יש לכבות הינה ה-CPU Thermal Trottling, פונקציה המורידה את תדר המעבד אוטומטית כאשר הוא מתחמם, אך גם היא עלולה להוות מכשול בעת ביצוע אוברקלוק ולכן נבטל גם אותה, אך לא לפני שנוודא שבידנו קירור ראוי שאכן יגן על המעבד מפני התחממות יתרה בכל מקרה (שימו לב כי אפשרות זו אינה ניתנת לביטול במעבדי אינטל).
לאחר מכן, יש לבטל את אפשרות ה-Cool\'n\'Quiet (במעבדי אינטל – EIST – Enhanced Intel SpeedStep Technology), שמורידה את תדר ומתח המעבד כאשר הוא אינו בשימוש, אך מאחר והמעבד יעבוד בתדר גבוה מהתדר המקורי, אפשרות זו עלולה לגרום לבעיות יציבות ולכן יש לבטל אותה לפני תחילת ביצוע האוברקלוק.
 |
הצעד הבא הוא להגדיר את ה-Shutdown Temperature בתפריט ה-PC Health בביוס. אפשרות זו נועדה להגן על המחשב על ידי כיבויו כאשר המעבד מגיע לטמפרטורה מסוימת. עבור מעבדי Athlon 64, לדוגמא, טמפרטורה של 60 מעלות היא גבוהה מאוד ולכן נגדיר את הביוס לכבות את המחשב בטמפרטורה זו (עבור מעבדי Penium 4/D מסדרות 6×0 ו-8xx הטמפרטורה המקסימלית היא 66 מעלות ועבור סדרות 6×1 ו-9xx הטמפרטורה היא 80 מעלות).
כעת, לאחר שכל הגורמים המפריעים הוסרו מדרכינו, ניגש לביצוע האוברקלוק עצמו. הדבר הראשון שנעשה הוא להגדיר את מחלק הזכרון ל-1:1. מעבדי Athlon 64 מרוויחים רבות מתזמוני זכרון נמוכים ולכן נגדיר את אפשרות ה-CPC בביוס (ידועה גם כ-Command Rate) ל-1, ובמידה וכל ארבעת חריצי הזכרון תפוסים יש להגדיר את האפשרות ל-2 (או לתת ללוח לבחור באופן אוטומטי); במעבדי אינטל התזמונים משמעותיים פחות, ותדר גבוה ככל האפשר הוא העיקר. בשאר התזמונים לא נגע כרגע, אך אם בלוח האם שלכם קיימת אפשרות הנקראת DRAM Bank Interleave – הפעילו אותה (קצרה היריעה מלפרט את היתרונות של אפשרות זו, למידע נוסף כנסו לקישור זה – התעלמו מן העובדה שהמאמר הוא משנת 2001, הוא רלוונטי גם כיום).
 |
על מנת למנוע בעיות יציבות, אנו ממליצים לנעול את תדר ה-PCI-Express (במקור 100MHz), כדי שהוא לא יעלה במקביל לעליה בתדר הבאס. כעת נעלה את תדר הבאס אט-אט, עד שהמערכת תאבד יציבות. ברגע שנזהה חוסר יציבות כלשהו, בין אם באמצעות אחת התוכנות שהזכרנו לעיל ובין אם בצורה אחרת (אי ביצוע POST, לדוגמא) נגלה מהו הגורם לאי היציבות. הדרך הפשוטה ביותר לעשות זאת היא באמצעות אלימינציה – תחילה נוריד את יחס מחלק הזכרון (בכדי להוריד את התדר שלו); אם הבעיה נותרת בעינה, הרי שהזכרון איננו הגורם לכך. כעת נוריד את מכפלת תדר ה-HT (תקף רק למעבדי AMD) – אם הבעיה נותרת בעינה, כנראה שגם זה אינו הגורם לחוסר היציבות. לבסוף, נוריד את תדר המעבד עצמו – במעבדי AMD ניתן לעשות זאת על ידי הורדת המכפלה, ואילו במעבדי אינטל אין מנוס מלהוריד את תדר הבאס (מה שמוריד גם את תדר הזכרון).
לאחר שגילינו מהו הרכיב אשר מגביל אותנו, נבדוק מהי הסיבה לחוסר יציבותו – באם הטמפרטורה שלו גבוהה מדי, יש לקרר אותו טוב יותר (תקף בעיקר למעבדים) ואם הטמפרטורה בסדר, ניתן להעלות מעט את המתח לרכיב זה, על מנת לשפר את היכולת שלו לעבוד בתדר גבוה יותר. בסופו של דבר, נגיע למצב בו רכיב כלשהו מגביל אותנו ולא ניתן לדחוף אותו הלאה, בין אם באמצעות קירור ובין אם באמצעות העלאת המתח שלו. במידה והרכיב המגביל הוא המעבד, יש להוריד מעט את המכפלה שלו (המכפלה נעולה כלפי מעלה בכל המעבדים של AMD פרט לסדרת ה-FX אך פתוחה כלפי מטה בכדי לאפשר את פעולת ה-Cool\'n\'Quiet. במעבדי אינטל, למעט מקרים בודדים, המכפלה נעולה לחלוטין). במידה והרכיב המגביל הוא ה-HT (מה שסביר ברוב המקרים בהם מכפלת תדר ה-FSB במכפלת ה-HT נותן תדר של מעל ל-1GHz), ניתן פשוט להוריד את המכפלה שלו. במידה והזכרון הוא זה שמגביל אותנו, ניתן לשחרר מעט את התזמונים שלו, או לרדת ליחס נמוך מ-1:1, אם כי הדבר אינו מומלץ אלא אם כן קיים מרווח רב להעלאת תדר ה-FSB (במידה והורדת היחס תאפשר העלאה של מגה-הרצים בודדים בלבד, עדיף להמנע מכך ולהשאר ביחס 1:1).
