KD7: סידור הלוח
במבט ראשון הלוח נראה צפוף מאוד עקב ריבוי הסלוטים (ארבעה חריצי זכרון ושישה חריצי PCI הם דבר שלא רואים בכל לוח) ותחושת הצפיפות מתגברת עוד יותר כאשר מדובר במארז שאינו גדול.
ראשית, מיקום מחברי החשמל מעט תמוה שכן במקום לרכז אותם במקום אחד, Abit בחרו לשים אותם משני צדדים שונים של תושבת המעבד, כך שגוף הקירור שלכם יהיה מוקף בכבלים בין אם תרצו ובין אם לאו.
אפרופו התושבת, שלושת הקבלים הגדולים שסמוכים אליה לא מקלים במיוחד על הרכבת גוף קירור גדול (כמו ה AX7) לכן יש לנהוג במשנה זהירות בעת ההרכבה ולא להשתולל עם המברג בתוך המארז כי פספוס קל ויהיו לכם שלושה קבלים מיותרים ולוח אם חסר תועלת.
;) |
בעיה מבנית נוספת בלוח זה היא דווקא הבטריה – רכיב שבדרך כלל כולם מתעלמים ממנו ולעולם אינו מהווה בעיות.
למרות ש Abit השכילו ועשו ג\'מפר איפוס ביוס נוח וקל לשימוש, הם מיקמו אותו מאחורי הבטריה.
בתנאים רגילים לא היה בכך שום רע, אך כיוון שהבטריה נמצאת (באופן חריג, יש לציין) במצב אנוכי ולא אופקי, היא מפריעה מאוד לגישה לג\'מפר.
;) |
אפשר היה לחשוב שבכך היו נגמרות התלונות ל Abit על עיצוב לוקה בחסר של הלוח, אך קיימת בעיה נוספת ומעצבנת במיוחד הנובעת מקיומם של ארבעה חריצי זכרון; בנסיון הראשון להכניס את הלוח לתוך המארז הסתבר לי שחריצי הזכרון לא ממש מחבבים את הסידירום שלי ולא מוכנים לגור איתו תחת אותה קורת גג.
בשפה פשוטה: חריצי הזכרון מתנגשים פיזית בסידירום (שנמצא באחד המפרצים התחתונים) וכדי להכניס את הלוח, הייתי צריך לשלוף את הסידירום מהמארז לחלוטין.
אין צורך לציין כי זוהי בעיה מעצבנת במיוחד (אם כי בעית סלוט ה AGP בהחלט מתחרה איתה על המקום הראשון) אך אלו שיש להם מארזים גדולים יותר, בהם מפרצי הכוננים החיצוניים נמצאים מעל ללוח האם, לא יסבלו ממנה.
;) |
הדבר האחרון שלא מצא חן בעיני היה חוסר הנכונות של Abit להשתמש בצבעים; בתקופה שבה כל רכיב בלוח אם מסומן בצבע שונה, קצת חבל לראות לוח כל כך מונוטוני ופשוט, במיוחד כאשר ה PCB עצמו הוא בצבע צהוב-חול.
בקצרה, ניתן בהחלט לומר שסידור הלוח הוא – באופן מפתיע ובניגוד לרובם המוחלט של לוחות Abit – גרוע למדי וחבל שמהנדסי החברה לא ישבו מספר שעות נוספות כדי לנסות ולהקל מעט על המשתמשים המנוסים שירגישו לא בנוח עם הלוח הזה.
ציון: 9/15
