ההתקנה
מבט אחד בספר ההוראות הראה שאנחנו לא נזדקק לו יותר מדי ולא וננסה להרכיב הכל מהידע ומהניסיון. ההתקנה לא הייתה יכולה להיות קלה יותר – את הנתב חיברנו על פי הכיתוב עליו כאשר מודם ה-ADSL חובר ליציאת ה-WAN על הנתב והמחשב ליציאת ה-LAN. כדי לנסות ולהגדיר את הנתב היינו צריכים להגדיר את כתובת ה-IP (ההגדרה הידנית היא רק עבור ההתקנה הראשונית בלבד, לאחר מכן הכל אוטומטי) של המחשב כדי שנוכל להתחבר לנתב עצמו. הגדרת ה-IP (למי שלא יודע) היא משימה פשוטה ביותר הגוררת כניסה למנהל הבקרה (Control Panel) ובתוך הגדרות הרשת נמצאות הגדרות ה-IP של כרטיס הרשת של המחשב.
כאן למעשה היינו צריכים לראשונה את הספרון של הנתב כדי לגלות את הכתובת שלו. לאחר שגילינו את כתובת הנתב, חובר הנתב לכרטיס הרשת של המחשב וניתן היה לתכנת אותו. מאחר ורוב הנתבים הביתיים מגיעים עם ממשק Web פשוט למדי, ונתב זה איננו יוצא מן הכלל, ניתן לגשת ללוח הבקרה שלו באמצעות Internet Explorer. הקשת הכתובת הראשונית של הנתב נתנה את מסך ההגדרות הראשוניות של הנתב ומשם הכל הלך מהר.
התכנות של הנתב ערך לדעתי כ-2 דקות, הנתב סרק את חיבורי הרשת שלו וגילה את חיבור ה-PPPoE של ה-ADSL ולאחר מכן נתבקשנו להקיש רק את שם המשתמש והססמא של ספק האינטרנט ואת שאר ההגדרות עשה הנתב לבדו. אחרי ההגדרות הנ"ל נתבקשנו לעשות Reboot לנתב ואחרי כדקה של Reboot יכולנו כבר לגלוש (הנתב חייג לבד לרשת והיינו מחוברים).
סיום ההתקנה |
הגדרות הרשת האלחוטית |
גם התקנת הרשת האלחוטית לא לקחה הרבה זמן שכן רק הפעלנו את האפשרות והנתב החל לשדר אינטרנט ברחבי הבית. הפעלנו את ה-WEP והתחלנו לבדוק את הרשת האלחוטית בעזרת מחשב נייד מתוצרת IBM עם פלטפורמת הסנטרינו.