אחת ההשלכות של התרחבות השימוש במחשבים ניידים בשנים האחרונות, הייתה הפיכתן של רשתות מחשוב, מתשתית אשר בעבר הייתה בעיקר נחלתם של בתי עסק לחלק אינטגרלי מכל מערכת תקשורת ביתית. רשתות התקשרות הפנימיות, ה-Intranet, או בשמן המוכר יותר, רשתות LAN (ר"ת Local Area Network) הפכו רלוונטיות יותר ויותר עבור המשתמש הביתי עם התפתחות הצורך לשתף קבצים גדולים במהירות וביעילות בין מכשירים שונים בבית. בין אם מדובר במחשב הנייח בחדר העבודה, הנייד בחדר השינה או ה-HTPC בסלון, השימוש בשרת מרכזי עבור כל בני הבית התברר כפתרון הטוב ביותר להפצת הקבצים השונים בין ההתקנים בבית.
פה בדיוק נכנסים לפעולה התקנים המכונים שרתי NAS (ר"ת Network Attached Storage). ההבדל המרכזי בין שרתי NAS לשרתים רגילים הוא ששרתים רגילים בדרך כלל מתבססים על מחשבי PC בסיסיים אשר עברו התאמה, הן ברמת החומרה והן ברמת מערכת ההפעלה, על מנת לספק שרותי אחסון והגדרת הרשאות. שרתי NAS לעומת זאת נבנו "מלמטה למעלה" למטרה זו. במקום לקחת מחשב רגיל ולסרס אותו מיכולות, שרתי NAS נבנים מלכתחילה עם האפשרויות הדרושות בלבד. זאת, בתוספת מערכת הפעלה מבוססת דפדפן, הופכות את שרתי ה-NAS להתקנים פשוטים ואמינים ומכאן התאמתם לשוק הביתי.