DFI LANParty UT NF4 Ultra-D
שוק המחשבים הוא בין השווקים הייחודיים ביותר בעולם וכמעט ולא ניתן לדמות אותו לשום תעשיה או שוק אחר, שכן החידושים וההתפתחויות הטכנולוגיות בשוק זה מתרחשים בתדירות גבוהה הרבה יותר מבכל שוק אחר – עד כדי כך, שאף יכול להיווצר מצב בו כל השוק יהפוך את פניו בן לילה. מלבד מהירות חשיפת הטכנולוגיות והקושי הכבד לעקוב אחריהן, ישנו שוני מהותי נוסף והוא חוסר הנאמנות המוחלטת למותגים; בעוד שבשווקים אחרים חברות בעלות מוניטין גבוה נהנות מקהל לקוחות נאמן החוזר וקונה את מוצריהן, בשוק המחשבים לא כך הדבר. חברה שהוציאה מוצר מנצח לבטח אינה מבטיחה לעצמה קהל לקוחות נאמנים שיחזרו לקנות את מוצריה כאשר טכנולוגיות חדשות יותר יראו אור. לראיה אנו יכולים לראות את חברת ABIT, חברה שלוח האם שלה מתקופת ה-Athlon XP, ה-NF7, זכה להצלחה מסחררת ומכר מיליוני יחידות בעולם, מתקשה כעת לשחזר את ההצלחה של הלוח הנ"ל, שכן קוני ה-NF7 לא דבקו בלוחות של ABIT עם המעבר ל-Athlon64 והעדיפו למצוא פתרונות מחברות אחרות שהציעו לוחות אם טובים מעט יותר.
עיקרון זה של חוסר נאמנות לחברה מסוימת נובע למעשה מהתכונה של שוק המחשבים שפירטנו קודם לכן – ההתפתחות הטכנולוגית והתזזיות של השוק היא עד כדי כך גבוהה שהחברות עצמן מתקשות לעקוב אחריו ולהוציא בעקביות מוצרים איכותיים. לכן, חברות מחשבים קמות ונופלות על בסיס מוצר אחד שלהן, שכן קשה מאוד לשמור על מומנטום בתעשייה זו.
אחת מאותן חברות שקמו על בסיס לוח אחד ולמעשה חדרו לתודעת ציבור קוני המחשבים היא DFI, חברה קטנה, שעד לפני יציאת לוחות ה-Lan Party NF4 לא הייתה ידועה כל כך בתור יצרנית לוחות אם מובילה. אמנם סדרת ה-Lan Party הייתה קיימת עוד לפני ההכרזה על ה-nForce 4, אך זו לא זכתה לתשומת לב מיוחדת מצד אתרי המחשבים הגדולים או הצרכנים. השינוי הגדול בחברה הגיע כאשר DFI הוציאה את הלוחות שלה עם ערכת השבבים החדשה (דאז) של nVIDIA, הלוחות נתפסו מיד כתופעה בסצנת האוברקלוקינג העולמית, ולמעשה היה זה הלוח הראשון שמרגע הפיתוח שלו כוון עבור שוק זה – הדבר מפתיע שכן האוברקלוקרים מהווים אחוז קטן ביותר מכלל משתמשי המחשבים. ב-DFI הימרו על התמיכה של שוק זה ובעקבות תמיכה זו יקנו רבים מהמשתמשים הרגילים (שאינם עוסקים או מבינים באוברקלוקינג) את הלוח.
עיצוב סדרת הלוחות הנ"ל של DFI היה ללא שום ספק חדשני ורדיקלי, כאשר החברה לא רק שהציעה תכונות חדשות אלא גם ארגנה מחדש את מבנה הלוח והפכה את היוצרות על מבנה לוח האם המסורתי. למעשה, שינוי המיקום הפיזי של הרכיבים על פני הלוח נעשה לא רק לשם יופי אלא על מנת לייעל פעולה של כל רכיב בלוח, החל ממערכת אספקת המתח ועד הקישור בין המעבד לזיכרון וכרטיס המסך. מבין החידושים שהציגה DFI בלוחות שלה היו למעשה תכונות מקצועיות ביותר שדרשו בעבר מהאוברקלוקרים הרציניים ביותר להלחים על הלוח שלהם רכיבים חדשים (או לחילופין להחליף רכיבים קיימים) על מנת להשיג ביצועים עדיפים. ב-DFI הבינו למעשה כי לקוח רציני מוכן לשלם עוד על מנת לקבל את אותם שינויים ו"גמישויות" נוספות היישר מהמפעל בו הם נעשו במקצועיות ובאחריות מלאה.
אומנם הלוח שנסקור בביקורת זו הוא לוח שיצא לשוק לפני יותר מחצי שנה, אך חשוב לנו להביא לכם דעה רשמית ראשונה בעברית על הלוח וכן להשוות אותו ללוח חדש מעט יותר על מנת לראות איך מצליח לשרוד אחד הלוחות הייחודיים והמוערכים ביותר בשנה האחרונה, גם אל מול לוח מתקדם יותר.
