המניה צללה ב-28.58% למרות צמיחה של 78% בחטיבת השרתים, והמפעל בקריית גת צפוי לגרוע כ-600 מיליון דולר מההכנסות
אינטל הצליחה להגדיל את הכנסותיה ב-21%, להציג זינוק של 78% בעסקי השרתים ולעקוף את תחזיות הרווח. התגובה של וול סטריט? מחיקה של כ-140 מיליארד דולר משווי החברה בתוך יום מסחר אחד. מניית Intel צנחה ביום שישי ב-28.58% וננעלה במחיר של 65.76 דולר, לעומת 92.07 דולר יום קודם לכן. זו הייתה הנפילה היומית החדה ביותר של המניה מאז 1974, והיא הגיעה דווקא אחרי שנה שבה המשקיעים כבר התחילו להאמין שאינטל חוזרת לעצמה.
את ההסבר צריך לחפש פחות בתוצאות הרבעון שהסתיים בספטמבר ויותר במה שאינטל צופה לחודשים הקרובים. התייקרות הזיכרונות פוגעת במכירות המחשבים האישיים, החברה מתקשה לייצר מספיק מעבדים כדי לספק את הביקוש מצד מרכזי הנתונים, ותאונה קטלנית במפעל שלה בקריית גת הוסיפה פגיעה משמעותית בכושר הייצור. גם הממשל האמריקאי, שהפך לבעל מניות באינטל במסגרת עסקה שנחתמה ב-2025, ספג ירידה של כ-12 מיליארד דולר בשווי אחזקותיו. מדובר בהפסד על הנייר, ולא בכסף שיצא מקופת המדינה.
השרתים מוכרים, אבל המחשבים מפסיקים להימכר
על הנייר, הרבעון השלישי של 2026 היה מוצלח למדי. אינטל רשמה הכנסות של 16.5 מיליארד דולר, עלייה של 21% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ורווח מתואם של 52 סנט למניה. חטיבת מרכזי הנתונים והבינה המלאכותית הכניסה 7.3 מיליארד דולר, צמיחה של 78%, בזמן שחטיבת מחשבי הלקוח והבינה המלאכותית הפיזית ירדה ב-5% להכנסות של 8.1 מיליארד דולר.
הפער בין שתי החטיבות ממחיש היטב את הבעיה. חברות הענן ולקוחות ה-AI ממשיכים להזמין מעבדי Xeon לשרתים, אבל יצרניות המחשבים האישיים מצמצמות הזמנות. אינטל מעריכה כעת ששוק ה-PC העולמי יתכווץ בכ-12% ביחידות ב-2026, ושב-2027 תגיע ירידה נוספת של כ-10%. ברבעון הרביעי לבדו היא צופה שהכנסות חטיבת הלקוחות יירדו ביותר מ-20% לעומת הרבעון השלישי.
הסיבה המרכזית אינה מחסור במעבדים למחשבים, אלא מחסור בזיכרון. ההשקעות בתשתיות AI מגדילות את הביקוש לשבבי זיכרון ולרכיבים נוספים, ומייקרות את ה-DRAM וה-SSD הדרושים לכל מחשב. כשעלות המערכת המוגמרת עולה ותקציבי ה-IT של ארגונים ממילא מוגבלים, פרויקטים לשדרוג מחשבים נדחים. במילים פשוטות, תעשיית הבינה המלאכותית עוזרת לאינטל למכור מעבדי שרתים ובאותו זמן מקשה עליה למכור מעבדים למחשבים רגילים.
התוצאה מופיעה בתחזית לרבעון הרביעי: הכנסות של 15 עד 16 מיליארד דולר בלבד, מול ציפיות אנליסטים לכ-17 מיליארד דולר. שיעור הרווח הגולמי המתואם צפוי לרדת מ-44.1% ל-38%, והרווח המתואם למניה צפוי להצטמצם ל-25 סנט. זה כבר רחוק מהתמונה שהציגו תוצאות הרבעון השלישי.
האירוניה היא שגם בצד שבו הביקוש חזק, אינטל אינה מצליחה לנצל אותו במלואו. הרחבת ייצור מעבדי השרתים מוגבלת הן בקיבולת המפעלים והן בזמינות מצעים מתקדמים לאריזת השבבים. הביקוש למעבדי CPU גדל בין היתר משום שמערכות AI מורכבות זקוקות להם לניהול משימות, תזמור פעולות והעברת נתונים, גם כשעיקר החישובים מבוצעים במאיצים גרפיים. אלא שביקוש שאי אפשר לספק לא מופיע בסוף הרבעון כהכנסה.
שבועיים ללא ייצור, והחשבון עדיין פתוח
למשבר העסקי נוסף אירוע חמור בישראל. ב-14 באוקטובר אירע פיצוץ במפעל אינטל בקריית גת, שבו נהרגו שני עובדים ועובד נוסף נפצע קשה. התאונה הובילה להשבתת פעילות הייצור במפעל Fab 28 למשך כשבועיים. אינטל הודיעה שהיא מצפה לחדש את הייצור עד סוף אוקטובר, אך נכון לפרסום הדוחות עדיין נמשכו בדיקות הנזק והעבודות הנדרשות לחזרה לפעילות.
סמנכ"ל הכספים של אינטל, דייוויד זינסנר, העריך בשיחת המשקיעים כי השבתת המפעל תגרע כ-300 מיליון דולר מההכנסות ברבעון הרביעי, וסכום דומה ברבעון הראשון של 2027. בסך הכל מדובר בפגיעה צפויה של כ-600 מיליון דולר בהכנסות לאורך שני רבעונים, כאשר מרבית הפגיעה המיידית קשורה למעבדי שרתים המיוצרים בטכנולוגיית 10 ננומטר.
הנזק אינו מסתכם באובדן הכנסות. אינטל נדרשת לבדוק אילו פרוסות סיליקון שהיו בתהליך ייצור עדיין ניתנות לשימוש ואילו יצטרכו להיפסל. במקביל צפויות הוצאות על שיקום וניקוי המפעל, ומכונות שאינן מייצרות ממשיכות לשאת חלק מהעלויות הקבועות של הפעלת מתקן ייצור שבבים.
התאונה לבדה צפויה לגרוע כשתי נקודות אחוז משיעור הרווח הגולמי המתואם ברבעון הרביעי. בדיווח הרשמי לרשות ניירות הערך האמריקאית אינטל גם הבהירה שהיא עדיין אינה מסוגלת להעריך את מלוא ההשלכות הכספיות או את תגמולי הביטוח שתקבל. ההשפעה על עלויות הייצור עשויה להימשך עד למחצית הראשונה של 2027.
ההתאוששות תדרוש יותר ממעבדים מבוקשים
מאחורי התגובה החריפה של המשקיעים עומד ספק עמוק יותר לגבי יכולתה של אינטל להפוך את הביקוש למעבדים לרווחיות מתמשכת. חטיבת הייצור Intel Foundry אמנם הגדילה את הכנסותיה ב-58% ל-6.7 מיליארד דולר, אבל רוב הסכום מגיע מפעילות בתוך אינטל עצמה. ההכנסות מלקוחות ייצור חיצוניים הסתכמו ב-411 מיליון דולר בלבד, והחטיבה עדיין רשמה הפסד תפעולי של כ-1.9 מיליארד דולר.
במקביל, אינטל ממשיכה להשקיע בהרחבת הקיבולת ובשיפור תהליכי הייצור Intel 3 ו-Intel 18A. בחברה מדווחים על שיפור בתפוקות ובהפחתת עלויות הייצור, אך התחזית הפיננסית עדיין כבדה: הוצאות ההון המתוכננות ל-2026 מסתכמות בכ-20 מיליארד דולר, והן צפויות לעלות משמעותית ב-2027. זינסנר אף העריך שגם בשנה הבאה החברה לא תייצר תזרים מזומנים חופשי חיובי, בשל ההשקעות הנדרשות במפעלים ובטכנולוגיות הייצור.
זה מסביר מדוע רבעון מוצלח לא הספיק כדי להרגיע את השוק. אינטל צריכה להרחיב ייצור בדיוק כשלקוחות ה-PC שלה מצמצמים רכישות, ולהוציא מיליארדים על מפעלים חדשים לפני שתוכל להוכיח שההשקעה מחזירה את עצמה. השבתת המפעל בישראל החמירה את הפער בין הביקוש ליכולת האספקה, אבל לא יצרה אותו.
החששות לא נשארו בגבולות אינטל. מניית AMD ירדה ביום שישי בכ-10.9%, NVIDIA איבדה כ-4.2%, ומדד השבבים של פילדלפיה ירד בכ-7.2%. הירידות שיקפו גם חשש רחב יותר מפני עלויות ההשקעה בבינה מלאכותית והיכולת של חברות הטכנולוגיה לייצר מהן תשואה מספקת.
ובכל זאת, המניה של אינטל עדיין גבוהה ביותר מ-70% מרמתה בתחילת 2026, כך שהירידה החדה אינה מוחקת את כל ההתאוששות שקדמה לה. אלא שהמשקיעים כבר לא מסתפקים בהבטחות על צמיחה עתידית או בשיפור בתפוקות המפעלים. אינטל הצליחה להחזיר את הביקוש לחלק חשוב ממוצריה. עכשיו היא צריכה להוכיח שהיא מסוגלת לייצר מספיק מהם, למכור אותם ברווח ולהפסיק לממן את ההתאוששות בעיקר באמצעות הוצאות הון כבדות.
