אינטל רושמת הפסדים גדולים בשווי ובעובדים כאשר התרסקות המניה מגיעה לצד פיטורי המונים שכמותם לא ראינו בעולם המעבדים. אם זה לא מספיק, ישנה דאגה צרכנית עבור צמד דורות מעבדים שלא מפסיקים לחוות תקלות טכניות ללא פתרון מושלם
ענקית השבבים אינטל נמצאת בעוד אחד מהמשברים המוכרים שלה, אלה שאנחנו רגילים לראות אחת לכמה חודשים במהלך השנים האחרונות. הפעם, נראה כי מפגש של מספר אלמנטים הביא לסופר-נובה של ממש וכל מי שמעורב מוצא את עצמו ברדיוס הפגיעה. ישנו שילוב של גל פיטורים אדיר במחלקות רבות לצד קיצוצים רוחביים ובעיות צרכניות שרק ממשיכות להתנפח. הנה נקודת המבט מפרספקטיבה של חובב חומרה.
התקדמות בתהליכי יצור – רצון מול מציאות
בעשור הקודם אינטל הייתה עסוקה בפיתוח תהליכי יצור מתקדמים עבור מעבדי העתיד שלה. את הדורות הראשונים של מעבדי Core קיבלנו לקול תשואות ופופולריות מוחלטת בשוק מול המתחרה AMD. מעבדים כמו סדרת Sandy Bridge (למשל Core i5 2500K) הציגו שיפורי ביצועים אדירים לצרכן והגיעו במחיר נגיש, וכך המשיכה אינטל לגלוש בין הארכיטקטורות בלי תחרות של ממש בעולם המחשבים הניידים, הנייחים והשרתים.
כאשר הגענו לדור השישי של Core, דור Skylake המבוסס תהליך 14 ננומטר אשר פותח בעיקרו בישראל, נראה כי אינטל הייתה על הגג. תוך כדי השקה של דור מעבדים נוסף שהביא איתו שיפורים מכובדים, שקדה אינטל על קפיצה פוטנציאלית אדירה בתהליכי יצור אשר הייתה צריכה להביא לה עוד כמה שנים של נתחי מכירות נטולי תחרות. אמנם, כבר ב-2015 אפשר להצביע על בעיות שהחלו לבעבע מתחת לפני השטח.
את דור Core השישי לא החליפה סדרת מעבדים בתהליך יצור מתקדם יותר. במקום, נראה שהשאיפות לגרום לתהליך הזה לעבוד היו שאפתניות מדי וכאן דברים החלו לאיטם להתרסק עבור אינטל. כבר אז, מפות הדרכים נזרקו והוחלפו באחרות ותוכניות לטווח הקרוב בוצעו על מנת שיהיה מה להכין לשנים הקרובות בזמן שעובדים על תהליך יצור מעט פחות שאפתני לדורות הבאים.
כתוצאה מכך, צוותי הפיתוח נכנסו ללופ אגרסיבי של עבודה בשביל לתת דורות נוספים על בסיס תהליכי יצור קיימים. כך, נולדו הדורות השביעי, השמיני, התשיעי והעשירי של Core. קיבלו עוד ליבות, קיבלנו עוד תדרי עבודה, קיבלנו עוד ביצועים ובין היתר גם קיבלנו צריכת חשמל מוגברת שרק ממשיכה לטפס בין כל דור (יותר על ההשלכות של כך בהמשך).
דור 11 של אינטל היה מעט משונה ובהרבה דרכים הלך אחורנית בחווית המשתמש כזה מגיע לביצועים ויעילות. היינו אמורים לקבל ביצועים משופרים אך קיבלנו ארכיטקטורה חדשה שלא נתנה הרבה באמת. עברנו ממודל של 10 ליבות ל-8 ליבות שאינן מהירות יותר באופן משמעותי, קיבלנו פתרון טרמי בין המעבד למכסה שהפך את המעבדים ללוהטים במיוחד. דור 11 לא יזכר בצורה חביבה עבור חובבי החומרה, גם אם העניק לנו טכנולוגיות כמו PCI-Express בדור הרביעי
אחרי שנים רבות של הליכה במקום בתהליכי יצור, דבר שטרם ראינו מאינטל, נראה שהיא הצליחה לשבור את רצף מעבדי ה-14 ננומטר כשקיבלנו את Alder Lake, או Core בדור ה-12, מעבדים שהפתיעו אותנו לטובה בכל גזרה אפשרית. בזמנו אפילו קראנו לזה "הקאמבק הגדול של אינטל". הדור הזה ענה על השאלה "איך לעזאזל מתחרים עם 16 ליבות של המתחרה?" והביא שיפורים מרחיקי לכת ביכולות בכל הגזרות. הוא השלים התקדמות של שני דורות במכה אחת.
אמנם, נראה שמשם נכנסו שוב לסטגנציה, שוב להאטה משמעותית בהתקדמות. אפשר להבין שלא בכל שנה נקבל שיפורים משמעותיים בארכיטקטורה, ושהמודל של שנה אחת עיצוב חדש אחרי שנה אחרת של שיפורים בלבד הוא מודל שכבר אינו מיושם (מודל ה-Tick Tock).
את דור 13 קיבלנו עם ארכיטקטורה משופצת אך בלי שיפורים אדירים, ודור 14 כולו הם דור ריענון שבו מעבדים מבוססים על צמד הארכיטקטורות הקודמות בלבד. זו שוב התקופה הזאת שאינטל שוקדת על תהליכי יצור חדשים בדרך לעוד פריצת דרך, אך הפעם נראה שנכנסו לה מספר מקלות בגלגלים ברצף.
רצף האירועים המצערים של אינטל
אירועי הקורונה השפיעו על כולם ואינטל לא יוצאת דופן. על אף שעובדים רבים נאלצו לשמור על ריחוק חברתי וקצב הפיתוח קיבל מכה בכנף, נראה שאינטל התמודדה בצורה טובה עם המצב וחזרה לקצב בריא.
אמנם, יצרנית שבבים אחרים בתקופה הזאת עבדה על משהו שיתחיל באופן קבוע לכווץ את נתח השוק של אינטל בעולם המחשבים והוא שבבי הסיליקון מבית של אפל, עם ה-M1 בראשן. היה ברור שלאפל נמאס מהדחיות של אינטל, מחוסר השגת המטרות שהיא עצמה קובעת ותמיד משנה לביצועים וליעילות ושיש מה לעשות בנידון.
אפל רצתה תהליך יצור אנכי לחלוטין וכך העבירה את כל האקו-סיסטם שלה לערכות שבבים חדשות מבוססות ARM. התהליך החל מעט לאט בחודשים הראשונים ולאחר מכן האץ בקצב אדיר עם הצטרפות יצרניות התוכנה לתאימות גבוהה עבור הסיליקון של אפל. כיום, מספר דורות לאחר מכן, מרגיש כי מדובר בנתח שוק שאינטל פשוט לא יכולה להחזיר אליה בחזרה.
האפקט היה הצבת סטנדרטים חדשים לחלוטין בכל עניין הביצועים והיעילות החשמלית של מחשבים ניידים. אפל הצליחה להרגיל את קהל המשתמשים שלה לחיי סוללה שפשוט לא מתאפשרים למשתמשים בעלי מעבדי אינטל, וזה המצב למעשה עד כה.
בזמן שאינטל התמודדה עם המצב הזה, עולם השרתים המתין בסבלנות לגל חדש של מעבדים אשר אמור להוות את הבסיס לחוות גדולות וחשובות ברחבי העולם. במאי 2019 הציגה אינטל לעולם את מעבדי Sapphire Rapids המשוכללים אשר משתמשים בחלקים גדולים מהארכיטקטורה עליה מבוססים גם מעבדי Alder Lake. ההבטחה לביצועים משופרים השאירה רבים על קצה הכיסא.
אז המתנו לשמוע עוד על Sapphire Rapids והדור המובטח לשרתים. המתנו… והמתנו… בינתיים השנים חולפות. את 2020 כחלון השקה פספסנו, וגם את 2021, ואחריו 2022 הגיע עם עוד מספר הבטחות של "אנחנו ממש שם!". בתחילת 2023 סוף סוף יצאו המעבדים לשוק, אך שכזה קרה, AMD צברה קילומטראז' אדיר בעולם המיקרו מעבדים למצב מעט מביך עבור אינטל ביחס בין השתיים עד כה.
פתאום אינטל מוצאת את עצמה מול מתחרה עוצמתית שיכולה להפיק בכמות מעבדים עם מספר ליבות אדיר במחירים נגישים ולקוחות רבים רק רוצים את כל הטוב הזה. Sapphire Rapids הגיע בשנתיים איחור והתוצאה היא הפסד גדול של נתח שוק מול מתחרה שזזה מאחוז אחד מהשוק לכעשרה אחוזים בתוך שנים בודדות. כעת מחזיקה AMD בכרבע משוק המעבדים הנשלפים לכל השווקים.
כל הדבר הזה, להזכירכם, קורה במקביל לכך ש-AMD מצליחה לשפר באופן משמעותי את ביצועי מעבדיה תוך כדי הצגת נתוני יעילות מרשימים, חלקית גם הודות ליצור בתהליכים מתקדמים של מפעל TSMC בטאיוואן.
במהלך השנים האחרונות שואפת אינטל בהנהגתו של פט גלסינגר כמנכ"ל להקים מפעלי יצור בקצב מתקדם ואף להפוך ליצרנית חוץ עבור חברות אחרות, כפאונדי דומה למה ש-TSMC עושה. גם כאן, נראה שדברים לא בדיוק הולכים חלק, בעיקר כי יש הרבה פוליטיקה שמעורבת בנושא.
בתחילת העשור רצתה אינטל להגיע במהירות למפעלים נוספים בארה"ב, אירופה וגם הרחבה בהיקף אדיר מימדים למפעליה כאן בארץ עם תקציב חסר תקדים של 25 מיליארד דולר. אמנם, נראה שהרבה מהתהליכים הללו מאטים ואף עוצרים. הכספים לא מועברים, המפעלים לא נבנים והתוכניות פשוט נעצרות.
משהו רע קורה בתוכניות של אינטל להתקדם עם יצור המוני של תהליכי יצור מתקדמים, ואפשר להבין גם למה. עם יצור מוגבל של מכונות ליטוגרפיה למפעלים ממספר מצומצם של יצרניות כמו ASML, ועם קשיים להגיע להכנסות אדירות כמו בעבר, נראה שמבין כל העצירות של אינטל, זאת שאנו חווים כעת היא האלימה ביותר.
אם כל זה לא נשמע רע מספיק עבור ענקית השבבים – נראה כי מתחיל טרנד של מחשבים אישיים בעלי מערכת ההפעלה חלונות של מיקרוסופט עם תאימות גדולה מתמיד לארכיטקטורת ARM. ראינו לאחרונה את חברת קוואלקום משיקה ערכת שבבים אשר מביאה ביצועים וחיי סוללה מאוד מכובדים למחשבים ניידים. כאן מדובר על ארכיטקטורה שבה חברות רבות יכולות להשתמש כדי להתחרות אחת בשניה, ואלו בהחלט יכולות להיות שחקניות שמושכות נתחי שוק הרחק מאינטל.
אי אפשר שלא לחשוב מה יהיה האפקט של מחשבים מבוססים מעבדי ARM כאשר מפלצות כמו NVIDIA יחשקו בקהל המשתמשים עם מעבדים משלה. היא כבר יודעת היטב איך לעצב וליצר דבר שכזה.
הנזק כבר נעשה ואולי לא יתוקן באופן ראוי לעולם
כשלמתחרה שלך יש מעבדים עוצמתיים ומפת דרכים שכוללת ארכיטקטורות חדשות כמעט כל שנה, ולך יש בעיקר כלים סטטיים להתמודד עם המצב בזמן שאתה מכין את השלב הבא, צריך להיות אגרסיבי בשביל להשאר בתחרות על הצרכן.
מעבדי הדור ה-13 של אינטל, Raptor Lake, יצאו לשוק עם מקצה שיפורים מתון מתוך הבנה שמדובר בדור ריענון, כזה שמוסיף תחנה לרכבת עבור אלו שרוצים לשדרג ממעבדים בעיקר מהדור העשירי או כאלה ישנים יותר.
אחד מהדברים שראינו שאינטל עושה באופן אקטיבי הוא לגרום לכך שמעבדים רבים בסדרה ירוצו בהספקים אדירים ושוברי שיאים. עולם הקירור קם על הרגליים לנסות ולהפיק פתרונות חדשים, עולם ספקי הכח התעורר גם הוא עם מציאות שבה ספקי כח יתאמצו קצת יותר וניכר שאינטל רוצה לקחת כל פיסת סיליקון שיורדת מפס היצור ולתת לה תדרי עבודה אגרסיביים כמה שיותר בשביל לנצח במבחני הביצועים מול המתחרה ולהציג מספרים יפים.
אנחנו עדים לכך ששיפור ביצועים צנוע מול דור קודם הוא דבר שכל מחלקת מרקטינג רוצה להעצים כמה שיותר ונראה שבלי מעצורים, לעיתים באופן מילולי, מעבדי הדור ה-13 וה-14 יצליחו להשאר רלוונטיים עבור משתמשי הקצה.
אמנם, נראה כי אינטל עפה מעט קרוב מדי לשמש עם הדרך שבה מעבדים מתקדמים פועלים על לוחות האם השונים כאשר מתח גבוה מדי מוביל למעשה לחימצון של רכיבי הכח במעבד (!). הבעיה הגדולה היא שמדובר במשהו שהוא לגמרי מחוץ לאיזור השליטה של המשתמשים עצמם. יתכן מאוד גם שמדובר בשגיאה בארכיטקטורה עצמה, משהו שאפילו עדכוני BIOS לא יוכלו לסדר.
בקיצור, כאוס גדול עם פתרון שככל שהזמן עובר – נראה שמתכוונן למצב אין-ברירה של ריקול המוני, לפחות בקצב הזה. אנחנו עדיין ממתינים לדעת אם ישנם גופי הגנת צרכן מטעם ממשלות שהולכים להכנס לעניין.
התחלנו לראות חנויות מחשבים ברחבי העולם מממשות אחריות באופן שטרם ראינו למעבדים מצמד הדורות האחרונים. כמות הקריסות מצד משתמשים רק הולכת וגוברת וכמות התלונות מצד משתמשים בפורומים ופלטפורמות מדיה חברתית באינטרנט רק גדלה.
מדובר לא רק במצב שיש לטפל בו, אלה בבעיה צרכנית רצינית של ממש, אחת שעלולה להתפתח להתערבות של גופים להגנת הצרכן. נכון לעתה אנחנו עדיין לא יודעים מה היקף הבעיה באחוזים או כמויות מעבדים, אבל החדשות הרעות הן שככל שהימים עוברים, הוא רק גדל.
קיבלנו עדכוני ביוס עבור המעבדים הללו, ואנחנו צפויים לקבל עדכון גדול נוסף במהלך אוגוסט, אמנם יש דברים שחשוב לזכור:
- לא כולם יודעים או יכולים לעדכן BIOS, וגם כשעדכון יגיע דרך חלונות לא כולם מעדכנים מערכת הפעלה
- לא כולם בכלל מודעים לזה שקריסות במשחקים ותוכנות מקורם במעבד תקול
- לא כל חנות מחשבים מכירה ויודעת לאתר בקלות את הבעיה הזאת
- יש נזק שכבר נעשה למעבדים, עדכון רק יעצור התדרדרות נוספת במקרה הטוב
ביוס מעודכן שכולל שימוש בהגדרות ברירת המחדל של אינטל. הבעיה – גם הן אוהבות לצאת מתחום התדרים וצריכת החשמל הרשמית של אינטל. עדכון נוסף יגיע בהמשך החודש.
אינטל הכריזה גם כי תרחיב את האחריות עבוד מעבדיה מהדורות ה-13 וה-14 בשנתיים לחמש שנים, רטרואקטיבית כמובן. אמנם, הדבר הזה לא "ירפא" באופן קסום מעבדים. ישנן עדיין בעיות צרכניות עם הדרך בה הדבר הזה מתבצע כל עוד לא מתבצע ריקול אמיתי, דבר שעלול לעלות לאינטל סכומים אדירים.
נקודת ההתרסקות וההפסדים הגדולים
השבוע הודיעה אינטל כי היא חייבת לבצע התייעלות ארגונית כתוצאה מדוחות כספיים קודרים למדי. חלק מאותו מהלך התיעלות הוא גל פיטורים אדיר של למעלה מ-15,000 עובדים בחברה. למעשה, 15 אחוזים מכלל כח האדם. מדובר במהלך שאין לו תקדים באינטל.
כל זה מגיע בנוסף להפסקה או קיצוץ בהוצאות לרווחת עובדים בתחומי מזון, הסעות ופעילויות שונות. בשלב זה לא ידוע לנו אם יבוצעו קיצוצי שכר משמעותיים אצל בכירי אינטל. בדרך כלל מדובר במהלך שלא ממהרים לקחת על פני פיטורים נרחבים של עובדים בדרגים נמוכים יותר.
כעת, לאחר ביש מזל שרודף ביש מזל מול תוכניות שאפתניות שלעיתים מתקשות לצאת מהדלת, חוטפת מניית אינטל את אחת מההתרסקויות האלימות שחוותה בהיסטוריה. חברה שהייתה ידועה עד לפני כמה שנים כעוגן יציב למדי בעולם הטכנולוגיה מאבדת שווי של מיליארדים בין לילה. מדובר בחזרה לשווי מניה דומה לזה שהיה לה בשנת 2013.
אנו מקווים שהמהנדסים ישראלים שנאלצים להפרד מאינטל ימצאו עבודה חדשה בתקופה מאוד מאתגרת בשוק המקומי. אנחנו בטוחים שהמוחות המבריקים של מהנדסי אינטל המקומיים ימצאו את עצמם במקומות טובים בהקדם.
כרגע יש לאינטל הרבה מאוד עבודה לצאת מהבלאגן. עם 15 אחוז פחות כח אדם, צריכה אינטל להמשיך ולנווט בפיתוח והשקת מוצרים חדשים עבור עולם המחשוב האישי, השרתים, וכל תחום טכנולוגי בו היא פועלת.
האם מזלה של אינטל צפוי להתהפך?
חשוב לנו לסיים את המאמר עם נקודת מבט לצדדים חיוביים. בעולם השרתים, נראה כי חלק מפקק היצור וההספקה של אינטל שוחרר, חלקית גם הודות לשימוש במפעל היצור TSMC בנוסף למפעליה שלה עם ארכיטקטורות חדשות.
מעבדי Granite Rapids נמצאים בדרכם לעולם השרתים, ומעבדי Lunar Lake שפותחו בעיקרם בישראל צפויים להגיע לעולם המובייל בהמשך השנה עם שורה של שיפורים משמעותיים בארכיטקטורה ובנצילות החשמלית.
גם בתחום המחשבים השולחניים, מעבר לצורך בטיפול בדורות 13 ו-14 נראה שאינטל מעלה הילוך לקראת תושבת LGA1851 החדשה שתצא לשוק בהמשך השנה עם מעבדי ה-Arrow Lake S, מעבדים בעלי ארכיטקטורה חדשה, שיטות יצור מתקדמות וגם ליבות עיבוד שצפויות לשפר משמעותית את הביצועים במשחקים ובשלל תוכנות בהשוואה לדורות הקודמים.
במקרה הזה, כל עוד הסיפור עם מעבדי דורות 13 ו-14 ממשיך להתנפח, צפויה אינטל לאבד המון אמון בקרב ציבור המשתמשים, שיוכל בקלות יחסית לבחור בפלטפורמת AM5 של AMD אשר כבר החודש מקבלת מעבדים חדשים.
הדרך מפה לשיקום תודעתי וטכנולוגי עבור אינטל היא ארוכה, אך בקצב התקדמות השוק עליה להיות קצרה ככל הניתן אם ענקית השבבים רוצה להגיע למים רגועים. יתכן ובנוסף ליצור חיצוני במפעליה, תאלץ אינטל לבצע עוד כמה מהליכים דרמטיים בשביל לשמור על תזרים כספים בריא. כל זה, עם משמעותית פחות עובדים, בתנאים פחות נעימים, באווירה פחות אנרגטית, כשהתחרות רק גוברת בכל נתח שוק בה היא פועלת בעולם המעבדים.
המהלך המשמעותי הקרוב לצרכן עבור אינטל הוא השקת מעבדי Lunar Lake למחשבים ניידים שיקרה בחודשים הקרובים. אנחנו כמובן מקווים שהמשתמש הוא זה שירוויח, ואם הוא ירוויח, כך גם אינטל.
לאחר מכן אנחנו צפויים לראות את מעבדי Arrow Lake S שנושאים איתם הבטחות רבות מגיעים לשוק. אנחנו מקווים ששם לא ניתקל בבעיות מכוערות כמו אלו שמעבדי דורות 13 ו-14 כעת חווים.
באמת ?
כי לפי הכתבות כאן באתר, מלב המפעל בקרית גת או
ממרכז הפיתוח של אינטל בארץ,
ניתן היה להתרשם שאינטל בליגה משל עצמה
בעולם המעבדים לפחות ( נעזוב את מוביל איי ).
מה, האם יתכן שנפלנו בפח ?
אני לא חושב שהעלנו ביקורת אחת של מעבד מתקדם בדור ה-14 או ה-13 (או אפילו ה-12) מבלי לבקר באופן שלא משתמע לשתי פנים את בעיות צריכת החשמל, החום והביצועים מול התחרות.
אתה מוזמן לבקר באיטמים כמו:
מעבד אינטל Core i7 14700K בביקורת: שדרוג קטן בחומרה, חווית שימוש דומה
או
מעבד Core i9 13900K בביקורת: מכין את המשתמשים לחורף לוהט
או
מסיבת הפרידה מתושבת LGA1700 בכיכובו של Core i9 14900KS – הטוב, הרע, והלא נורא
או
Core i9 12900K – על צריכת חשמל, שאיפה לביצועים וכיוונון ידני
או
מעבדי Core i5 14600K ו-Core i9 14900K של אינטל בביקורת: חומרה חדשה, ביצועים מוכרים – זה ממש פה בכותרת.
בדרך כלל רגיל להתעלם מהטרלות, אבל ביקורות על העדפות כלפי יצרניות חומרה, על אף שיש להן תרומה גדולה בשוק הישראלי, הוא משהו שאני מעדיף להדוף כשאפשר.
ליאור
תעיין בבקשה בכתבות הבלעדיות וכתבות בכלל מאינטל.
לא הביקורות שהבאת בקישורים, אלא כתבות עם "גאון"
כזה או אחר מהארץ.
אלה שהבטיחו הרים וגבעות וניסים ונפלאות.
בסוף, מה שמעניין את אינטל זו המניה שלה ורווחי המשקיעים.
הרי לולא AMD עדיין היינו מדשדשים ב – C2D …
נ.ב
למה הטרלה ?
הרי אפשר שהטעו גם אותך.