שאלות ותשובות
לקראת ההשקה של מעבדי ה-Xeon 5100 החדשים שוחחנו עם שני סגני נשיא ישראלים באינטל – דדי פרלמוטר, המשמש כמנכ"ל קבוצת הניידות של אינטל, ורוני פרידמן , מנהל קבוצת פיתוח המעבדים באינטל חיפה. שניהם שמחו לבשר על השינוי הגדול שמביאה איתה המיקרו-ארכיטקטורה החדשה של החברה, ובחרו להדגיש בעיקר את השיפור הדרמטי במדד הביצועים ביחס להספק.
מדוע לא ביצעתם את כל שלוש ההכרזות יחד, מדוע שיטת הסלמי?
פרלמוטר: "מקיאוולי אמר: "בשורות טובות מחלקים לחלקים, ורעות מספרים במכה אחת".
מסיבה אמיתית, אנו מכריזים על מוצר לא רק כשיש מוצר, אלא גם כשיש מערכות של שותפים שמוכנות להכרזה ולתמיכה במוצר. ביחד איתם החלטנו לחלק את ההכרזה לפי הסדר, וניתן להבין אותו. לא חיכינו עד שיהיו מערכות לכל הסביבות (גם לשולחניים ולניידים) מסיבות עסקיות, והחלטנו ללכת בסדר של שרתים, שולחניים, ניידים. מכל מקום מדובר בפער של 6-4 שבועות, וההפרש לא ארוך."
באיזו רמת שרתים מדובר?
דדי פרלמוטר: "מעבדי ה-Xeon 5100 מיועדים לתחנות עבודה ולשרתים בינוניים המכילים עד שני מעבדים על אותו לוח אם – לא שרתי MP (ריבוי מעבדים – Multi Processors)."
"יש לנו פתרונות עבור שרתי להב – קו מוצרים הצורך 40W בלבד שהינו המשך לקו מוצרי מיקרו-ארכיטקטורת ה"יונה"."
מה עם מערכות מרובות מעבדים (MP)? האם העובדה שבארכיטקטורת ה-Front Side Bus אתם עובדים עם אפיק אחד לכל המעבדים (בניגוד לטכנולוגיית ה-Hyper Transport של AMD) יוצרת לכם צוואר בקבוק שם?
פרלמוטר: "אינטל תכריז על מערכות מרובות מעבדים בשבועות הקרובים ולכן השאלה פחות רלוונטית. המעבדים החדשים אופטימאליים עבור מערכות עיבוד נתונים, ובמערכות Dual Processors יש להם יתרונות, כמו למשל בתמיכה בכמות גדולה של זכרון."
"אנו מפצים על החסרונות עם Bus יותר מהיר, עם אפשרות לבצע פעולות על ה-Bus ועם פתרונות מיקרו-ארכיטקטוניים שמפצים על קצב ו-latency. יש פתרונות לכל בעיה, ולכל דרך יש יתרונות וחסרונות משלה. הבאס בו אנחנו משתמשים במעבדי ה-Woodcrest פועל בתדר של 1333MHz, ובתדר כזה אנחנו מסוגלים להעביר כמויות גדולות מאוד של מידע ליחידת זמן."
מהן ההשלכות של המעבדים החדשים על מרכזי הפיתוח בארץ? האם תגייסו עוד עובדים?
פרלמוטר: "את אנשי הפיתוח לפרויקט הזה גייסנו די מזמן.
אינטל ישראל נמצאת בחזית אינטל העולמית, זה תמיד טוב וזה יאפשר לנו לבצע מוצרים נוספים עבור החברה. אנו נוקטים בקו של קידום והגדלת כוח אדם. פורסם לפני מספר חודשים שאנו בונים בחיפה בניין נוסף בעלות של יותר מ-20 מיליון דולר, ואנחנו לא מתכוונים להשאיר אותו ריק. יש לנו הערכה מאיפה ואיך נביא את האנשים."
רוני פרידמן: "כבר מעל לשלוש שנים אנו מפתחים בישראל מוצרים לכל רוחב השוק – שרתים, שולחניים וניידים. אנחנו דואגים שהגידול שלנו יהיה מתואם ונוכל לקלוט אותו בהצלחה. הבניין החדש לא יתמלא במכה אחת באנשים חדשים – נעביר אליו גם קבוצות שמפוזרות כרגע באתרים אחרים."
אם מפתחים כל כך הרבה דברים בארץ, מה נשאר לפתח במרכזי הפיתוח של אינטל בחו"ל?
פרידמן: "לאינטל שני מרכזי פיתוח עיקריים למיקרו מעבדים – בישראל ובאורגון ארה"ב. אנו מנהלים שיטה של Pipeline גם בפיתוח המעבדים, כאשר דור אחד מגיע מהמרכז בישראל, והדור הבא עליו עובדים עכשיו יגיע מהמרכז בארה"ב. יש לנו עוד מרכזי פיתוח בעולם, אשר מתעסקים בנושאים אחרים, כמו למשל מעבדי ה-Itanium, זכרונות, רכיבים סובבי מעבד ועוד. גם בארץ לא מפתחים רק מעבדים."
האם המעבדים החדשים הם צעד בכיוון תצורת המערכת שמציגה AMD?
דדי פרלמוטר: "לא, אנחנו עובדים בתצורות אחרות לגמרי. אנחנו עובדים בארכיטקטורה של Front Side Bus, ואין תצורה אחרת, כאשר אנחנו משפרים את ביצועיו באופן ניכר מול הדור הקודם."
"המבחן האמיתי הוא מבחן הביצועים ומבחן היחס ביצועים/הספק, והפתרון שלנו נותן תוצאות טובות יותר. לכל אחד הפתרון שלו והשוק יבחר מה שטוב יותר."
מהי לדעתכם הנקודה הכואבת ביותר שהדור החדש הולך לפתור?
פרלמוטר: "הביקורת הגדולה עלינו הייתה על ביצועים ועל יחס ביצועים להספק. אנשים אמרו לנו שלמתחרים היו מוצרים טובים יותר בפרמטרים אלה, והדור החדש הולך לשנות את התמונה."
"כאשר מדברים על שרתים, מדברים על התקנים מוגבלי הספק. גודל החדר וכמות ההספק היא קבועה, ואם הגדלת את הביצועים, אך העלת את ההספק ופליטת החום, לא עשית כלום. הוצאות חשמל וקירור של מרכזי מחשבים גדולים לפעמים גדולות מהוצאות רכישת המחשבים עצמם, וכאן היתרון של הדור החדש, שיפרנו את יחס הביצועים להספק בפקטור של פי שלושה – שיפור דרמטי."
פרידמן: "בשרתים המדד הוא כמה ביצועים אתה יכול לשים בחדר נתון עם טמפרטורה נתונה וכמות מיזוג אויר נתון, ולכן הארכיטקטורה של הניידים שפותחה בארץ עושה אבולוציה לתחום הזה."