הישר מכנס IDF Fall 2006 של אינטל, המתקיים בארה"ב
המחשב הראשון אשר הכניס אותנו לעידן הטרהפלופס (TeraFLOPs) הוא ה-ASCI Red אשר היה בעל כוח חישוב של אחד טרהפלופ והופעל בשנת 1996 במעבדות הלאומיות של Sandia. המחשב השתמש בכ-10,000 מעבדי Intel Pentium Pro, תפס שטח של כ-184 מ"ר וצרך יותר מ-500 קילו-וואט. אין ספק, מפלצת אמיתית.
10 שנים קדימה, לאחר שסוני הודיעה על ארכיטקטורת ה-Cell, כולם הפנו מבטם לעברה של אינטל והמתינו למוצא פיה. התשובה הטובה ביותר שהתקבלה ממנה בזמנו הייתה שהעתיד הקרוב של המעבדים מרובי הליבה טמון בארכיטקטורת ה-x86. כאשר מעבד ה-Cell הוכרז לראשונה, היה זה מפתיע ומרגש לגלות שלמעבד יש 9 ליבות שכן באותה עת אינטל בדיוק השיקה את המעבדים כפולי הליבה שלה ומרובעי הליבה היו עדיין בגדר שמועה רחוקה.
כשסוני תשיק סופסוף את הפלייסטיישן 3, בעוד מספר חודשים, מערכות בעלות שני מעבדי Xeon 5300 מרובעי ליבה יכילו 8 ליבות x86 חזקות במיוחד ולפתע מספר הליבות במעבד ה-Cell כבר לא מרשים כל-כך. אולם אין זה מוריד כלל וכלל מהייחוד של הארכיטקטורה והתכנון של ה-Cell, כפי שאינטל רמזה לא פעם בעבר והשבוע, בכנס המפתחים השנתי השני של אינטל, הציגה החברה מעבד שדומה מאוד מבחינת התכנון שלו.
לחץ על התמונה להגדלה
פול אוטליני היה זה שחשף את הוופר שהגיע זה עתה ממפעל הייצור והכריז כי עליו יותר מ-80 מעבדים אשר כל אחד מהם מכיל 80 ליבות קטנות המיועדות לחישובי נקודה צפה פשוטים כשלכל מעבד יש זכרון SRAM המחובר אליו באמצעות טכנולוגיית stacked SRAM. ג'סטין ראטנר, אשר עלה אחריו, המשיך מנקודה זו וחשף כי מזה זמן מה אינטל עובדת על תוכנית הנקראת Terascale Research Program. במסגרת תוכנית זו פותח מעבד אשר מורכב מ-80 ליבות אשר להן סט פקודות פשוט למדי, כלומר, הן אינן תואמות x86. כל ליבה מסוגלת לבצע חישובי נקודה צפה פשוטים, כשכל הליבות מקושרות אחת לשנייה והכוח של המעבד טמון ב-80 הליבות אשר פועלות יחדיו.
לחץ על התמונה להגדלה
למעבד, אשר נקרא בשם הקוד פולריס (Polaris), תדר שעון של 3.1 ג'יגה-הרץ ויש לו כוח חישוב של אחד טרהפלופ ויכולת העברת מידע של טרה-בייטים לשנייה בין הליבות והזיכרון. הזיכרון נמצא ממש מתחת לשבב המעבד, בשיטת ה-stacked, ולכל ליבה יש 256 קילו-בייט של SRAM. בשלב זה מדובר באבטיפוס, אולם באינטל צופים זמינות מסחרית של מעבד מסוג זה מתישהו במהלך ה-5 שנים הקרובות. מעבד שכזה פותח את הדלת לכיוון של ביצועי זמן אמת למשימות כבדות במיוחד, החל מתרגום דיבור משפה אחת לשנייה וכלה בניתוח ממצאי מחקר שכיום דורשים מחשבי-על חזקים במיוחד. למעשה, זהו מעבד-על בתוך המחשב השולחני.
