משלוש יוצא אחד

מלחמת הצורבים עדיין קיימת בימינו, שם המשחק הוא כבר לא מהירות אלה איכות ואורך חיים כמה שיותר ארוך.
מהירות הצריבה המקובלת כיום היא 40x, מה שמשאיר אותנו ללא YAMAHA אשר התברכו במהירות צריבה של 44x ומאלץ אותנו "להסתפק" רק בשלוש חברות שונות, Plextor האלוהית, Teac אשר חזרה למשחק, ו-LiteOn שנכנסו רק לאחרונה למשחק בגדול.
אלו הם גם כמו שאפשר לראות החברות אשר רבים מתלבטים ביניהן בזמן האחרון, לא רק בארצנו הקטנטונת, אך גם בעולם כולו, לכן החליטו Techware Labs לקחת את שלושתם למספר בדיקות קלות ולהכריז סוף סוף רשמית על אלוף.
נתחיל מה-Plextor האלוהי אשר שלט בשוק הרבה זמן ללא שום עירעור.. הצורב מגיע עם כמות זיכרון מטמון בינונית של 4 מגה בייט, שיטת צריבה מסוג Zone-CLV, הגנת צריבה מסוג Burn-Proof ועד כמה טכנולוגיות כמו PoweRec II ו-VariRec לשמירה על האיכות, אך משום מה זמן גישה די ארוך של 120ms.
נמשיך עם ה-Teac שחזרו לעסק יחד עם כמות זיכרון מטמון בגודל 8 מגה בייט אשר לא תבייש אף אחד, שיטת צריבה גם כן מסוג Zone-CLV, הגנת צריבה מסוג לא ברור ולא מצאתי את השם בשום מקום, והכי מעניין, זמן גישה של 72ms.
לא נקפח את LiteOn וגם בו נתרכז, כמות מבישה של 2 מגה בייט זיכרון מטמון, שיטת צריבה לא מפתיעה מסוג Zone-CLV, עוד הגנת צריבה ללא שם והזכרה, SMART-BURN לבדיקת איכות המדיה והגבלת מהירות הצריבה לפיה, וזמן גישה בינוני של 80ms.
לפי הנתונים היבשים ה-Teac לוקח בענק, האומנם? לא. כמו תמיד, LiteOn המומלצים לקחו את ההשוואה, לא בהפרש ענקי, אך בהחלט יכול להיות מורגש לפעמים.

להשוואה