רוצים לראות יותר מ-HWzone בתוצאות של Google?הוסיפו אותנו כמקור מועדף ב-Google
חוקרים מפתחים את המקבילה האלקטרונית לאף של פינוקיו – תוכנה שמזהה שקרים ממוחשבים.
מרבית האנשים משקרים פעם או פעמיים ביום – אומרים מדענים שחקרו את הנושא. רק לעתים רחוקות אנו נתפסים, משום שבדרך כלל מדובר בשקרים קטנים: "נתקעתי בפקק", "הצבע הזה מתאים לך מאוד", "בדיוק עמדתי להתקשר אליך".
מרבית האנשים משקרים פעם או פעמיים ביום – אומרים מדענים שחקרו את הנושא. רק לעתים רחוקות אנו נתפסים, משום שבדרך כלל מדובר בשקרים קטנים: "נתקעתי בפקק", "הצבע הזה מתאים לך מאוד", "בדיוק עמדתי להתקשר אליך".
אולם, ייתכן שבקרוב ניתן יהיה לחשוף בצורה שיטתית אפילו את השקרים הקטנים ביותר, לפחות בעולם הווירטואלי. חוקרים מכמה אוניברסיטאות מפתחים תוכנה שיכולה לגלות שקרים באמצעי תקשורת מקוונים – דוגמת מסרים מיידיים, דואר אלקטרוני וחדרי צ'אט. היכולות לגלות "שקרנים מקוונים", כפי שמכנים אותם החוקרים, חשובה כיום יותר מאי פעם. חלק ניכר מהחיים העסקיים וחיי החברה מתבצע כיום ברשת, והחשיפה גדולה מתמיד. עבריינים בעלי צווארון לבן, פדופילים, נוכלים, גנבי זהות ואפילו טרוריסטים גולשים ברשת האינטרנט, בדיוק כמונו.
בעוד שמכונות אמת רגילות מחפשות אחר סימנים פיזיולוגיים לחרדה – דוגמת שכבה של זיעה או האצה בקצב הדופק – הרי שמכונת האמת המקוונת בוחנת אך ורק את המלים בהן משתמשים הנבדקים. "אנו בוחנים את השפה, שהיא למעשה כלי העבודה של השקרנים" אומר ג'ף הנקוק, פרופסור לתקשורת מהפקולטה למדעי המחשב באוניברסיטת קורנל.
הנקוק, שזכה לאחרונה למענק בסך 680,000$ מהקרן הלאומית למדעים בארה"ב, על מנת לחקור את השקרים המקוונים, אומר שמתגלות יותר ויותר ראיות להבדלים בין השפה בה נכתבות הודעות שקריות שונה מזו בה נכתבות הודעות אמיתיות. כך למשל, באחד המחקרים של הנקוק ועמיתיו, אשר יתפרסם באביב ב-Discourse Processes, נמצא כי הודעות שקריות שנשלחות בדואר האלקטרוני מכילות יותר מלים מהממוצע – בשיעור של 28 אחוזים. הן מכילות גם יותר מלים שמבטאות רגשות שליליים מאשר הודעות אמיתיות. המשקרים נוטים להשתמש פחות בגוף ראשון (המילה "אני") ויותר בגוף שלישי ("הוא" או "הם", למשל). ייתכן שהנטייה מבטאת ניסיון בלתי מודע של המשקר להרחיק מעצמו את השקר.
למרבה ההפתעה, גילו הנקוק ועמיתיו שגם אנשים שמשקרים להם נוטים להפגין דפוסי שפה ייחודיים. כך לדוגמה, אנשים שמשקרים להם מרבים להשתמש במשפטים קצרים יותר ולשאול יותר שאלות. אפילו אם האנשים אינם מודעים לכך שמשקרים להם, ייתכן שהם מזהים את הסימנים באופן בלתי מודע.
על מנת לזהות את דפוסי השקר, הפעיל הנקוק באוניברסיטת קורנל מערכת מיוחדת למסרים מיידיים. המערכת מבקשת מהמשתמשים לדרג את מידת האמת או השקר של כל הודעה שהם שולחים. עד עתה הצטברו במערכת 10,000 הודעות, ושישה אחוזים מתוכן שקריות לחלוטין. בתום התהליך יוזנו ההודעות לתוכנה שמנתחת הודעות נכנסות. אם יזוהו בהודעה דפוסים שמאפיינים שקרים, תוצג למשתמשים התראה מתאימה.
עד כה התמודדו החוקרים עם שקרים קטנים שמאפיינים סטודנטים ואנשי סגל. כעת יש לברר אם התוכנה מסוגלת להתמודד עם שקרים "גדולים", דוגמת הודעות ששולחים נוכלים או טרוריסטים. "סביר להניח ששקרים על ייצור פצצות יתאפיינו בדפוסים שונים מאלו של שקרים על מקום הבילוי בסוף שבוע" אומר הנקוק.
כל מערכת עתידית לגילוי שקרים חייבת להתאים לדפוסים ספציפיים של שיחה, אומרת ג'ודי בורגון, פרופסור לתקשורת מהמרכז לניהול מידע באוניברסיטת אריזונה. סביר להניח שמזכר ששולח מנהל חברה, לדוגמה, ינוסח בצורה שונה לחלוטין מהודעה בצ'אט. "אנו רק מתחילים לגלות את האופן בו משתנים דפוסי השפה כשאנשים משקרים" אומר בורגון.
נסו לזהות את השקרים |
למרבה המזל, מצביע המחקר על כך שאנשים משקרים בדואר אלקטרוני הרבה פחות מאשר בפגישות פנים אל פנים או בשיחות טלפון – אולי בגלל שהם נרתעים מלהעלות את השקרים על הכתב. "דואר אלקטרוני נשלח בעותקים רבים, ונשמר זמן רב יותר מהודעה שנחצבת בסלע" אומר הנקוק. כדאי, אם כן, לברור את המלים בקפידה – משום שברשת האינטרנט עלולים להיחשף בקרוב לא רק מעשי הונאה, אלא גם תירוצים גרועים.
מדענים מאוניברסיטת קורנל סורקים מסרים מיידיים ומחפשים סימנים להונאה:
– שימוש רב יותר בגוף שלישי מאשר בגוף ראשון.
– יותר מלים שמבטאות רגשות שליליים.
– האנשים שמשקרים להם נוטים להשתמש במשפטים קצרים ולשאול יותר שאלות.
– מי שמשקרים בדואר אלקטרוני או מסרים מיידיים נוטים להשתמש ביותר מלים – בשיעור של 28 אחוזים.
– שימוש רב יותר בגוף שלישי מאשר בגוף ראשון.
– יותר מלים שמבטאות רגשות שליליים.
– האנשים שמשקרים להם נוטים להשתמש במשפטים קצרים ולשאול יותר שאלות.
– מי שמשקרים בדואר אלקטרוני או מסרים מיידיים נוטים להשתמש ביותר מלים – בשיעור של 28 אחוזים.
