טבלה השוואתית – ניתוח נתונים
אז בואו נראה מול מה בעצם אנחנו עומדים…
נפח איכסון:
המנצח הברור לחלוטין בקטגוריה זו, הוא נגן ה-MP3 מבוסס דיסק קשיח, המכיל בגירסתו החלשה ביותר כ-6,000 דקות של מוזיקה, ועד כ-40,000 דקות בגירסאות החזקות יותר.
אחריו, בהפרש ניכר, מגיע ה-CD-MP3, המבוסס על דיסקים של 650MB המקנים לו כ-600 דקות של מוזיקה.
הנגן מבוסס זיכרון Flash, ה-MiniDisc, והסידי הרגיל, נשארים מאחור.
BitRates:
כאן הסידי הרגיל מקבל ציון מושלם, עקב העובדה שהסאונד אצלו פרוס, ולא קיים שום מנגנון דחיסה המוריד מאיכותו, ולו באופן תיאורתי בלבד…
כל נגני ה-MP3 מגיעים למקום השני, מכיוון שהם מאפשרים אכסנה של קבצים ב-Bitrate של עד 320Kb/s, המאפשר איכות שרק בבחינות מעבדה תוכלו להרגיש בהבדל בינה לבין איכות הדיסק המקורי, ואין סיכוי שבשמיעה סתמית, אפילו אם תשתמשו באוזניות הטובות ביותר, תבחינו בהבדל כלשהוא.
המינידיסק מגיע שלישי, אם כי הוא צמוד מאוד למקום השני. הוא מאפשר הקלטה ב-3 מצבים: 292Kb/s ב-SP (שלצורך העיניין שווה ברמתה לאיכות הסידי המקורי), 132Kb/s ב-LP2, ו-66Kb/s ב-LP4.
מכיוון שרוב ההקלטות מתבצעות ב-SP או LP2, ורוב השירים בנגני ה-MP3 מוקלטים ב-128Kb/s – 192Kb/s, המצב צמוד מאוד (ואף ייתכן יתרון למינידיסק אם תערכו השוואה בין הקלטה ב-SP לבין קובץ MP3 בכל רמה שהיא שאינה 320Kb/s), אך בכל זאת נגני ה-MP3 עקפו את המינידיסק, בזכות העובדה שחלק ניכר מההקלטות שבו נערכות ב-LP2.
גודל פיזי:
ללא ספק, נגני ה-MP3 מבוססי זיכרון Flash הינם הקטנים ביותר, והדבר היחיד המונע מהם להתכווץ עוד יותר, הוא הצורך בגודל מינימלי המאפשר שליטה נוחה בנגן, ומיקום פיזי לחיבור שקעי הכניסה והיציאה..
אחריהם, מגיעים המינידיסקים אשר בתקופה האחרונה הגיעו לגדלים מזעריים ממש, ולמעשה יותר נוח ללכת עם מינידיסק מאשר עם טלפון סלולרי, איתו כמעט כל אדם הולך..
הדיסק-מן הנייד מגיע שלישי, גם בגלל גודלו הפיזי, וגם בגלל המדיות הגדולות יותר. למקום השלישי מגיע נגן ה-MP3 מבוסס ה-CD, אשר שווה בגודלו לדיסק-מן הרגיל חוץ מבעובי, שם הוא בד"כ גדול יותר בכ-50 מ"מ.
בינייהם, במקום השני, נמצא ה-HD-MP3, הכולל שני יתרונות על-פני הנגן מבוסס הדיסקים:
1. אין צורך לסחוב איתו דיסקים נוספים, שגודלים הפיזי (והסירבול הכרוך בסחיבתם) מחייב תיק נשיאה קטן, ומונע את היכולת "להכניס לכיס ולשכוח"..
2. הוא קטן יותר פיזית מה-CD-MP3, ומאפשר את אותה יכולת הכנסה לכיס…
משקל:
כמו בקטגוריית הגודל, גם כאן נגני ה-MP3 מבוססי הזיכרון Flash לוקחים בקלות את המקום הראשון.
אחריהם מגיעים, לפי הסדר: המינידיסק, הדיסק-מן, ה-CD-MP3, ואחרון מגיע ה-HD-MP3.
עם כי חשוב לציין, שגם הנגן הכבד ביותר, השוקל 350 גרם, הינו עדיין קל למדיי, ואין כל בעיה להסתובב איתו בכל מקום שתרצו.
עלות לדקה:
קטגוריה זו מראה את יחס העלות-תועלת של הנגנים, או בעצם: כמה אתם משלמים בעבור דקת מוזיקה ?
ניתן לראות שה-CD-MP3 לוקח בקלות את המקום הראשון, עם 0.06 סנט לדקה בלבד. זה פשוט למדיי, כאשר הוא משתמש בדיסקים רקים רגילים וזולים במיוחד, ושמים עליהם כ-600 דקות של מוזיקה.
למקום האחרון, ובהפרש ניכר משאר המתמודדים, מגיע נגן ה-MP3 מבוסס זיכרון ה-Flash, עם עלות של 50 סנט (חצי דולר) לדקת מוזיקה!
למקום השני מגיעים ה-AudioCD וה-HD-MP3, עם 0.5 סנט לדקה, וקצת אחריהם, במקום השלישי, המינידיסק – עם כ-1.5 סנט לדקה בממוצע.
עלות מדיה נוספת:
כצפוי, ה-HD-MP3, אשר מכיל נפח איכסון עצום ולא דורש כלל רכישת מדיות, מציג את המתכון הבטוח לזכיה במקום הראשון..
אחריו מגיעים ה-AudioCD וה-CD-MP3, אשר משתמשים באותה מדיה.
למקום השלישי מגיע המינידיסק, עם מדיה העולה כ-2 דולר, ולמקום האחרון, ובהפרש עצום, מגיע ה-Flash-MP3, אשר כל מדיה נוספת שלו (בגודל 64MB) עולה 40 דולר!
שימו לב שהמדיה של המינידיסק (2 דולר), מכילה הרבה יותר דקות מוזיקה מהמדיה של הנגן מבוסס זיכרון פלאש (40 דולר).
תכונות נוספות:
למקום הראשון מגיע ה-HD-MP3, המכיל אפשרויות שימוש נוספות בנוסף לשמיעת מוזיקה (חלקן מתאפשרות בזכות נפח האיכסון הרב שלו), כגון: שלט חוטי, תצוגה דגיטלית, אפשרות לשימוש בתור כונן קשיח נייד להעברת קבצים, אפשרות לשימוש בתור מצלמה דגיטלית, תצוגת ווידאו, מנהל מידע אישי, משחקים, ועוד.
כל שאר הנגנים, אשר מציעים בד"כ רק שלט חוטי ותצוגה דגיטלית (וגם זה לא תמיד), מגיעים למקום השני. ה-Flash-MP3 מגיע למקום השלישי והאחרון, כי אצלו נדיר יותר למצוא גם את האפשרויות האלה.
חיי סוללה:
כאן המינידיסק לוקח, ובגדול.
המינידיסק חי וקיים כבר מעל 10 שנים, ובתקופה זו הוא הספיק להתפתח מאוד גם מבחינת ניצול הסוללה, כאשר המינידיסקים החדשים מאפשרים פעולה רצופה של מעל 30 שעות בממוצע (ואף יותר) בעזרת סוללה נטענת אחת + סוללה נוספת במתקן מיוחד המיועד לה.
ה-AudioCD המסורתי מציג זמן ממוצע מכובד של כ-20 שעות רצופות, מה שמביא אותו למקום השני. ה-CD-MP3 וה-HD-MP3 מגיעים שניהם למקום השלישי, עם זמן שימוש של כ-15 שעות, ולמקום האחרון מגיע ה-Flash-MP3, המציע כ-10 שעות שימוש בלבד.
עלות המכשיר:
את המקום הראשון (הצפוי למדיי) לקח ה-AudioCD הישן, אשר מחירו מן הסתם ירד לרצפה עקב אי-כדאיותו בשוק לעומת מתחריו.
אחריו הגיע ה-CD-MP3, אשר גם הוא מציג מחירים זולים, במיוחד לעומת מחירו לפני כשנה, ואיתו – ה-FlashMP3 בדגם הפופולרי ביותר שלו, עם 64MB.
למקום השלישי הגיע המינידיסק, אשר מחירו נע בין כ-150 דולר לדגמים הזולים, ועד כ-380 דולר לדגמים החדשים והמובילים ביותר.
למקום האחרון הגיע ה-HD-MP3, אך יש לזכור שמחירו הגבוה נובע מהעובדה שהוא כולל בתוכו מדיה עם נפח עצום הכלולה במחיר (ולמעשה, תופסת כ-60 אחוז מהעלות הכוללת של הנגן), וכמו כן, שאין צורך לקנות עבורו מדיות נוספות כלל, כך שזהו מחיר סופי בהחלט.
