מבוא למערכות סטריאו וקולנוע ביתי

הרמקולים

סוגי הרמקולים הקיימים כיום

הרמקולים הנפוצים ביותר והמוכרים ביותר הינם רמקולים דינאמיים, אשר דרך פעולתם פשוטה מאוד להבנה. באחורי הרמקולים ממוקמים מגנט וסליל אשר מחובר לממברנה (החלק אותו אנו רואים מלפנים). עם מעבר הזרם החשמלי המגיע מהמגבר בסליל, נוצר שדה אלקטרומגנטי אשר נדחף/נמשך על ידי המגנט הממוקם באחורי הרמקול, וכך נוצרת תנועה.

רמקולים אלו נחלקים לכמה סוגים, כאשר לכל סוג היתרונות והחסרונות שלו.

רמקולים סטאליטים (לווינים) הינם רמקולים קטנים ביותר אשר לא מסוגלים להפיק שום באס, וגם המיד שלהם לוקה מאוד בחסר. רמקולים אלו מלווים תמיד במה שהיצרן מכנה סאב-וופר. למעשה, אין זה סאב-וופר, אלא וופר בלבד, ותפקידו להשלים את אותם התדרים שהרמקולים אינם מסוגלים להפיק. רמקולים אלו הינם הבחירה הגרועה ביותר לכל מערכת – אין לבחור בהם בשום פנים ואופן אלא אם כן יש בעיה חמורה של מחסור במקום.

רמקולים מדפיים הינם גדולים יותר מסטאליטים, ומסוגלים להפיק מיד עשיר מאוד, וחלקם מסוגלים אף להפיק באס לא רע כלל וכלל. רמקולים אלו, כפי ששמם מרמז, אינם מיועדים להיות ממוקמים על גבי הרצפה ולמרות העובדה שהם מכונים מדפיים, הדרך הטובה ביותר למקם אותם הינה על גבי מעמד ייעודי.
מעמד טוב יהיה כבד ויציב כמה שיותר, זאת בכדי לנתק את הרמקול עד כמה שאפשר מן הסביבה החיצונית והרעידות החיצוניות. רמקולים אלו הינם מיזוג טוב בין חיסכון במקום לבין איכות צליל טובה. אנשים מסוימים אף מעדיפים להשתמש במערכות שלהם ברמקולים אלו על פני סוגים אחרים, כאשר אין צורך בבאס נמוך מאוד.

רמקולים רצפתיים הינם הגדולים מכל הסוגים, ומסוגלים להפיק חלק גדול יותר מספקטרום התדרים אותם אנו מסוגלים לשמוע. רמקולים רצפתיים יהנו מבאס נמוך יותר מכל הסוגים שצוינו מעלה, יתאימו מאוד למוזיקה אשר דורשת באס שכזה, ובמיוחד לסרטים עתירי אפקטים.

סאב-וופרים הינם רמקולים המיועדים למיקום על הרצפה בלבד, ולא בשום מקום אחר. רמקולים אלו מפיקים תחום מצומצם יחסית של תדרים, ותדרים אלו הינם הנמוכים ביותר אותם אנו מסוגלים לשמוע. קשה למצוא סאב שיתאים למערכת קיימת בצורה מושלמת, אך לעיתים תוספת של סאב איכותי יכולה להוסיף למערכת המון. במערכות קולנוע ביתי סאב וופר הינו בגדר חובה כמעט, וזאת עקב העובדה שהן מכילות ערוץ מיוחד שמיועד אך ורק לרמקול זה.

סוגים נוספים של רמקולים הם רמקולים אלקטרוסטטיים, ורמקולים פלנר-מגנטיים.

רמקולים אלקטרוסטטיים עובדים על עיקרון שונה מהרמקולים הדינאמיים. רמקולים אלו יורכבו מיריעה דקה במיוחד אך גדולה יחסית של חומר מוליך (או חומר מצופה בחומר מוליך) אשר ינוע במרווח בין שני לוחות טעונים במטען חשמלי הופכי – האחד חיובי והשני שלילי. המטען בשני הלוחות החיצוניים קבוע ונוצר על ידי חיבור לנקודת חשמל בקיר, והמתח על היריעה המרכזית הינו מתח משתנה, אשר נקבע על פי האות שמגיע ממגבר הקול שלכם. המתח נקבע על פי שטח היריעה, מרחקה מהלוחות החיצוניים, ועל פי התדרים אותם רוצים שהרמקול יפיק. מתח זה יכול לנוע בין 1,500V לבין 5,000V.

רמקולים אלו נהנים מיתרון ברור עקב העובדה שהיריעה שלהם הינה דקה ביותר, ולכן רמת הפירוט והדיוק שלהם הינה גבוהה במיוחד. עם זאת, עקב המסה הנמוכה ומרווח התנועה המוגבל יחסית, רמקולים אלו מתקשים להפיק באס נמוך מאוד. עקב חיסרון זה, חברות מסוימות, כגון Martin Logan לדוגמא, הגו את הרעיון של רמקול משולב אשר יעשה שימוש ברמקול אלקטרוסטטי להפקת התחום החל מהבאס העליון ומעלה, ודרייבר דינאמי אשר יפיק את תדרי הבאס הנמוכים יותר.

הרמקולים הפלנר-מגנטיים עובדים על עיקרון דומה לרמקולים אלקטרוסטטיים, אך עושים שימוש בשדות מגנטיים במקום בשדות חשמליים. בדומה לקודמים, גם רמקולים אלו נהנים ממיד וגבוהים עשירים, אך לוקים בבאס. מסיבה זו, ברמקולים אלו נעשה לרוב שימוש בתור דרייברים אשר מיועדים להפקת הצלילים הגבוהים בלבד, הלא הם הטוויטרים.