המקור
מהם החלקים השונים המרכיבים כל מערכת?
החלקים השונים אשר ירכיבו כל מערכת ישתנו בהתאם לסוג המערכת, ומן הסתם מערכת סטריאו תכיל חלקים שונים ממערכת סראונד. כמו כן, מערכות מתקדמות יותר לרוב יהיו מורכבות ממספר גדול יותר של רכיבים מאשר מערכות בסיסיות. הרכיבים השונים מתחלקים לקטגוריות ע"פ תפקידם: מקור, הגברה, רמקולים ועוד.
סוגי המקורות הקיימים
מגוון המקורות הקיימים כיום הוא עצום, ומורכב ממקורות אנלוגיים ודיגיטאליים כאחד.
המקורות הנפוצים ביותר בימינו הם נגן ה-DVD, המחשב הביתי ונגני CD, אך קיימים מגוון מקורות נוספים כגון פטיפונים, טיונרים, טייפים ועוד. בשלב זה נפרט מעט על המקורות הקיימים כיום.
הפטיפון הינו מקור המאפשר האזנה למוזיקה סטריאופונית בלבד על גבי תקליטים, וחובבי הפטיפון טוענים שהצליל שלו הוא משהו שלא ניתן להתחרות בו גם עם הטכנולוגיות המתקדמות ביותר שיצאו בעשורים האחרונים מאז המצאתו. לא כולם מסכימים עימם, וישנם אנשים אשר זונחים את הפטיפון עקב העובדה שנגני הדיסקים נוחים יותר לתפעול, ההיצע לחומר מוזיקלי גדול יותר (וניתן להעבירו לדיסקים בקלות) ועקב האיכות – אשר לטענתם עדיפה על פני זו של הפטיפונים.
מקור פופולרי נוסף כיום הוא ה-CDP (ר"ת CD Player), נגן הדיסקים המוכר. בימינו ניתן לראות יותר ויותר נגני CD אשר תומכים במגוון רחב יותר של פורמטים מאי פעם, החל מ-mp3 וכלה ב-SACD ועוד. ה-CDP גם הוא מקור החביב בעיקר על הקהילייה האודיופילית אשר אינה מתפשרת על האיכות ויהי מה. עקב היותו מותאם לניגון CD (בד"כ בסטריאו בלבד), יניב ה-CDP איכות צליל גבוהה יותר מכל מתחרה אחר במחירו כמו למשל נגן DVD.
מיותר לציין שהמחשבים הביתיים תופסים תאוצה בשנים האחרונות גם בתחום האודיו והקולנוע הביתי. החל ממחשבים ביתיים סטנדרטים אשר הושקטו בעזרת קירור יעיל יותר ונוספו להם כרטיסי קול מתקדמים, ועד למחשבי HTPC אשר מותאמים במיוחד לשימוש בתור מקור במערכת הקולנוע הביתי. מחשבים בתור מקור למערכת האודיו מציגים יתרונות ברורים: היכולות לשדר כל סוג קובץ בכל רזולוציה כמעט על ידי התאמה של ההגדרות, היכולת להציג תוכן מרשת האינטרנט ללא סיבוכים מיותרים וצריבות למיניהן, שידרוג קל במידת הצורך ועוד.
החיסרון של מקור שכזה הינה העובדה שצריך לרוב להוציא סכום כסף לא קטן על מנת להשקיט אותו, והעובדה שמחשב שכזה הינו הוצאה לא קטנה בפני עצמו (לא גדולה כמו CDP אודיופילי, אך הוצאה גדולה לכל הדעות). מחשבים אלו מצוידים בכרטיסי קול המאפשרים חיבור דיגיטאלי למערכת הקולנוע הביתי, ובכך לא מאבדים כמעט מהאיכות של קובץ המקור. אנשים מסוימים בוחרים להתקין כרטיסי קול מתקדמים אשר מבצעים את הפענוח כולו בעצמם ואף ישנם כרטיסים מסוימים המסוגלים להתחרות בנגני CD מרמה גבוהה ביותר, וזאת בשבריר ממחירם.
הטיונרים אותם הזכרנו קודם הינם בעצם מקלטי רדיו. בימינו הטיונרים נפוצים הרבה פחות מבעבר, וזאת גם הודות לעובדה שהם נמצאים בכל רסיבר ביתי, אך קיימים מגוון סוגים, דיגיטליים ואנלוגיים כאחד. למרות היותם פחות נפוצים מבעבר, הטיונרים עדיין נסחרים, ועדיין מפותחים דגמים חדשים.
גם הטייפים כמעט ונעלמו כליל מן המערכות המודרניות, וזאת עקב האיכות הירודה שלהם. עם זאת, עדיין ישנם אנשים אשר חלק גדול מהאוסף שלהם נשמר על קלטות, ולכן גם לטייפים יש חלק בשוק של ימינו, קטן ככל שיהיה.
המקור האחרון אותו נזכיר הוא ה-DAC. זהו ממיר אשר תפקידו להמיר את האות מדיגיטאלי לאנלוגי, ומכאן שמו, Digital-to-Analog-Converter. רבים מהמשתמשים נוהגים לחבר את ה-CDP שלהם או המחשב בצורה דיגיטאלית לממיר חיצוני זה, וזאת עקב העובדה שכל ייעודו הוא לבצע המרה זו, ולכן הוא לא מושפע ממעגלים חשמליים שונים מסביב. ככל שהדרך שהאות יעבור תהיה קצרה יותר, כך איכותו תהיה גבוהה יותר.
כדאי להזכיר גם את קיומם של הפרוססורים לקולנוע ביתי, אשר מבצעים פחות או יותר את אותו התפקיד שמבצע ה-DAC, אך הם מיועדים למערכות צליל היקפי. פרוססורים אלו מסוגלים לבצע המרה של אותות המקודדים ב-DTS וב-DD ועוד (הסבר בהמשך) לאותות אנלוגיים אשר מוכנים להגברה.
