התפשטות לשווקים חדשים - מה אנחנו מפסידים?

אנחנו חיים בעולם קשה. עולם בו אדם לאדם זאב, עולם חומרני כל כך שנראה כי המושג "יותר מדי כסף" כבר לא קיים. בעולם שכזה, כל אחד מנסה למצוא ולתפוס כמה שיותר משאבים ולהכניס כמה שיותר כסף לחשבון הבנק.
אז מן הסתם שבעולם הזה, מי שכבר עומד בראש שרשרת מזון אחת ינסה להתפשט לשנייה, לא?
 

מאז המהפכה התעשייתית אנו עדים לתופעה מסוימת שחלק יקבלו בזרועות פתוחות בשם הקידמה, ההתפתחות ובעיקר הכסף, ואילו שאר האנשים יבינו את הקללה הטמונה בה ויסלדו ממנה עמוקות.
התופעה המדוברת הינה התפשטותן של חברות שונות לתחומים שכלל ועיקר לא נוגעים להן. במילים פשוטות יותר, מדובר ב"סינדרום גוגל" - חברות שמכניסות את האף למגזרים שאין להן נסיון בהם.
"מה הבעיה? מה רע בקצת תחרותיות, קצת יוזמה? הרי כולם מנסים להרוויח עוד כסף וזה יכול רק לתרום, הן לחברות והן למשתמשים!"
טעות מרה. פלישה לתחום חדש משמעה צורך בעוד לקוחות, עוד כסף, עוד שליטה. פלישה אכן יכולה להביא לתחרות בריאה, הורדת מחירים, ייעול מוצרים וגימיקים מגניבים. הבעיה טמונה, אם כך, בנזק שהיא יכולה לגרום.
 

בראש ובראשונה עומד הנזק הממשי ביותר לנו כצרכנים. אתם עלולים למצוא שבמקרים רבים, חברה חדשה בשכונה יכולה להיות דבר לא בריא. אנו הצרכנים נקבל לעתים קרובות מוצרים באיכות נמוכה יותר ממה שיש לחברות הענק להציע, וגם אם המחיר נמוך מזה של המתחרים הכבדים תהיו בטוחים שכל המנגנונים והחומרים עשויים בצורה פחות איכותית. זה כמו לקנות ג'ינס בשוק - הוא יכול להיראות בדיוק כמו דיזל מקורי בעלות של משכנתא וכולם יהיו בטוחים שיש בידיכם מוצר מקורי לחלוטין. אבל חכו שתכניסו אותו לכביסה, שם תגלו בדיוק מאילו חומרים נחותים הג'ינס עשוי.

הבאזז נעלם באופק

זה כמו שחברת Lenovo, יצרנית המחשבים היוקרתית, החליטה בוקר אחד להיכנס לתחום קונסולות המשחקים, ועוד להתחרות בממשק הקינקט של מיקרוסופט עם 30 משחקים חינמיים משלהם. איזה רעיון טיפשי וחסר תועלת. מה כבר יכול לצאת מקינקט נוסף, אם החברה שמייצרת אותו בעלת אפס ידע בבניית משחקים ויכולה להקצות מעט מאוד משאבים בהשוואה לענקית הקליפורנית מיקרוסופט? אנו חוזים כי הקונסולה תיכשל בדיוק כפי שנכשלה הקונסולה הניידת N-Gage של נוקיה.
אבל חיזויים ונבואות בצד, יש לנו גם דוגמאות חיות - למשל גוגל ושירות ה-Buzz שלה. השירות היה אמור להיות מעין רשת חברתית כגון טוויטר או פייסבוק ואיך נגיד את זה בעדינות, לא עשה הרבה באזז, משום שלא הציע שום דבר חדש לעומת הפייסבוק והטוויטר. גוגל ניסתה להיכנס לשוק שכבר יש בו מכל טוב, ולא הצליחה להציע למשתמשים שום דבר ששווה להגר בשבילו. הבאזז הרגיש כמו נסיון בוטה לסחוט עוד קצת משתמשים לרשימה של גוגל, זה הרי מדאיג לדעת שמנסים להשתמש בך כפרה חולבת. חוץ מזה שמספיק שעות עבודה התבזבזו בגלל גוגל, אנחנו לא צריכים גם רשת חברתית נוספת על הראש.
 

אולם הנזק למשתמש אינו הנזק היחיד. חברות רבות מנסות להתחרות בחברות אחרות בעזרת מוצרים נוצצים שנראים מגניב, אך הם חסרי כל שימוש לעומת מוצרים אחרים ולא מציעים למשתמש את מה שהם נועדו להציע. זה גורם למצב בו המשתמש הפשוט קונה מוצר רק בגלל שהוא נראה מגניב עם הרבה גימיקים, כשלמעשה מדובר במוצר בינוני במקרה הטוב.
גם כאן מככבת גוגל כדוגמא "למופת". גוגל מחזיקה בנתח יפה מכלל משתמשי תיבות הדואר האלקטרוני ברשת ושירות הג'ימייל שלה נחשב בעיני רבים לשירות הדוא"ל הנוח והמהיר ביותר. אולם גוגל הרגישה שתקשורת דרך אימיילים זה לא מספיק, והחליטה להתחרות ב-iPhone של Apple. אז היא שיחררה את ה-Nexus One, שהיה אמור להיות גרסא משודרגת ומשופרת ל-iPhone. אבל הוא לא כזה, ולא בגלל חסרונות באפליקציות, במסך או בפונקציות השונות. הוא פשוט נכשל בלהיות טלפון. את המסך לא יכולנו לראות באור יום, הרמקול היה באיכות נמוכה מאוד והיה קשה להשתמש במקלדת. גם פיצ'רים מדליקים ומערכת הפעלה חדשנית לא מנעו מהנקסוס לתפקד כטלפון גרוע.

נכשל בלהיות טלפון

וזה לא שיריבתה של גוגל בשוק הסלולרי, Apple, היא דוגמא טובה יותר. Apple, שכבר שנים מתגאה ב-iPhone וב-iPod Touch כמכשירים משוכללים אשר סוחפים אחריהם גל מעריצים וקונים אדיר, החליטה לנסות טקטיקה חדשה - גדול יותר זה טוב יותר. תוך כדי שבירת חוקי הטכנולוגיה, אשר על פיהם התעשייה תייצר מרכיבים קטנים עד כמה שניתן, שחררה אפל את ה-iPad. מדובר ב-iPod Touch מגודל שיודע לעשות בדיוק את מה שה-Touch יודע… רק שהוא גדול להפליא כך שהשימוש באותן אפליקציות בהן השתמשנו ב-Touch הופך ללא-יעיל ומעצבן. הוא יכול לתפקד כ-GPS או כספר אלקטרוני… אבל זה כבר עשור שיש מכשירי GPS ומי שרוצה ספר יכול ללכת לספרייה העירונית ולקחת אחד, וזה אפילו יחסוך לכם מקום בתיק, או לקנות קורא ייעודי כדוגמת ה-Kindle המצליח. המסקנה היא שאם אין לך שום דבר טוב לייצר, אל תייצר שום דבר.
דוגמא נוספת למוצרים שנראים מגניב אבל בינוניים במקרה הטוב, היא חברת אביזרי הגיימינג החדשה - Roccat. החברה שיחררה לשוק מספר עכברי גיימינג לאחרונה כשמוצר הדגל שלהם הוא עכבר ה-Kone, עכבר שנראה מגניב לחלוטין עם כל מיני צבעים הניתנים לכוונון ולוגו גדול ונוצץ. המחיר שלו משקף עכבר מהמעמד הגבוה, עכבר שיכול להתחרות ראש בראש מול ענקי העכברים של Razer ו-Logitech. אם באמת היה מדובר בעכבר כזה, היינו יושבים בצד ולא אומרים כלום, אך זהו לא המקרה. ה-Kone הוא עכבר בינוני למדי וביצועיו מתאימים לעכברים שעלותם היא חצי ממנו. אין סיבה טובה לקנות את ה-Kone כשיש מגוון של עכברי רייזר ולוג'יטק בחצי מהמחיר, שגם יספקו ביצועים טובים יותר.
 

הנזק המשמעותי השלישי הוא תופעה שגם המשתמשים וגם החברות צריכים להיזהר ממנו - הנזק לתדמית החברה.
כשנכנסת חברה לתחום חדש ונכשלת בנסיון לכבוש נתח מהשוק, יוצא לה שם של חברה נחותה משאר החברות הותיקות. קודם כל, אף חברה לא רוצה שם רע וייתכן מצב בו החברה נוטשת את התחום החדש על מנת לא להפסיד עוד כסף, ואנחנו כצרכנים עלולים לפספס מוצרים טובים שהיו יכולים להגיע בהמשך הדרך. לדוגמא, אם שירות הסטרימינג בתשלום של YouTube (שנקנתה ע"י גוגל - קונספירציה, מישהו?) יכשל וגוגל תסגור את השירות, אנחנו עלולים לפספס סרטים וסדרות איכותיות מבית Fox ו-Walt Disney, ונאלץ לחכות לשידורים חוזרים שלהם בטלוויזיה או להשכיר אותם ב-DVD.
שנית, אנו כצרכנים עלולים לפספס מוצר שלמרות השם שיצא לו הוא דווקא מוצר טוב שיכול לענות על הצרכים שלנו. כמו שירות המשחקים החדשני OnLive למשל, שזכה לביקורות צוננות אך יכול להוות פיתרון משביע רצון לתושבי ארה"ב שמחפשים לשחק במשחקי וידאו מבלי לרוקן את הארנק על חומרת מחשב חדישה.
 

קל לראות שהתפשטות חברות לתחומים חדשים עלולה לגרום נזק רב, הן לחברות עצמן והן לנו הצרכנים. על אף התועלת אשר עשויה לבוא מכך, יש לחשוב היטב לפני שנכנסים לבוץ הזה. אין בכך לגרוע מהעובדה שאנחנו מאוד מעריכים את היוזמה והתעוזה של חברות מסוימות, וכמובן ביניהן נמנית גוגל שבהחלט גרמה לשיפור רציני בחוויית השימוש במחשב ובאינטרנט בעשור האחרון. עם זאת, אף שיפור לא בא מטוב ליבן של החברות ויבוא היום בו כולנו נאכל, נשתה, ננשום ונדבר גוגל.