השוואת כונני 250GB

השוואת כונני 250GB

מאז המצאת המחשב חיפש האדם דרכים לשמור מידע, החל בכרטיסי הניקוב הפרימיטיביים שהיו בשימוש נרחב בעבר, דרך מדיות האחסון המגנטיות המשמשות אותנו מדי יום ביומו גם כיום (דיסקטים ובעיקר כוננים הקשיחים) וכלה&כnbsp;בזכרון ה-Flash המתקדם (שסביר להניח שבעתיד הלא רחוק יחליף את הטכנולוגיה המגנטית, גם בכוננים קשיחים) אשר עליו מבוססים כוננים ה-Flash הניידים (הידועים כ-Disk On Key).
הכוננים הקשיחים הם אולי אמצעי אחסון המידע החשוב ביותר בימינו, שכן אנו משתמשים בהם מדי יום ומאחסנים עליהם את כל המידע שלנו.

אם הייתם נכנסים לחנות מחשבים לפני כעשור למשל, ומבקשים דיסק קשיח של "250", המוכרים לא היו חושבים פעמיים ומציעים לכם דיסק קשיח חדש דנדש בנפח 250 מגה בייט. אם הייתם מתקנים אותם ואומרים "גיגהבייט", הם היו מסתכלים עליכם במבט של "אתה חולה נפש", כי נפחים שכאלו פשוט לא היו קיימים באותה תקופה.
היום כמובן שהמצב שונה – אף אחד כבר לא סופר שום דבר במגה בייטים, הכל הולך בכמה שיותר גדול – גיגה בייט, טרה בייט – זה גדול יותר, לכן זה טוב יותר. כפועל יוצא, אם תבקשו כיום דיסק קשיח של "250", תקבלו ללא היסוס כונן קשיח של 250 גיגה בייט.

כוננים בנפח 250GB

אם כן, מלבד הגידול המתמשך בנפח האחסון, הכוננים הקשיחים לא עברו תהפוכות רבות מדי בעשורים האחרונים. אופן הפעולה הבסיסי שלהם נשאר זהה, משטח ממוגנט המכיל סיביות בהתאם למצב הפיזי של המשטח (ממוגנט או לא).
מלבד זכרון הפלאש, שצובר תאוצה בקצב איטי ולכן לא ניתן לדעת עדיין אם יהווה איום על הכוננים הקשיחים שאנחנו מכירים כיום, אין באופק טכנולוגיה אחרת בעלת פוטנציאל להחליף את הכוננים הקשיחים, וסביר להניח שנמשיך להשתמש בהם גם בשנים הקרובות.
אך ההתקדמות הטכנולוגית האפשרית לא מסתיימת פה, ואנו שמים לב למגמה שצוברת תאוצה והיא מזעור ודחיסת המידע על אותו שטח פנים. אם עד לפני קצת יותר מעשור כוננים של כמה מאות מגה בייט בודדים מילאו את צרכינו בנאמנות, בתוספת של כמה דיסקטים, הרי שכיום, דיסקים שנחשבו אז כמפלצתיים או דימיוניים, של כמה מאות ג\'יגה, הם עניין שבשגרה, קפיצה של 3-5 סדרי גודל.
נסו לחשוב אם הייתם מסתדרים היום עם כונן של כ-80 מגה. אפילו קבצי המערכת של מערכת ההפעלה Windows XP, ללא שום תוכנה נוספת, תופסים יותר מקום מכל נפח הכונן. שינוי זה בנפח האחסון בא בד בבד עם עליה בקצב העברת הנתונים, שכן לא ניתן יהיה לעבוד עם קבצים בנפחים גדולים (1GB ומעלה) על בסיס קצבי התעבורה שהיו קיימים לפני עשור.
המזעור הביא עמו בשורה נוספת – אם הדיסקים הקשיחים היחידים היו פעם בגודל 3.5" בלבד (הגודל הסטנדרטי, כפי שמצוי כמעט בכל המחשבים השולחניים) הרי שכיום הדיסקים הקשיחים מתהדרים במגוון גדלים לאפליקציות רבות, כגון כונני 2.5" למחשבים ניידים, 1.8" לנגני וידאו ואודיו הזקוקים לנפח רב, ולאחרונה גם דיסקים קשיחים בגודל של 1" המשמשים גם הם לנגני אודיו ווידאו, קלים יותר וקטנים יותר, אך עם נפחים יחסית נמוכים. אל דאגה, המגמה הזו נמצאת בשלבי התפתחות מתמידים ונפחי האחסון יעלו עוד ועוד עם הזמן.