בניגוד למה שרבים חושבים, דואר הזבל הפוקד את תיבת הדואר שלנו מדי יום ביומו אינו קיים מאז ומעולם. למעשה, תחילתה של התופעה המטרידה ביותר בתולדות האינטרנט הייתה לפני כ-10 שנים, ב-5 למרץ 1994 במודעה בודדת שפורסמה באחת מקבוצות הדיון רשת Usenet ומאז, גדל הספאם לממדים של מגיפה ומפיץ את עצמו באינספור דרכים, שקשה מאוד להתגונן מפניהן.
ראוי לציין כי ההודעה הפרסומית הראשונה שהופצה ברשת אלקטרונית נולדה עוד בשנת 1978 והופצה למשתמשי Arpanet (רשת קישור בין מוסדות אקדמאיים בארה"ב שהייתה קיימת לפני האינטרנט אותו אנו מכירים), אך השולח ננזף ומאז התופעה לא חזרה על עצמה.. עד 1994, בה החל כאמור גל הספאם הראשון.
אותה הודעה שפורסמה בשנת 1994 הייתה פרסומת של חברת עו"ד אמריקאית שהזמינה אנשים להשתתף בהגרלת הגרין קארד האמריקאי. בימינו, רוב האנשים היו מתעלמים אינסטינקטיבית מהודעה שכזו אך לפני 10 שנים הדבר נחשב לפגיעה חמורה בקודים האתיים של האינטרנט (כן, היה פעם דבר כזה).
עם הזמן, כאשר התברר שהודעות הפרסום האלו לא נמחקות ולמעשה מושכות תשומת לב של אנשים, חברות רבות נוספות פנו למדיום החדש שנקרא אינטרנט והחלו להציף אותו בפרסומות שמצד אחד לא עלו אגורה ומצד שני היו אפקטיביות למדי.
כיום, דואר הזבל מופץ דרך אתרי אינטרנט, קבוצות דיון, מכתבי דוא"ל, תוכנות IM (כגון ICQ, MSN ו-AIM) ואפילו ממחשבים של אנשים פרטיים שנדבקו באחת מעשרות אלפי התולעים המסתובבות ברשת, ההופכת את המחשב למעין Proxy השולח דואר זבל ללא הפסקה.
ייתכן שאם אותה הודעת ספאם ראשונה הייתה נמחקת הספאם לא היה הופך לפופולרי כל כך, אך רוב הסיכויים הם שזה היה פשוט דוחה את הבלתי נמנע. כעת נמצאת האינטרנט במאבק בלתי פוסק במפיצי דואר הזבל ואולי בעתיד, כאשר יוזמות שונות למלחמה בתופעה ייכנסו לתוקף (ביניהן יוזמה לגבות מחיר של מספר סנטים בודדים עבור כל אימייל שנשלח) ההיקף ירד, אך ללא ספק הדרך להפסקת הספאם לחלוטין היא ארוכה מאוד, לכן בינתיים אפשר רק להרים כוס שמפניה לכבוד הספאם ולקוות שזו תהיה הפעם האחרונה.
