לא רק טאבלטים חשפה אפל במסיבת העיתונאים שלה – גם גרסאות חדשות ומשופרות למשפחות המחשבים הנייחות (והניידות) שלה היו שם. בואו לערוך היכרות
האייפד מיני היה בדיוק מה שציפינו שיהיה והאייפד הרביעי היה סוג של הפתעה מתבקשת, אך אלו לא המוצרים היחידים שהציגה החברה מקופרטינו באירוע ה"יש לנו עוד משהו קטן להראות לכם".
Macbook Pro with Retina Display בגודל 13 אינץ' – 'רטינה' להמונים, בערך
ה-Macbook Pro בגודל 15 אינץ' עם מסך רטינה שנחשף לפני כחצי שנה היווה תוספת מרשימה ויוקרתית לקו המוצרים של אפל, וביום שלישי האחרון הוצג גם האח הקטן והמוזל שאמור להיות התשובה הניצחת של התפוח לשגעון האולטרבוקים שמאפיין את שוק הניידים הקטנים בשנה האחרונה.
ה-Macbook Pro with Retina Display בגודל 13 אינץ' (שם שלא כל כך מתיישב עם הפשטות אותה מקפידה להקרין אפל במוצריה) שומר על מסך ה-IPS האיכותי בעל הרזולוציה האדירה של 2560×1600 פיקסלים, אך נאלץ להיפטר מכרטיס המסך הייעודי על מנת לשמור על קו המותן הדקיק של אחיו הגדול.
התוצאה הסופית היא מעין שילוב בין ה-Macbook Pro הסטנדרטי ל-Macbook Air – המעבד החזק וזכרון ה-RAM הנדיב (8GB בכל הדגמים) של הפרו הם כאן, אך כך גם כונן ה-SSD והגודל המינימלי (דק בכ-20 אחוז מהמקבוק פרו 13 אינץ' הרגיל) שמאפיינים את דגמי האייר.
זה עשוי להישמע כמו מתכון לגמרי לא רע, אך מחיר התחלתי של 1,700 דולר (SSD של 128GB, מעבד Core i5-3210M כפול ליבה) הופך את התוצר לקצת קשה לבליעה – ללא כרטיס המסך הייעודי שמעניק דחיפה לשימושים "מקצועיים" עבור ה-Pro Retina של ה-15 אינץ' וניידי הפרו הרגילים, ה-Pro Retina 13 אינץ' מרגיש כמו מוצר שלא הצליח למצוא את מקומו בין שתי משפחות הניידים הברורות והמוגדרות מאוד של אפל.
האם זה מה שימנע ממנו מלהפוך לעוד הצלחה של אפל? לא היינו בונים על זה.
השם אותו שם, השיק אותו שיק, אבל הבפנוכו – לא בדיוק |
ברשת ניבאו איימקים המצויידים במסכים בעלי רזולוציית רטינה, אך בפועל הציגה אפל גירסה משודרגת ויזואלית ומעודכנת חומרתית של מחשבי ה-All-In-One הוותיקים שלה. אכזבה? דווקא לא.
שימוש בכמה טריקים ויזאוליים מעניק לאיימקים החדשים מראה דק בצורה בלתי אפשרית – כזה שנראה כאילו הוא יכול להתחרות גם בכל מסך סטנדרטי בסביבה (אלו שמגיעים ללא מערכת מחשב שלמה בחלקם האחורי) וללא ספק יתפוס את עיניו של כל מי שחולם על סביבת עבודה ביתית מעוצבת וקומפקטית.
מתחת לעיצוב הנאה אין הרבה שינויים מרחיקי לכת – דגם של 21.5 אינץ' ברזולוציית 1920×1080 פיקסלים ודגם 27 אינץ' ברזולוציית 2560×1600 פיקסלים, עם מעבדי Core i5 או Core i7 מדור ה-Ivy Bridge (כנראה מדגמי ה-S הנייחים החסכוניים) ומבחר כרטיסי מסך דיסקרטיים ואפשרויות לאחסון.
עיצוב בן קרוב לעשור שעדיין מצליח להפתיע לטובה זה לא משהו שהולך ברגל |
בין השינויים הקטנים שכן נעשו לנוסחא המצליחה אפשר למצוא את היעלמותם של הכוננים האופטיים מכלל הדגמים, הכפלת נפח ה-RAM הבסיסי ל-8GB, נפח אחסון מוגדל שמתחיל כעת ב-1TB וחזרה לזרועות כרטיסי ה-GeForce של NVIDIA, לאחר כמה דורות במחנה האדום של Radeon.
החל מ-1,300 דולר לדגם הקטן עם GeForce GT 640M והחל מ-1,800 דולר לדגם הגדול עם GeForce GTX 660M, ואף מילה על האלטרנטיבה שצפויה להביא עימה חלונות 8.
Mac Mini – עכשיו עם Ivy Bridge, אלא מה
המיני מחשב של אפל זכה גם הוא לשדרוג השנתי שלו, ללא יותר מדי רעש וצלצולים – 600 דולר יעניקו לכם מעבד Core i5 3210M וליבה גרפית מובנית מסוג HD Graphics 4000, זכרון RAM בנפח 4GB ונפח אחסון של 500GB, כאשר משם תוכלו "להתפרע" עם מעבד מרובע ליבות, עד 16GB של RAM וכונן SSD בנפח 256GB.
עכשיו עם 100 אחוז יותר Ivy Bridge |
בין אם תמיד חלמתם על מק זעיר אותו תוכלו לקחת עמכם לכל מקום ובין אם ממש לא – העדכון הנוכחי כנראה לא ישנה את דעתכם, לכאן או לכאן.
Fusion Drive – אפל קופצת על עגלת כונני האחסון ההיברידיים
באיחור ספק אופנתי החלה גם אפל להציע מערך אחסון היברידי משלה בשם Fusion Drive. על הקונספט רובכם כנראה כבר קראתם – כונן אחסון קטן ומהיר מבוסס שבבי הבזק "מחובר" לכונן קשיח גדול ואיטי יותר דרך שכבה תוכנתית חכמה שבוחרת אילו קבצים יאוחסנו היכן אוטומטית, כשהתוצר הסופי הוא נפח אחסון משמעותי בעל ביצועים קרובים לאלו של כונן SSD בשבריר מן המחיר.
לרוע המזל, הפתרון מבית אפל אינו ורסטילי כמו זה אפשר למצוא במחוזות אחרים ויוצע לעת עתה בתצורה בודדת – כונן SSD בנפח 128GB בתוספת עלות של 250 דולר, אשר יעבוד בשילוב עם כונן קשיח בנפח 1TB או 3TB ויהיה זמין עבור חלק מדגמי ה-iMac וה-Mac Mini.
ה-Fusion Drive מבוסס על תוכנה שמובנית בגירסה העדכנית של OSX. מערכת ההפעלה והאפליקציות שנלוות לה מאוחסנות על גבי כונן ה-SSD כברירת מחדל, פעולות כתיבה נעזרות בזכרון זמני (buffer) על גבי אותו כונן מהיר לפני שהן מועתקות אל הכונן הקשיח ואלגוריתמים אוטומטיים הם אלו שקובעים אילו קבצים נמצאים בשימוש תדיר ויאוחסנו על גבי זכרון ההבזק ואילו קבצים קריטיים פחות ויאוחסנו על גבי הכונן הקשיח, כאשר כל חבילת הפעולות הזו עתידה לספק ביצועים טובים מהותית מאלו שיתקבלו מכל כונן קשיח באשר הוא.
בשורה התחתונה, נראה כי ה-Fusion Drive רחוק מלהיות אלטרנטיבה תחרותית (ברמת המחיר) למערכי האחסון ההיברידיים שאפשר למצוא בשוק הפיסי, אך למרות זאת עדיין מהווה אפשרות מבורכת לכל משתמשי המק שמעוניינים לקבל יותר ביצועים מהמוצר שלהם מבלי לקרוע את הכיס על כונן SSD גדול.
כבר מצאתם את מכשיר ה-OSX המועדף עליכם, או שאתם שומרים אמונים למערכת הפעלה שונה לחלוטין? ספרו לנו בתגובות.