מעבדי הסדרה חולקו לשתי קטגוריות שונות, העושות שימוש בבסיסן בארכיטקטורה זהה, אך זכו לשמות קוד שונים בהתאם לשימושם. ליבת ה-Diamondville יועדה בלעדית לנטבוקים ונט-טופים. הליבה השנייה, במקור תחת שם הקוד Silverthorne, מיועדת לשימוש במכשירי MID, PDA ודומיהם בלבד, ואמורה לתת מענה תחרותי כנגד מעבדי ה-ARM הנפוצים וארכיטקטורת Tegra מבית NVIDIA (האחרונה הושקה אף היא בחודש יוני אשתקד בקול תרועה גדול, אך נכון לכתיבת מילים אלו טרם ביססה את מעמדה בשוק).
כלל המעבדים משתמשים בתהליך ייצור 45nm, בדומה למעבדי ה-Penryn ו-Nehalem, ומתוכננים בהתאם למודל High K שטבעה אינטל כדי למנוע דליפת זרם (והספק מבוזבז כתוצאה מכך) ופגיעה ביציבות האות שמייצרים הטרנזיסטורים.
הטבלה הבאה תסכם היטב את מעבדי הארכיטקטורה:
דגם | ליבה | תדר | מכפלה | L2 Cache | HyperThreading | FSB | מתח | TDP | ייעוד |
N230 | Diamondville | 1600MHz | 12x | 512KB | Yes | 533MT/s | 0.9-1.1625V | 4W | Nettop |
N330 | Diamondville | 1600MHz (שתי ליבות) |
12x | 512KB | Yes | 533MT/s | 0.9-1.1625V | 8W | Nettop |
N270 | Diamondville | 1600MHz | 12x | 512KB | Yes | 533MT/s | 0.9-1.1625V | 2.5W | Nettop |
N280 | Diamondville | 1666MHz | 10x | 512KB | Yes | 667MT/s | 0.9-1.1625V | 2W | Netbook |
Z500 | Silverthorne | 800MHz | 8x | 512KB | Yes | 400MT/s | 0.75-1.1V | 0.65W | Netbook |
Z510 | Silverthorne | 1100MHz | 11x | 512KB | Yes | 400MT/s | 0.8-1.1V | 2W | MID/PDA |
Z520 | Silverthorne | 1333MHz | 10x | 512KB | Yes | 533MT/s | 0.8-1.1V | 2W | MID/PDA |
Z530 | Silverthorne | 1600MHz | 12x | 512KB | Yes | 533MT/s | 0.8-1.1V | 2W | MID/PDA |
Z540 | Silverthorne | 1866MHz | 14x | 512KB | Yes | 533MT/s | 0.8-1.1V | 2.4W | MID/PDA |
Z550 | Silverthorne | 2000MHz | 15x | 512KB | Yes | 533MT/s | 3W> | MID/PDA |
מעבדים מסדרת N (סדרת ה-Diamondville) נבנים על שטח סיליקון של 25.96 מ"מ רבוע, בעוד ששטח האריזה הוא 22×22 מ"מ. דגם ה-N330 הוא היוצא מן הכלל, שכן שטח הסיליקון שלו הוא כמעט כפול בגודלו 51.92 מ"מ רבוע.
מהטבלה קל לראות שנתוני ה- L2 Cache וצריכת ההספק של ה-N330 הם בדיוק כפליים מהדגם החד ליבתי (N230). המסקנה המתבקשת והנכונה אם כן, היא שמדובר על שתי ליבות שחוברו יחדיו כיחידות נפרדות, על משטח סיליקון של מעבד יחיד. שיטה זו הייתה נפוצה בימי מעבדי ה-Pentium D, שהכילו שתי ליבות Prescott באריזה אחת, בדומה למצב המתואר הפעם.
בשל צריכת ההספק הגבוהה, דגמי N230/N330 מיועדים בלעדית לנט-טופים (כגון Eee Box), בעוד שדגמי N270/N280 מיועדים בלעדית לניידים.
סדרת ה-Z מגוונת בהרבה בתכונותיה, וזאת לאור העובדה ששימושיה נעים בין מכשירים סלולאריים קטנים במיוחד, שאינם דורשים כוח עיבוד רב, לבין מכשירי MID שמטרתם לשמש כמכשירי אינטרנט ומדיה ניידים הדורשים כוח עיבוד משמעותי יותר.
למרות ייעודה המקורי של סדרת ה-Z, נראה כי יותר ויותר נטבוקים עוברים לשימוש דווקא במעבדים אלו. היצרניות MSI ו-Asus כבר הציגו גרסאות ניידים העושים שימוש בדגמי הסדרה, ולמעשה לאחרונה אנו רואים השקות מחודשות של המעבדים הנ"ל בגרסאות מעט שונות.
גם בשבועות האחרונים זכינו להשקה של מעבד נוסף בסדרה, שעברה על מי מנוחות ובשקט יחסי – דגם Z550 (מודגש בטבלה), ניחן בתדר עבודה מכובד של 2GHz ועל כן מרמז אף הוא על הסבת המקצוע שסדרה זו עוברת, מגאדג'טים ניידים למחשבים (נטבוקים) של ממש.
התמונה לעיל מציגה את גודל השבב המדהים במימדיו הקטנים. קשה להאמין שהתקדמות טכנולוגית של מספר שנים בלבד מספיקה כדי לדחוס כ-47 מיליון טרנזיסטורים לשטח כה קטן. כמות זו דומה למספר הטרנזיסטורים שהופיעו במעבדי Pentium 4 ראשונים, אך בכך נגמר הדמיון לארכיטקטורה זו, שעברה מן העולם לפני מספר שנים.