Arctic Cooling Freezer 64 – נתונים ומבנה
Arctic Cooling – Freezer 64
מעבדי ה-Athlon64 אמנם נחשבים קרירים יחסית למעבדי ה-P4, אך יכולים להגיע במאמץ, לטמפרטורות גבוהות יחסית ובכך לקצר את חיי המעבד. בנוסף, עובדה ידועה היא שככל שהטמפ\' גבוהה יותר, כך ה-OverClocking המושג, קטן יותר. מעבדי ה-64 מתוצרת AMD זכו לאחרונה בכמה הישגים מרשימים בתחום ה-OverClocking, כך שקירור רציני יותר מזה המגיע עם המעבד נדרש. בביקורת זאת נבדוק כיצד מתמודד הגוף מבית Arctic Cooling עם מעבד ה-Athlon 64.
מה באריזה
את ה-HSF (HeatSink and Fan) תקבלו בתוך אריזת קרטון קטנה, בצדדיה תוכלו למצוא את כל המידע הדרוש על ה-HSF והתקנתו, ללא צורך בדפים כלשהם.
תוכן החבילה, יחסית לתחום ה-HSF, הוא בהחלט רגיל – ללא תוספות מעניינות במיוחד:
• Arctic Cooling Freezer 64 HSF
• משחה טרמית סיליקונית
• שתי חתיכות פלסטיק, עליהן מרכיבים את ה-HSF – למשתמשים שלא קיבלו אותן עם הלוח שלהם
• מדבקה למארז של Arctic Cooling
כפי שניתן לראות, Arctic Cooling דאגו לכך שלא ייווצר מצב בו יחסרו חלקים שימנעו מהרכבה מושלמת של ה-HSF – בהחלט חשיבה נכונה.
;) | ;) |
נתונים טכניים ומבנה
נתחיל מהנתונים הטכניים, כפי שפורטו ע"י היצרן.
| Arctic Cooling – Freezer 64 | |
|---|---|
| ממדי גוף הקירור | 92x72x120mm |
| ממדי המאוורר | 77x77x42mm |
| ממדים כלליים | 92x114x120mm |
| מהירות המאוורר | 2200RPM |
| צריכת חשמל | 1.56W (0.13A @ 12V) |
| זרימת אוויר | 32 CFM |
| משקל | 460g |
| רמת רעש | 1.0 Sone |
| התנגדות טרמית | 0.20 C/Watt |
כפי שניתן לראות מנתונים אלו, מימדי גוף הקירור יכולים להוות בעיה במארזים קטנים במיוחד או במארזים דחוסים.
המאוורר הכלול הינו מאורר 80 מ"מ, הדוחף כ-32 CFM של אוויר, אכן מכובד, אך למבנה המאוורר כמה חסרונות:
• היעדר גריל כלשהו, המגן הן על המאוורר והן על הידיים שלכם. על אף שהלהבים אינם חדים ומהירות המאוורר אינה גבוהה, קיימת סכנה מסוימת לפגיעה באצבעות הידיים.
• המאוורר מותקן בצידו של ה-HSF, מה שמקשה מאוד על ההתקנה ללא הוצאת לוח האם מן המארז, אמנם הצלחנו לבצע התקנה כזאת (ללא הוצאת לוח האם) שדרשה את הסרת כרטיס המסך והזכרונות, אך אי אפשר לומר כי מדובר בהליך מומלץ.
• פני המאוורר מופנים לחלקו העליון של המארז (היכן שמותקן הספק), כתוצאה מהיעדר הגריל, קיימת סכנה ממשית שחוטים המפוזרים ברחבי המארז ייתפסו במאוורר ויתקעו אותו או יקרעו. לכן, מומלץ ביותר לסדר את החוטים בקרבת המאוורר.
;) | ;) |
שימו לב, כי Arctic Cooling בחרו שלא להשתמש במדד הדציבלים כדי להעריך את עצמת הרעש של המאוורר אלא דווקא ביחידות של Sone. בניגוד לדציבלים, המהווים מדד לעצמת הקול ונמדדים ע"י מכשירים שונים, ה-Sone היא יחידת מידה המתארת את עצמת הקול, כפי שהאוזן האנושית שומעת אותו (שכן ידוע שסולם הדציבלים אינו ליניארי, ועלייה של דציבלים בודדים בעוצמת הסאונד יכולה להישמע לאוזן האנושית כהכפלת העוצמה).
גודל היחידה נקבע עפ"י מחקר שנערך ובו מתנדבים התבקשו לקבוע מתי קיים יחס עוצמות של 1:2 בין שני צלילים, כך שצליל ש"עוצמתו" היא 2Sone, יישמע לנו כחזק פי שניים בדיוק מצליל שעוצמתו 1Sone.
לכאורה, מדובר בסולם ערכים מדויק ושימושי הרבה יותר מסולם הדציבלים, שכן הוא מאפשר לדעת בדיוק כמה רעש מפיק מאוורר כלשהו בפועל. אך מכיוון שסולם זה כמעט ואינו נמצא בשימוש, מתן ערך ה-Sone של המאוורר אינו מועיל לנו כלל וכלל.
יתרה מכך, אין דרך להמיר את ערך ה-Sone הנתון לערך דציבלי, מפני שעצמת הצליל הנשמעת לאוזן משתנה בהתאם לתדירות גלי הקול, ועצמה של 1.0Sone שווה, בערך, לעצמה של 40 דציבל כאשר תדר הצליל הוא 1KHz.
בקצרה, בהעדר נתונים אודות תחום התדרים שמפיק המאוורר, לא ניתן לקבוע מהי עצמת הרעש שהוא מפיק בדציבלים, ולא ניתן להשוות בצורה כמותית את רמת הרעש שהוא מפיק לזו של מאווררים אחרים, שנתוניהם מובאים ביחידות של דציבלים (ועד כמה שניתן לסמוך על נתוני היצרנים).
בנוסף, פרסמו AC את נתוני ההתנגדות הטרמית של גוף הקירור, והיא מהנמוכות בהן נתקלנו עד עתה.
נתון ההתנגדות הטרמית מאפשר לחשב את טמפרטורת המעבד (בקירוב) וזאת מבלי לקנות או להתקין את גוף הקירור עצמו. לכל מעבד ישנה רמת פליטת חום (Heat Output) המבוטאת ביחידות הספק (W – וואט).
על מנת לחשב את טמפרטורת המעבד המקורבת יש להיעזר בנוסחה הבאה:
T = AmbientT (c) + HeatOutput (w) * ThermalResistence (c/w)
או במילים פשוטות יותר, יש להכפיל את ערך ההתנגדות הטרמית בערך פליטת החום של המעבד ולחבר למכפלה את טמפרטורת החדר (בישראל יש להשתמש בערך 26 בקיץ ו-20 בחורף).
עקרונות הקירור תוך שימוש ב-HeatPipes, שהוסברו בהקדמה, מיושמים כיום בלא מעט גופי קירור, בצורות טובות יותר וטובות פחות. מהתרשמותנו הכללית ממבנה ה-HSF, עולה כי העיקרון יושם בצורה מצוינת, ברור שהושקעה מחשבה רבה בכל חלק וחלק מגוף הקירור על מנת לקבל את תוצאות העברת ופיזור החום הטובות ביותר.
