מעבד Core i9 10900K בביקורת: שיא נוסף ל-14 ננומטר
עולים ל-10 ב-10
אינטל משיקה באופן רשמי את סדרת מעבדי Core בדור העשירי למחשבים השולחניים – בביקורת זאת אנו בודקים את Core i9 10900K העוצמתי, עם עשר ליבות עיבוד
היום משיקה אינטל באופן רשמי את הסדרה העשירית של מעבדי Core שלה עבור השוק השולחני. מעבדי Core בדור העשירי מהווים גם תחילה של דור פלטפורמה חדש עם תושבת חדשה לחלוטין בשם LGA1200.
אל ההשקה הזאת ודור המעבדים החדש הזה אנחנו מגיעים לאחר מספר רב של שנים בה אינטל ממשיכה להשתמש באותו בסיס של תהליך היצור אותו אנו מכירים עוד ממעבדי ה-Skylake, שהם הדור השישי של Core בכיכוב Core i7 6700K.
ה-Core i7 6700K, אשר מבוסס על תהליך 14 ננומטר יחסית טרי מבית אינטל והושק באוגוסט של 2015 נחשב לעליית מדרגה ביכולות הגיימינג אותן ניתן להשיג עם מעבד שולחני בעל ארבע ליבות. עבור רבים, ה-Core i7 6700K מסמל את אחד המעבדים הבולטים ביותר של העשור הקודם עבור משתמשים, עם יכולות אוברקלוקינג נהדרות ותמיכה לראשונה בזיכרון מסוג DDR4 שמלווה אותנו עד היום.
בינואר של 2017 השיקה אינטל לאותה התושבת (LGA1151) סדרת מעבדים נוספת בשם הקוד Kaby-Lake. ה-Core i7 7700K הוא המעבד המהיר ביותר לתושבת. באותה התקופה, וללא תחרות משמעותית מצד AMD, סדרת הדור השביעי של Core היוותה שיפור מינימלי בכל תחום אפשרי עבור מחיר דומה. בכל שכבות המחיר הושקו מעבדים אשר הגיעו בתדר מעט גבוה יותר, אך לא הרבה מעבר.
בזכות תחרות רצינית לראשונה מבית המתחרה, והרצון לצעוד מהר קדימה אל מעבר לתקרת הזכוכית של ארבע ליבות עיבוד לתושבת המיינסטרים, ראינו משהו שאנחנו בדרך כלל לא רואים מאינטל, ועוד באותה השנה באוקטובר היא משיקה את מעבדי הדור השמיני בכיכובו של ה-Core i7 8700K.
הפעם נעשה שינוי רוחבי ביכולות העיבוד, כאשר מעבדי Core i7 בסדרה השמינית הגיעו עם שש ליבות עיבוד, תוספת של 50% על פני הסדרה הקודמת. גם תדרי הפעולה התחילו לעלות ואינטל דוחפת כדי להמשיך ולהיות רלוונטית עבור רבים ששוקלים רכישה של מחשב חדש.
עוברת שנה אחת, התחרות מציגה סדרה חדשה נוספת משלה (Ryzen 2000), ואינטל ממשיכה בתגובה לנפח את מעבדיה בליבות נוספות עם השקת Core i9 9900K בעל 8 הליבות. להזכירכם, כל הזמן הזה אנחנו עדיין נשארים עם אותו תהליך יצור של 14 ננומטר אותו אנו מכירים עוד מ-Core i7 6700K. נכון יהיה להגיד שבזכות הותק ותוספת המחקר נעשו שיפורים יחסיים ביעילות החשמלית במשך השנים, אך הארכיטקטורה והליך היצור בגדול נשאר מאוד דומה. אפילו הליבה הגרפית המובנית שיש במעבדים הללו נשארה זהה לזאת שהכרנו עוד בדור השישי.
זה לא סוד שנכון לעת זאת אינטל מתקשה בהספקה של מעבדים בתהליכי יצור מתקדמים עבור המשתמשים השולחניים, זה משהו שידענו שיקרה עוד הרבה מראש. בכל זאת, עם הכלים שיש לה ועם הרצון להמשיך ולהיות תחרותית, מחליטה אינטל ללחוץ על ההדק ולשחרר פלטפורמה חדשה היום עם מגוון שיפורים במטרה למשוך משתמשים רבים לבחור בה על פני המתחרה בחודשים הקרובים.
כרגע הדבר שהכי חשוב לאינטל להדגיש הוא שתדר עבודה הוא הדבר הכי חשוב… ולכן היא הוסיפה עוד שתי ליבות למעבד ספינת הדגל שלה, Core i9 10900K… כי אפילו אינטל יודעת שקשה להשאר שאננים כשהתחרות מציעה מעבדים בעלי 12 ו-16 ליבות לתושבת מיינסטרים. בכל זאת, ה-Core i9 10900K מציע את תדרי העבודה הגבוהים ביותר שראינו למעבד שולחני מעולם עם תדר טורבו מירבי של עד 5.3Ghz.
להזכירכם, כך נראה קו המעבדים החדש של אינטל מסדרת Core. ישנם כמה דגמים נוספים שיושקו בחודשים הקרובים, אך זה רוב רובו של אותו קו המוצרים. מעבדי Core i9 הם אקסקלוסיבית מעבדי 10 ליבות, בעוד Core i7 שומר על הרכב של 8, ה-Core i5 הם מעבדים בעלי 6 ליבות ו-Core i3 מכילים 4 ליבות עיבוד. כל מעבדי אינטל בדור העשירי של Core תומכים בטכנולוגיית HyperThreading ולכן כמות הנימים שלהם בפועל כפולה.
ערכת הביקורות הרשמית של אינטל כוללת מעבד Core i9 10900K לצד Core i5 10600K. לראשונה, ערכות סקירה רשמיות מכילות גם את שמות המעבדים על מכסה המעבד עצמו במקום "Intel confidential", הידד.
ביקורת זאת מתמקדת ספציפית בספינת הדגל Core i9 10900K בעוד שביקורת שניה עולה בהתמקד ב-Core i5 10600K. אנחנו מקווים שבעתיד הקרוב נוכל להתמקד במעבדים נוספים מבית סדרת המעבדים החדשה של אינטל, שיש עוד כמה שמעניינים אותנו דוגמת Core i7 10700K ו-Core i5 10400F הנמצאים בנקודות מחיר תחרותיות.
כפי שצוין, מעבד זה מכיל 10 ליבות ו-20 נימים פעילים. תדר העבודה שלו הוא הגבוה ביותר שראינו עבור מעבד שולחני עד היום, אפילו בהתחשב במספר הליבות הגדול שלו. במאמץ מירבי אפילו של מספר ליבות גבוה (4 ויותר) ניתן יהיה לפגוש אותו מבלה באיזור 5Ghz ואף 5.1Ghz. במצבי קיצון כאשר שתי ליבות פעילות זקוקות לביצוע מטלה במהירות, הוא יאיץ גם אל 5.3Ghz לשבריר שניה.
התושבת, LGA1200 היא חדשה לגמרי מבית אינטל ונבנה על מנת להתמודד בעיקר עם מעבדי הדור ה-11 של Core, כאשר מעבדי הדור העשירי שקרויים Comet Lake S, מהווים מעין דור ביניים. ישנן כמה סיבות טובות לחשוב כך, כאשר בראש ובראשונה הפלטפורמה החדשה הזאת מגיעה עם תמיכה ב-PCI-Express גרסה 4.0 כאשר המעבדים תומכים אך ורק בגרסה 3.0 ולכן התמיכה לא מתאפשרת איתם.
מעטפת החום של המעבד מוגדרת ב-125W. הגדרת מעטפת החום על פי אינטל אומרת שכל עוד המעבד ישהה בתדר הבסיס שלו במאמץ (3.7Ghz), זו או נמוכה מזאת היא כמות החום שהוא יפלוט וכמות החשמל שהוא גם יצרוך. בהמשך הביקורת בדקנו כמה גבוהה צריכת החשמל שלו בפועל תחת מאמץ.
אחד מהשינויים הפיזיים שביצעה אינטל במעבר למעבדי הדור העשירי הוא שיפור יכולות העברת החום מהסיליקון כלפי חוץ. ציפוי הסיליקון של המעבד כעת דק משמעותית, והמכסה שעשוי מנחושת הפך לעבה יותר. בזכות תכונות הולכת חום טובות יותר, משמעות הדבר היא שחום יעבור כלפי חוץ ביעילות גבוהה יותר.
כעת, מבלי להכביר במילים, נעבור למבחני הביצועים.
אחלה כתבה
מחכה לראות את מבחני ביצועים למעבדי ביינים שהם יותר רלוונטים בשבילי
או קיי
אז הנה, כהשלמה לנאמר בביקורת, "מה נשתנה" בעריכה / תוכנות גרפיות.
יש לציין שההשוואה היא בין הדור העשירי של אינטל למעבדי רייזן שלוש ( לא ZEN2 ).
פרמייר פרו – די שווה ל – 3900X , עם יתרון ביצוא ופיגור ב – live playback באחוזים,
לכאן ולכאן.
עדיין לא נבחנה השפעת גירסה 14.2.
באפטר אפקטס – די משעמם. כולם אותו הדבר.
לייטרום – AMD מובילים.
פוטושופ – נשארת נאמנה לאינטל, אם כי ההבדלים לא דרמטיים מידי, 8 אחוזים לעומת 3900X .
V-RAY ( ברינדור CPU ) – דיין עדיף AMD בכלל, וגם 3900X בפרט.
Cinema 4D – ברינור עדיין היתרון הדי ברורו ל – AMD.
לידיעתכם !
עוד מידע והרבה בנצ'ים, כמו גם תובנות של סטיב אודות המעבד החדש בהתייחס גם למחירו: