להפוך נתב בעייתי לסוס עבודה בעזרת קושחת צד-שלישי

מה היתרון של DD-WRT ודומותיה לעומת הקושחה שאיתה מגיע הנתב היישר מהמפעל? ההסבר בפנים

הפוסט האחרון שלי כאן ב-HWzone, שעסק במגבלות שהוטלו בארה"ב ובאירופה, על קושחות צד שלישי, עורר מספר שאלות לגבי האופי, הצורך והתועלת בקושחות מסוג זה.

קבלו עדכונים לפני כולם בטלגרםקבלו מאיתנו עדכונים לפני כולם - בטלגרםהצטרפו כבר עכשיו לערוץ הטלגרם של הזון


כמעט בכל מוצר אלקטרוני מודרני הסובב אותנו, לצד החומרה המרכיבה אותו (hardware), ישנה תוכנת הפעלה המכונה קושחה (firmware).

תוכנה זו, הצרובה ברכיב הזכרון של המכשיר, מעבדת את הנתונים המגיעים אליו ומבקרת ומנטרת את פעילותו.  במקרים בהם ניתן לעדכן את הקושחה, הדבר נעשה על מנת לתקן באגים או בכדי להוסיף למוצר תכונות חדשות.

הנתב – אותה קופסא קטנה המפיצה את חיבור האינטרנט למחשבים ולהתקנים הניידים בבית – היא התקן משולב של חומרה ותוכנה הכוללת מעבד, , ממשקי קלט-פלט ותוכנת הפעלה.  באמצעות תוכנה זו, הפועלת בממשק אינטרנטי, יכול המשתמש לנטר את פעילות הנתב ולהגדיר את תכונותיו – פתיחת פורטים, קביעת ססמאות לרשת האלחוטית וכיוב'.

dwd2

למרות שהחומרה של הנתבים כוללת אוסף רחב של תכונות, הקושחה הרשמית הצרובה בנתבים מספקת למשתמש רק את האפשרויות שהיצרנית החליטה לחשוף.  הסיבה העיקרית לנקיטת צעד זה היא שמירה על פשטות השימוש והקטנת הוצאות התמיכה הטכנית.

לעומת זאת, קושחות צד-שלישי, המפותחות על ידי קהילות קוד-פתוח, פטורות משיקולים מסוג זה.  כתוצאה מכך הן מאפשרת לנצל, בצורה רחבה ומקיפה, את כלל תכונות החומרה של הנתב ולהוציא ממנו ותכונות שאינן קיימות בקושחה המקורית של היצרן.

עוד מ-NetCHIEF

דוגמא לכך ניתן למצוא בנתבים של חברת Linksys.  למרות שהחומרה של נתבים אלה היא בעלת פוטנציאל נרחב, הקושחה ש-Linksys מספקת מצומצמת מאוד ביכולתה וחסרה תכונות בסיסיות, גם כאלה שניתן למצוא בקושחות מקוריות של יצרנים אחרים.  לשמחת הרוכשים של נתבי Linksys, במרבית הדגמים של החברה ניתן לצרוב – במקום הקושחה המקורית קושחה חלופית.

לפני מספר שבועות הגיע לידי, למטרות סקירה, נתב מתקדם של חברת Linksys.  ה-WRT1900ACS הוא הדגם הבכיר במשפחת נתבי ה-WRT החדשים של החברה, המשחזרים את המורשת המפוארת של משפחה זו, והיו לי ציפיות גדולות ממנו.

dw2

 

כמו עם כל נתב אחר, השלב הראשון בבדיקה שלי הוא הגדרתו לתצורה סטנדרטית הכוללת החלפת כתובת הנתב ל-10.0.0138, הגדרת ה-SSID וסיסמת האבטחה, פתיחת מספר פורטים, הגדרת שירות DDNS, הגדרת שרתי ה-DNS לאלה של גוגל, קביעת מספר כתובות IP פנימיות לפי ה-MAC וכיוב'.  בעוד שההגדרה, באמצעות הממשק הסטנדרטי של Linksys, עברה בהצלחה – מהר מאוד התגלו בעיות מהותיות ביציבות התפעולית של הנתב.

בעיות יציבות אלו, שחזרו על עצמן באופן קבוע מספר רב של פעמים, החלו לצוץ דקות ספורות אחרי שהנתב החל לעבוד והתרחשו תוך 30 עד 60 דקות מרגע שהוא נכנס לפעולה מלאה.  חוסר היציבות התבטא באיבוד חיבור האינטרנט, איבוד היכולת האלחוטית ובאי יכולת לגשת לממשק הניהול באמצעות כתובת ה-IP, כאשר הדרך היחידה להתגבר עליהן היא בביצוע RESET מלא לנתב והגדרתו מחדש.

העובדה שהנתב אינו מסוגל להתמודד עם סט ההגדרות הסטנדרטיות שלי ועם עומס העבודה המוטל עליו, הפכו אותו לבלתי ראוי לסקירה ולעניות דעתי – השימוש בנתב זה, בשילוב הקושחה המקורית שלו (גירסא 1.0.0.169041 מנובמבר 2015), אינו מומלץ.  לדעה זו מצטרפים גם משתמשים רבים המדווחים בפורומים השונים על בעיות רבות שיש להם עם דגם זה (למשל כאן וכאן).

לשמחתי, DD-WRT פיתחה עבור WRT1900ACS – ביחד עם חברת Linksys – קושחה חלופית והסיטואציה אליה נקלעתי, איפשרה לי הזדמנות לבחון את יכולתה.  התקנת הקושחה עברה באופן חלק לחלוטין וכך גם הגדרת התצורה הסטנדרטית שהוזכרה.

dw

כפי שניתן לראות בתמונת המסך בראש פוסט זה (לחיצה עליה תציג אותה באופן מלא), הנתב נשאר יציב לחלוטין במשך ימים רבים וכרגע הוא עומד על כ-3 שבועות של עבודה רציפה.  המשמעות היא שהקושחה החלופית, לא רק שמאפשרת ניצול מלא של חומרת ה-WRT1900ACS, אלא שהיא הופכת אותו יציב ויעיל.

לזכותה של חברת Linksys יש לציין שהיא הקשיבה לתלונות  הרוכשים ולפני מספר ימים היא שחררה קושחת יצרן (לא צד-שלישי) מעודכנת לנתב זה (גרסא 1.0.0.172978).  עדיין לא בדקתי את ה-WRT1900ACS עם גרסא עדכנית זו ובכוונתי לעשות זאת בעתיד הקרוב.  בכל מקרה, ובשלב זה, אפשר לציין לשבח את קושחת DD-WRT לנתב זה  שהפכה בעייתי לסוס עבודה.

ב-NetCHEIF תוכלו למצוא סקירות ומדריכים נוספים בנושאי נתבים ורשתות ביתיות