בעוד ששאר התחומים מתפארים בשינויים אסטרונומיים-משהו, נושא הציוד ההיקפי נשאר מעט מאחור: סביר להניח שאם היינו חוזרים כעת לשנת 2002 (מה שאגב, אפשרי בהחלט גם אם אתם לא מאותם האנשים שבורכו במכונת זמן ביתית – באמצעות שוטטות קצרה בארכיון שלנו) היינו מגלים שינויים מינוריים ולא יותר מזה.
יש כאלו הסוברים שבשנים האחרונות אף הלכנו מעט אחורה, בחלק מהמקרים. לעומת זאת, אין ספק שאותם החידושים הבודדים שדווקא כן פקדו את נושא הציוד ההיקפי הם לאו-דווקא חידושים, אלא מגמה הולכת ודוהרת של חידושים שכבר הכרנו. אין עוררין על כך שהדגש הגדול ביותר בנושא הציוד ההיקפי בעשור החולף הוא דווקא על העיצוב החיצוני וחומרי הבניה, כפי שניתן למצוא בתחומים רבים אחרים, אבל בעיקר כאן.
הבה נסתכל מקרוב ובקצרה על ההתפתחות של מוצרי הציוד ההיקפי מאז הוולדו של HWzone ועד היום.
שוחים במקלדות ועכברים
| אחת מהדאגות עם עכבר ישן |
נתחיל לחקור את העשור מהצד של אביזרי השליטה, אותו שם נרדף למקלדות, עכברים ואביזרי משחק. בעוד ישנם דיבורים על פיתוחן של טכנולוגיות המאפשרות שליטה באמצעות אמצעים מעט בדיוניים כגון דמיון מונחה גלי מוח, תזוזות יד וחבריהם, אנחנו עדיין מוצאים את עצמנו "מסתפקים" בסט של עכבר ומקלדת.
בתחילת העשור שחינו בין מקלדות ועכברים מהסוג הפחות חדשני: אותם העכברים תלויי הכדור, שאין אחד מאיתנו שלא זוכר לפחות פעם אחת של מרדף אחרי הכדור שנמלט מתוך העכבר הישר למתחת לספה, ואותן מקלדות פשוטות בצבע לבן (או שחור), עם רעש שלא יבייש מכונת כתיבה ישנה (אף על פי היותן לא מכניות).
- כתבה זו היא חלק מפרוייקט סיכום העשור על פי HWzone
באותה התקופה למעשה הופיעו הטכנולוגיות אשר מוכרות לנו היום, והתפשטו לאט לאט לאורך כל העשור. כבר באמצע התקופה הזאת מצאנו את עצמנו מעדיפים מקלדות ועכברים אשר מתחברים באמצעות USB ולא ב-PS2 המסורתי – אבן דרך במסע אחר מקלדות ועכברים בעלי זמן תגובה משופר ורזולוציה גבוהה.
| מקלדת ועכבר ממוצעים אז | מקלדת ועכבר ממוצעים היום |
הלאה עם הכדור
עכברי העשור החדש העלימו כליל את השימוש בכדור לצורך קלט, וחיישני תנועה אופטיים תפסו את מקומו, בין אם הם מבוססים על צילום המשטח ובין אם הם מבוססים על טכנולוגית הלייזר. השינוי הזה הביא איתו את חופשיות התזוזה המוכרת לנו כיום, שהעלים את הצורך (בחלק גדול מהמקרים) במשטח עכבר ואת הצורך בניקוי הכדור והגלגיליות.
| לא, זהו איננו סלולארי מודרני, אלא עכבר גיימינג Razer Naga |
אותם עכברים הפכו לאורך העשור לסטנדרט, כך שאם אתם עדיין משתמשים בעכבר מבוסס כדור אתם בעצם נמצאים בקצה הקיצוני של הסקלה.
הכירו את הגלגלת
סטנדרט נוסף, אשר נחשב למותרות אי שם בסוף העשור הקודם, הינו השימוש בכפתורים נוספים על גבי העכבר. כבר בתחילת העשור מצאנו את עצמנו מעדיפים לקנות עכבר בעל כפתור גלילה לעומת עכבר בעל שני כפתורים בלבד (או אחד אם אתם משתמשי אפל), כשלאורך העשור הפכה הגלגלת לסטנדרט חשוב. עם הזמן, זכינו לראות שכפתור הגלגלת הוא לא הגבול, ואם בעבר השימוש בכפתורים צדדיים נחשב נדיר אפילו במחוזות הגיימינג, כיום ניתן למצוא אותם כמעט בכל עכבר.
המקלדות התחדשו אף פחות לאורך העשור האחרון, וכבר בתחילתו יכולנו למצוא לא מעט מקלדות שלא רק אופות, אלא גם יפות. התחלנו עם מקלדות פשוטות יחסית ומרובעות למדי, והיום ניתן למצוא מקלדות מעוצבת בצורות שונות ומשונות. לאורך העשור זכינו להכיר יותר ויותר מקלדות שמבוססות על תכונות שבעבר נחשבו כמותרות ונכללו במקלדות יקרות יותר, כגון מקלדות המולטימדיה, שבשנים האחרונות הפכו לדבר שניתן למצוא בכל בית שני. מקשים נוספים לתכנות המשתמש, מעבר למקשי הבסיס, הפכו גם הם לנחלתם של מקלדות היום.
| למבקרים מהעבר הרחוק – אף אחד לא גזר את הכבלים, זהו סט אלחוטי |
חוטים זה פאסה
ללא ספק השינוי הגדול ביותר הוא השימוש במקלדות ועכברים אלחוטיים. כבר בתחילת העשור הכרנו את אותם העכברים והמקלדות, אך אלו השתייכו לשוק הגבוה ונחשבו לנחלת העשירון העליון, והיום ניתן לשים את היד על עכבר או מקלדת אלחוטיים בפחות ממאה שקלים. בתחילת הדרך, הטווח, הרזולוציה וזמן התגובה של מקלדות ועכברים אלחוטיים לא לגמרי יישרו קו עם מקלדות ועכברים חוטיים, ולמעשה היתרון היחיד אותו קיבלנו בעת רכישה של מקלדת או עכבר אלחוטיים הינו העלמת הכבלים מהשולחן, תמורה זעומה לעומת חסרונות לא קטנים.
עד עצם היום הזה משתמשים החפצים בזמן תגובה מהיר עדיין עושים שימוש בעכברים ומקלדות חוטיים. למרות שבימינו עכברים ומקלדות אלחוטיים כבר מיישרים קו עם מוצרים מבוססי כבל מבחינת הרזולוציה וזמני התגובה, הכבלים מסרבים למות וסופם אף לא נראה באופק.
מיתוג מציג לנו את מוצרי הגיימינג
שינוי נוסף אשר פקד לאורך העשור האחרון את תחום המקלדות והעכברים (ולא רק) הוא מיתוג. לאורך שנות העשור עלתה התודעה אצל גיימרים ומשתמשי הקצה לציוד הקפי איכותי, מה שיצר את השם "מוצרי גיימינג". מותגים הפכו לשם נרדף לשימוש בטכנולוגיות המיועדות לגיימרים וקהל המחפש ציוד היקפי אשר יעזור בשיפור חווית המשחק שלהם.
| לא יבייש מטוס קרב: מקלדת ועכבר גיימינג מודרניים |
בשוק המקלדות והעכברים המיועד לגיימרים זכינו לראות לאורך העשור מגמה הולכת וגוברת של שימוש בתכונות מתקדמים יותר, מכפתורים נוספים לתכנות ושליטה משופרת, דרך תאורה ססגונית ועד מסכי LCD זעירים מובנים אשר נותנים מידע בנוגע למערכת ולמוצר עצמו – אותם תכונות אשר מהווים את השינוי הגדול ביותר בשוק הציוד ההיקפי בעשור האחרון בהשוואה לעשור הקודם.
"גיימינג" איננו המיתוג היחיד אשר זכינו לראות בעשור האחרון. למעשה, השוק טומן בחיקו אוצרות נוספים לכל פלחי השוק. תופעת המזעור אשר אנחנו מכירים משווקים אחרים (כגון שוק הגאדג'טים והסלולר) לא פסח גם על שוק הציוד ההיקפי, ומשתמשים אשר חפצים במקלדות ועכברים זעירים ודקים משמעותית ימצאו את מבוקשם היום, בעוד שבתחילת העשור הקודם ולפניו היו אלו נתקלים באי-איזשהו-קושי, במיוחד כלכלי.
סאונד והמחשב האישי
| לא נחלתם של עשירים בלבד: סט רמקולים 5.1 עכשווי למחשב |
בתחום הסאונד למחשב האישי כמעט ולא זכינו לראות שינוי, למעט עיצובים מיוחדים וצעקניים יותר. כבר לפני עשר שנים יכולנו לשים את ידנו על מערכת 5.1 מפוארת למחשב, אם כי היה עלינו לשלוח את היד עמוק אל תוך הכיס. אין ספק שעם הזמן בשורת הסאונד האיכותי יותר הפכה לנחלתם של ההמונים, וכיום ניתן להשיג מערכות מרובות ערוצים או בעלות איכות גבוהה יחסית במחירים שפויים.
השינויים הגדולים יותר מגיעים דווקא משוק אביזרי הסאונד שאינם מערכות רמקולים למחשב: אוזניות הגיימינג (Headset), סט אוזניות ומיקרופון לא זול בכלל המיועד לגיימרים. חלקן הגדול מתפאר בעיצוב מעניין ומיקרופון בעל ביטול רעשים, וגם זכינו להכיר את אוזניות ה-7.1 ערוצים – הלא הן אוזניות הסראונד.
אוזניות סראונד
אוזניות הסראונד לגיימרים לימדו אותנו שאם אנו חפצים באפקט היקפי, אין צורך לשלוח את היד עמוק לכיס בכדי לרכוש סט רמקולים יקר, וניתן לקבל חוויה דומה גם באמצעות אוזניות. בתיאוריה, זה נשמע כמו מוצר טוב. במציאות, לא קיבלנו חלופה איכותית באמת לסט רמקולים היקפיים. אבל הי, זה לא מפריע לשוק אוזניות הגיימינג לשגשג.
| אוזניות גיימינג |
שוק אוזניות הגיימינג מורכב משני סוגים של אוזניות: אלו המבוססות על חמישה דרייברים פיזיים בגוף האוזניות, ואלו המבוססות על שני ערוצים בלבד אך עם הדמית סראונד. הסוג השני מביא איתו חידוש מעניין: הסראונד הוירטואלי – סטריאו שמתחפש לסראונד. אוזניות סטריאו התחילו להציע אפקט היקפי ולעשות זאת באופן משכנע הודות לטכנולוגית הסראונד הוירטואלי, אשר מחלקת כל צד למקור קול קדמי, צדדי ואחורי (או רק קדמי ואחורי) ונותנת את ההרגשה של צליל הקפי.
תחליף טוב לעכבר ומקלדת, מתי?
אין ספק שהשינויים אשר ראינו בעשור האחרון בשוק הציוד ההיקפי אינם אלא התרחבות של טכנולוגיות אשר הכרנו עוד לפני, בתוספת של עיצובים מתוחכמים. עתיד הציוד ההיקפי למחשב לא טומן בתוכו שינויים רבים נוספים, לפחות לא על סמך איך שזה נראה מכאן, וסביר להניח שסיכום העשור הבא יספר גם הוא על שינויים מינוריים ועיצובים מתוחכמים יותר. סביר לחשוב שהשימוש במסכי מגע ודומיהם ילך ויגבר במהלך העשור הנוכחי ועד סופו, אך לא יהרוג את אביזרי השליטה שאנו מכירים כיום. תודו בזה, עדיין אין תחליף טוב לעכבר ומקלדת.
העכבר והמקלדת הראשונים שלי היו כמו היום.
בשנת 2001 המקלדת הראשונה שלי הייתה כזאת.
והעכבר הראשון שלי היה כזה.
שני אלו עלו לאבא שלי בזמנו 150 שקל שזה ממש לא כמו שנאמר לשוק הגבוה, הכל ניקנה בשופרסל כולל מחשב הP3 הראשון שלי ב2001, קצת הגזמתם על העכברים והמקלדות בזמנו.
איזה רמקולים אלו?
שחכו לציין את ההתפתחות בסנסרים של העכברים
למרות שהיום יש עכברי לייזר שעוברים את ה6000DPI עדיין לגיימרים מקצועיים עדיף עכבר אופטי שפשוט הרבה יותר טוב
את מי זה מעניין השטויות האלו ?
כתבה על מה שהיה לפני 10 שנים
מה זה עוזר לך ?
אהבתי את הכתבה,
אני זוכרת עוד את המקלדת הישנה והלבנה, שכ"כ קשה להקליד בה, לעומת המקלדת שיש לי כרגע, עם עיצובי דינמי[?] וכול'.
הדברים השתנו, ולפי דעתי, בזמן כ"כ קצר. בעתיד נקליד על מקלדת הולוגרמית.
לא מחליף
את המקלדת והעכבר שלי בשום אמצעי קלט אחר . אין כמו מקלדת ועכבר רגילים בכל הקשור לנוחות ומשחקים .
שחכתם לציין את קישורית הלייזר האלחוטית לפני תקן הבלוט'וס!
איך לא רשמתם על תחילת הדרך במעבר מחוטי לאלחוטי? עכברים ומקלדות מבוססים לייזראינפרא שדרשו הצבת מקלט על השולחן שיהיה בקו ישיר מול העכבר. זה היה זבל רציני אבל חשוב למעבר שכולנו רגילים אליו היום – בלוט'וס.
כתבה מעניינת
אחלה כתבה לדעתי, כתובה בצורה רהוטה ומעניינת, גם אם הסקירה היא רק על קצה המזלג.
אורי כרמי הוא כמעט הכתב היחיד אצלכם שאין לו שגיאות כתיב.