השוק הגבוה בנקודת רתיחה: מעבדי Threadripper 3960X ו-Threadripper 3970X בביקורת • HWzone
מחשביםמעבדיםביקורותכתבות נבחרות

השוק הגבוה בנקודת רתיחה: מעבדי Threadripper 3960X ו-Threadripper 3970X בביקורת

רטרוספקטיבה

אחרי שמעבדי ה- 3000 כבשו את שוק המעבדים השולחניים העממי, מגיעה סדרת שוק גבוה עם מטרה לשנות לחלוטין את חוקי המשחק – בואו לראות 24 ליבות עיבוד ו-32 ליבות עיבוד עוצמתיות בפעולה באופן שטרם היה קיים בקטגוריה

לפני מספר ימים החליטה להשיק יצרנית השבבים את סדרת מעבדיה הקצה הגבוה שלו לשוק השולחני. מעבדים אלו מיועדים בעיקר ליוצרי תוכן ואנשים זקוקים להמון כח עיבוד בתושבת שלהם. מעבדים אלו מגיעים אחרי שני דורות של פופולאריות מתגברת מצד .

לאחר הצלחה מסחררת של מעבדי ה- 3000 בשוק השולחני השנה, מסלול הנחיתה נשאר נקי ומזמין למעבדי אקסטרים חדשים לנחות. הכפלה של כמות ליבות ושיפור בתדרי הפעולה היה רק עניין של של זמן בשוק השולחני הסטנדרטי, והדבר מקבל תרגום ישיר למעבדי אקסטרים, שוק שבו כמות ליבות ומהירותן הם מצרכים חשובים. רטרוספקטיבה, ברשותכם.

בתחילת 2017 ידענו שב- מבשלים משהו רציני. ידענו שיש ארכיטקטורה חדשה לחלוטין מאפס שנבנתה בשביל להיות ברת טובים, ברת שינויי גודל בהתאם לדרישות השוק, ברת יעילות טובה וכמות ליבות גדולה.

רבים מאיתנו לא רצו לאכול את ההייפ, לא משנה עם כמה סוכר. בשלב זה לפני השקת Ryzen הייתה ידועה כ-"לוזרית", אחת שיצאה בפעם הקודמת על הזנב בין הרגליים. הפעם הקודמת הייתה מעבדי ה-FX שגם אז האדירה בתקשורת, ומעבדים אלו זכו לביקורות פושרות וביצועים פושרים עוד יותר אל מול סדרות Core של בזמנו. הביצועים היו לעיתים סבירים ולעיתים נוראיים. היה קשה להמליץ עליהם בשל צריכת החשמל המוגברת, השונות הקיצונית בין מבחן אחד לשני, והפלטפורמה שלא יודעים עד כמה תזדקן בכבוד. כל זה קרה בשנים 2012-2014.

ה-"לוזרית" מגיעה אחרי שלוש שנות פיתוח מפרכות אל שנת 2017 ומשיקה לראשונה מעבד 8 ליבות אמיתי לשוק הצרכני. בלי מיראז'ים, בלי בכאילו, 8 ליבות פיזיות ופונקציית ריבוי ליבות ל-16 נימים. באותו הזמן היינו רגילים ל-Core i7 7700K כמלך שוק המעבדים השולחניים למיינסטרים. 4 ליבות ולא יותר, כי "לא צריך יותר". האמינה בכח המוגדל של כל ליבה של 7700K לבצע את העבודה מול התחרות, אבל עם מחיר דומה וכמות כמעט כפולה של משאבים, ה-Ryzen 7 1700 ואחיו בעלי 8 הליבות החלו לכרסם קלות במכירות . גם Ryzen 5 עם קונפיגורציית 6 ליבות במחירים תחרותיים לא עשה ל-Core i5 למיניהם חיים קלים. בכל זאת, מעבדי המשיכו להמכר בכמויות מכובדות והאיום כנראה לא היה רציני מספיק. ביצועי הגיימינג וגם ביצועים בתוכנות המדיה השונות היו לרוב לצד .

בנוסף לזאת, ישנם גם חבלי לידה שלא עשו לחדשים של חיים קלים בהשקה. החל משימוש לא יעיל במיוחד של משאבים במערכות ההפעלה, דרך התמיכה בזיכרון DDR4 עד מהירויות מאוד שמרניות לעומת אלו המהירות משמעותית של . בזמן שמעבדי יכלו לאפשר שימוש בזיכרון של 3000Mhz עד 4000Mhz ויותר, העלאת מחשב עם זיכרון במהירות 2933Mhz אפילו לא הייתה אפשרית במערכות רבות בעת ההשקה. גם מבחר לוחות האם לא היה מגוון, ולא היו אפשרויות אקזוטיות של ממש.

יחד עם המעבדים הללו, תקפה גם את השוק השולחני הגבוה עם מעבדי Threadripper, שם… מטאלי במיוחד למעבדים שהדגש שלהם הוא לתת כמה שיותר נימים למשתמש כדי שלא ירגיש צורך במשאבים נוספים. ה-Threadripper 1950X וה-Threadripper 1920X הם מעבדי 16 ו-12 ליבות בהתאמה, כמות שעוד לא ראינו בשוק השולחני כלל, שכן החזק ביותר של באותה תקופה היה ה- i7 6950X בעל 10 הליבות. אפשר להתחיל לסמן ניצחונות על שולחן המלחמה הזה. המשך הסיפור הוא שאינטל נאלצה ללחוץ על ההדק ולהמיר מעבדי 12-18 ליבות שיועדו לשרתים בלבד אל מעבדי אקסטרים לצרכן.

שנה קדימה, 2018, ב- מתכוננים להשיק קו רענן של מעבדי Ryzen. הפעם, יש התבגרות של מערכות הפעלה לארכיטקטורה החדשה, יש שיפורי קושחות שמאפשרים שימוש בזיכרונות מהירים יותר, יש תוכנות מעודכנות ומשחקים חדשים שרוצים עוד משאבים. התושבת – אותה תושבת, AM4. יצרניות לוחות האם מגיעות הפעם עם הרבה יותר אמונה ב- ולכל קוי המוצרים גדלים במבחר ובהשקעה – יש אישור לשגר לוחות מפלציים באמת הפעם ל-, זה כבר לא להיט של 15 דקות. ערכת השבבים X470 הובילה את המהלך ו-B450 מתחתה השאירה את האפשרות לעשות עם לוחות זולים יותר.

ארכיטקטורת Zen+ המשופרת הביאה לנו את אותה כמות הליבות פר נתח שוק, הפעם עם תדרי פעולה גבוהים יותר וביצועים תחרותיים הרבה יותר. ה-Ryzen 7 2700X הוביל את החבורה ולצידו גם מעבדי 6 ו-4 ליבות, לכולם ריבוי נימים. באותו הזמן אינטל מבינה שהתחרות רצינית ומשיקה את Core i7 8700K, מעבד בעל 6 ליבות שמביא באופן רוחבי שיפור של 50% על פני קודמו, ה-7700K. במצב זה מעבדי אינטל נתקלים בתחרות רצינית משמעותית מאשר שנה לפני כן. על אף שבתחום הגיימינג ממשיכה אינטל להוביל, תחומים אחרים זוכים לאהדה של מעבדי . פתאום יש המון משאבי עיבוד ובזול, כך הפך ה- 5 2600 למשל, משושה-ליבות זול לרב מכר בעולם המעבדים השולחניים, עד היום למעשה.

מעבדי ה-Threadripper לשוק הגבוה של לצערינו באותה תקופה לא קיבלו את השיפור הארכיטקטוני המבוקש. הם נשארו על Zen דור ראשון, אך המחירים נהיו נוחים יותר וכמות הליבות המירבית עלתה ל-32. כך לראשונה יכלו משתמשים לקבל כמות ליבות שמתאימה לשרתים יקרים בתושבת שולחנית סטנדרטית למדי, ה-TR4 של . בשל הארכיטקטורה היחסית פשוטה, ה-Threadripper 2990WX לא תמיד היה מלך הביצועים, כי מטלות רבות נשענו על יכולת הארכיטקטורה להעביר מידע במהירות בין ליבות, יכולת שלא הייתה למעבד זה. בנוסף, הוא פעל בשיטת פעולה שהכריחה את ערוצי הזיכרון לעבוד בהתאם לקבוצות הליבות השונות, אך הליך העיבוד לעיתים היה מאוד מסורבל. מעבדי האקסטרים של ביצעו מטלות רבות באופן מהיר משמעותית.

והנה אנו מגיעים לשנת 2019 ולאחד האירועים החשובים ביותר של עולם המיקרו שבבים בהסטוריית המחשוב הביתי – המעבר לתהליך 7 ננומטר של מפעל היצור TSMC בו מפיקה את מעבדיה. בשונה מאינטל שמקימה מפעלים עצמאית ונעצרה בתהליך היצור הקיים שלה בשל שיקולים כאלה ואחרים, מסתמכת על קבלן יצור בשביל להעניק לה מוצרים על בסיס הארכיטקטורה שעיצבה.

עם מקבץ שיפורים ארכיטקטוניים ותוכנתיים, מעבדי Ryzen 3000 על בסיס 7 ננוומטר הושקו ביולי להצלחה כבירה וחסרת תקדים עבור . מעבדים אלו הפכו לפופולאריים במיוחד עד רמה שמלאים בכל העולם אזלו על בסיס קבוע. אפילו כאן בישראל, ארץ זוות חלב ואינטל, עטים משתמשים על מעבדי ה-Ryzen 3000 במופע צרכנות שעולם המעבדים לא צפה מעולם. החלה לפרוץ את נישת "המבינים" ולהגיע למשתמשים ביתיים שמעולם לא השתמשו במעבדי .

התמיכה של תושבת AM4 הקיימת, מגוון המעבדים הטרי והמחירים הנוחים הופכים את Ryzen 3000 להצלחה מסחררת. ארכיטקטורת Zen2 החדשה מאפשרת בנוסף לשיפור בתדר וביכולת העיבוד גם הכפלה של כמות ליבות תחת מכסה המעבד. כתוצאה מכך, הושקו Ryzen 9 3900X בעל 12 הליבות וממש לאחרונה Ryzen 9 3950X בעל 16 הליבות לאותה תושבת AM4 שקיימת מאז 2017. הפעם, רוצה פרימיום על העבודה הקשה ומחיר אלו הו 499 דולר ו-749 דולר בהדרגה.

לאחר השקה מוצלחת למעבדים השולחניים הסטנדרטיים, ארכיטקטורה חדשה פוגשת גם את עולם השוק הגבוה. Zen2 עוברת את רף 16 הליבות ודורשת תושבת חדשה שתתאים גם לחיבוריות PCI-Express 4.0 המתקדמת שמציעים אלו. הכירו את 3000.

הפעם, זה לא כמחווה, לא כדי להיות תחלופה לאינטל, לא כדי למלא מקום נישה שמעבדי אקסטרים אחרים לא מצליחים למלא. מעבדי 3000 לתושבת TRX4 החדשה הם זן חדש לחלוטין של אקסטרים, עם מחיר בהתאם.

בעוד ש- מצליחה לייצר שוק עד 750 דולר, היא למעשה משאירה לאינטל מקום למעבדי האקסטרים שלה בטווח הזה של בין 750 ל-1000 דולר ומסיימת שם עם Core i9 10980XE. צמד מעבדי האקסטרים החדשים של , ה- 3960X ו-3970X תופסים קטגוריות מחיר חדשות לחלוטין ב-1400 ו-2000 דולר.

הם לא כאן כדי להיות מתחרה לאקסטרים שכבר ריענן את עצמו פעמיים בשנתיים האחרונות. הם כאן כדי ליצור סטנדרט חדש של ביצועים לאלו שבאמת זקוקים למעל ומעבר ולא יכולים להמתין לביאת 7 ננומטר במקומות אחרים. בעת ההשקה מציעה שני , אחד בעל 24 ליבות ואחד בעל 32 ליבות.

ישנם מספר שינויים רציניים בין דור Threadripper 3000 החדש לבין דור 2000 שקדם לו. החשוב והעיקרי ביותר בין השינויים הוא בקר IO ראשי אשר מתקשר עם כל קבוצות הליבות באופן ישיר וללא גשרים בניהן. מידע נכנס קודם אליו ומועבר לכל שפנויה לבצע את המטלה.

כך נראה ה-Threadripper 3970X בעל 32 הליבות. באדום מסומנות ליבות שאינן פעילות במעבד, דבר שמסמן על הפואנציטל המירבי עליו נדבר בסוף הביקורת. כל מלבן בצדדים מסמל קבוצה של 8 ליבות עיבוד יחד עם זיכרון מטמון מרמה ראשונה ושניה. לשבב זה 144MB של זיכרון מטמון, כמות אדירה בהחלט. בקר ה-IO מיוצר בתהליך של 12 ננומטר וליבות העיבוד מיוצרות בתהליך מתקדם של 7 ננומטרים, כך עושה שימוש חכם בכמות הסיליקון שניתנת לה על ידי .

יחידת ה-IO הענקית שבמרכז השבב מטפלת בתקשורת בין הליבות ובין המעבד לערוצי הזיכרון, בין היתר. למעבד זה ארבעה ערוצי זיכרון מסוג ותמיכה בנפח מירבי של 512GB. למעבדי Threadripper אפילו תמיכה בזיכרון ECC מתקן שגיאות לשרתים, כמובן שיש צורך לוודא תמיכה של לוח האם מבעוד מועד. בשונה ממעבדים קודמים, כאן אין הגבלה כלל לכל קבוצת בגישה אל . כל ליבה תקבל כמה שהיא רוצה מאיזה מקל שהיא רוצה ובמהירות סבירה.

תדר פעולת Threadripper 3960X הוא 3.8Ghz כבסיס וטורבו של 4.5Ghz. תדר הבסיס של 3970X הוא 3.7Ghz ותדר הטורבו זהה, 4.5Ghz. תדר הטורבו מתיחס בעיקר לתדר הגבוה ביותר בו המעבד יפעל עם אחת פעילה,  תדר זה הולך ונמך ככל שיותר ליבות משתתפות באופן פעיל בעיבוד.

האילוסטרציה לא בדיוק מדויקת מדעית, אך כך נראה מעבד ה-Threadripper 3960X בעל 24 הליבות. כל קבוצות המעבדים שפועלות באחיו הגדול פועלות גם בו עם שתי ליבות פחות בכל קבוצה, אנחנו יודעים זאת על פי המטמון של 140MB. אותם 4MB קוצצו, כ-1MB לכל קבוצה ברמה השניה. 6×4 היא הדרך בה הושגו 24 ליבות.

מעשית Threadripper 3960X דומה למה שתקבלו בארבעה מעבדי 5 3600 ו-Threadripper 3970X דומה בתכולתו לארבעה מעבדי 7 3700X.

התושבת אליה אלו מיועדים היא ה-TRX4 (נקראת לעיתים גם sTRX4) ולה ערכת שבבים אחת בודדת, ה-.

פלטפורמה זאת מאפשרת מספר רב של חיבורי בתקן מהיר, כמות אדירה של חיבורי PCI-Express, וכולם ללא יוצא מן הכלל בתקן 4.0. גם החיבור שבין המעבד לבין ערכת השבבים הוא PCI-Express X8 בתקן 4.0, חיבור שמהיר פי 4 מזה שתקבלו למשל בפלטפורמת .

הגיע הזמן לעבור לבחינות המעבדים הזריזים.

תגיות

8 תגובות

  1. נראה כמו עניין של כמה חודשים בודדים אם לא פחות עד שאינטל תגיב בהתאם ותציג משהו דומה, אבל זה פחות לשוק הגיימרים ככה שכל המעבדים האלה מרגישים פחות רלוונטים לצרכן הפשוט

  2. סטיב מ- hardwareunboxed מדווח על מהפכה של ממש בשוק המחשוב החזק.

    הצעצוע החדש של AMD מנצח בכל הקטגוריות כולל לא יאמן – בגיימינג. איפה נשמע כדבר הזה….

    אפילו אני מופתע:

     

     

    1. המעבד הזה יעלה בארץ כמו ה i9 980xe משהוא כמו 10 אלף שקל למעבד. וגם רק מי שעורך מעוד מקצועי יקח את המעבד הזה

  3. אני לא מבין הרי המעבד יגיע לארץ ואז הוא יעלה בסדר גודל של 10 אלף שקל
    המעבד הזה מיועד לעבודות מקצועיות ולא לגיימינג (זה בונוס ענק מהסדרה הקודמת) אבל עדיין אף גיימר לא צריך מעבד כזה

  4. זה אכן אינו מעבד לגיימרים הגדרתית, אלא מעבד ופלטפורמה לשוק המקצועי של עיבוד – תחנת עבודה חזקה מאד.

    אך עצם העובדה שהיא עושה גם וגם בלי פשרות או כפי שסטיב הסביר – מאפשרת לו להשתמש באותה מכונה

    עבור שתי המטלות יחדיו, זו הגדולה והחדשה שבנושא.

     

    היא למעשה מייתרת את הצורך של משתמש באחזקת מכונה שנייה יעודית רק עבור גיימינג.

    זה משהו שלא היה לנו אף פעם, כולל לא במעבדי אינטל שהפגינו ירידה ביצועית לעומת מעבדי הגיימינג היעודיים שלהם.

     

    זהו מעבד פורץ דרך, לא רק בכך שהוא המהיר ביותר בעולם למטרות העבוד המקצועי, אלא, שבד בבד הוא גם המהיר

    ביותר בעולם למטרות הגיימינג.

     

    בעוד כמה חודשים ב- 2020 ייצא האח הבכיר בסדרה 3990 שיביא לזירה לא פחות מ- 64 ליבות במקביל, במחיר שיהיה כנראה

    מאזור חיוג 4000-5000$ .  AMD נמצאת הלכה למעשה בפור טכנולוגי של שנתיים לפני אינטל. הקערה התהפכה.

    זה מה שיכולים לעשות שני גאונים כמו ג'ים קלר וד"ר ליסה סו בתוך חצי עשור.

     

    אבל בגלל שג'ים קלר עכשיו חצה את הקווים לאינטל, התגובה בוא תבוא והיה תהיה מרשימה לא פחות. סבלנות חברים.

    ג'ים קלר בשני העשורים האחרונים הוא הגורם שמשנה את פני עולם העבוד המחשובי ומדלג ממהפכה אחת למשנתה.

    אני הייתי מעניק לו פרס יעודי בנושא, כפי שנותנים בתחומים מדעיים רבים.

    הוא אחראי ללפחות 2 מהפכות שאני מכיר (ואולי יש עוד שאני לא מכיר) כאשר השלישית תבוא עוד מעט מבית אינטל:

    עיבוד מבוזר באכיטקטורה שבבית בתלת-מימד, עם שבבים שצומחים לרוחב וגם לגובה ומדברים בינם לבין עצמם ברוחבי פס מטורפים.

     

    זה לקחת את הרעיון שמוצג בריזן, ולהעלותו למקפצה הבאה – לתלת מימד. זה מהמעט שהצלחתי להחשף אליו במידע שכן יצא החוצה.

    הרעיון לוקח (כנראה) את מה שיושם ב- HBM – חיבור פרוסות סיליקון אחת מעל השניה עם TSV, אלא שהוא יעשה את זה עם מעבדי CPU

    בקומות. יוכלו בשיטה הזו בשטח/נפח מאד קטנים, לייצר מאות ליבות עבוד בצריכה אנרגטית יעילה. הדבר יהיה פורץ דרך (להערכתי)

    בעבוד עבור מכשירים ניידים שאצלם המשחק הוא מקסימום כח חישובי ליחידת וואט.

כתיבת תגובה

Back to top button
Close
Close