אוברקלוק ואינטל – לא מה שרגילים לחשוב

הרבה מים זרמו בירדן מאז הימים בהם חסמה אינטל כל אפשרות אוברקלוק – אז מה בעצם השתנה מאז?

תחום האוברקלוק, לו אנו מקדישים את החודש הנוכחי, טומן בחובו סיכונים כלכליים לחברות חומרה רבות, אך במיוחד ליצרניות המעבדים. אם הצרכן יכול לקנות מעבד זול יחסית בכ-500 שקלים ולהמהירו לביצועים של מעבד שעלותו פי ארבעה – מדוע עליו לטרוח ולקנות מעבד יקר יותר?

כשפרץ המחשב האישי לכל בית, ורעיון ההמהרה התפתח וצבר לו מעריצים, הייתה זו אינטל אשר לראשונה חסמה את אפשרות שינוי המכפלה במעבד, ומאז ימי ה-Pentium 2 לא איפשרה למעשה ביצוע אוברקלוק בצורה גמישה. יצרניות לוחות האם עקפו חסימה זו על ידי מתן אפשרות למשתמשים לשינוי תדר הבאס של המחשב (דבר אותו אינטל לא יכלה הייתה לחסום), אולם יצרנית לוחות האם הגדולה ביותר, אינטל עצמה, לא איפשרה גם את זה, ולוחות החברה, על אף היותם יציבים מאוד, לא איפשרו המהרה כלשהי לרכיבי המחשב.

זו הייתה התדמית אותה פיתחה אינטל לעצמה – התנגדות מוחלטת לנושא ההמהרה והתעלמות גמורה מצידה מכל מי שעסק בכך. בעוד יצרניות לוחות האם התחרו ביניהן מי מציעה ציוד טוב יותר לאוברקלוק (ואף התפארו בכך, ועל לא מעט אריזות של לוחות אם תוכלו לראות פיסקאות שלמות המוקדשות לנושא), בחרה אינטל בגישת ה"אנחנו לא נעזור לכם לשרוף את המחשב…"

גישה זו נסדקה בפעם הראשונה כאשר אינטל הציגה בחודש ספטמבר 2003 את מעבדי ה-Pentium 4 EE – כאשר ה-EE מסמל Extreme Edition. מלבד מפרט מרשים במיוחד (מעבדי ה-Extreme נחשבים עד היום למעבדים המהירים ביותר של אינטל) ומחיר בשמיים (היו שכינו את מעבדי ה-EE בתור Extremely Expensive) – כללו המעבדים האלו גם… מכפלה פתוחה!

מכפלה פתוחה אצל אינטל, באמת?

כן, מכפלה פתוחה. מי שהשקיע ורכש לעצמו מעבד Extreme של אינטל קיבל אישור (גם אם לא מפורש וגם אם לא כתוב) לבצע אוברקלוק למעבד, ואינטל הקלה עליו בנושא.
מאחורי הקו של אינטל הייתה מחשבה רבה, כאשר החברה רצתה להשאיר את כתר הביצועים בצד שלה, גם אם מדובר בשיחרור מעבד "ביתי" במחיר מטורף (עד 999$ למעבד…) וחריגה מהמדיניות הרגילה שלה.
על דבר אחד אין עוררין – זה עבד. מעבדי ה-EE עזרו לאינטל להילחם בתדמית של מעבדי ה-Athlon 64 החדשים של AMD, ולשמור על חלק ממבחני הביצועים בצד של אינטל.
בהמשך שיחררה אינטל מעבדי Extreme גם לסדרת כפולי הליבה שלה וזה המשיך עד למעבדי ה-Core i7 Extreme Edition של היום.

בעוד מעבדים עם מכפלה פתוחה במחיר מטורף לא הדהימו אותנו כאן במערכת של HWzone, די נפלנו על הריצפה כאשר אינטל פנתה אלינו בזמן השקת סדרת ה-Core 2 Duo שלה ביולי 2006, וביקשה שנשתמש בלוח אם מתוצרתה בביקורת על המעבד. ניסינו למחות על כך שהלוחות של אינטל לא כוללים את כל הפיצ'רים אליהם אנחנו רגילים, ויותר חשוב לא מאפשרים לבצע המהרה ולהוציא מהמעבדים את מירב הפוטנציאל, אבל באינטל הסבירו שהכל השתנה. כך הגיע אלינו לוח ה-D975XBX שכונה "Bad Axe", וראינו לוח אם ראשון של אינטל המאפשר המהרה ישירות מהביוס. לוח ה-D975XBX אף שודרג בהמשך ללוח ה-"Bad Axe 2" שהמשיך את הקו – ומאז לוחות אינטל כבר כוללים כמעט כל אופציה שתמצאו בלוחות של שאר החברות.

ועדיין, אינטל לא הייתה חברה המעודדת המהרה. בעוד חברות אחרות תומכות בנושא מסביב לעולם, לוקחות חסות על אליפויות אוברקלוק מקומיות ועולמיות, בחרה אינטל לשמור על תדמית הילד הטוב, ולטעון כל העת בצורה רשמית שאוברקולוק פוגע ביציבות והיא לא תומכת בכך.