בשקט בשקט הושק לו "הדור הבא" של המיקרו בקר הפופולרי שעונה לשם Arduino Due, בהמשך לדגמי ה-Uno וה-Leonardo. בואו לגלות האם יש סיבה להתחיל ולהתעניין
חומרה
ברמת החומרה, ה-Due מנצח ללא תחרות. הדגם החדש מצויד במעבד מטכנולוגיית ARM Cortex-M3, לא עוד מעבדים סוג ב' לקהל החובבים, מדובר במעבד רציני אשר לא יבייש (כמעט) שום פלטפורמת פיתוח בתעשייה. סוף סוף אין מגבלת זיכרון, בערך פי עשר יותר זיכרון מדגם ה-2560 (אומנם הקוד מתקמפל קצת אחרת אז זה לא אומדן כל כך מדויק אבל בכל זאת). שיפור נוסף שיש בגרסא הזאת הוא יציאת USB נוספת שמקנה את היכולת להשתמש בארדוינו כ-USB Device (עכבר, מקלדת או כל דבר אחר).
יחד עם השיפורים חיסרון משמעותי בדגם החדש הוא מתח ההפעלה של המעבד, לא עוד 5 וולט זמין ונוח. הדגם החדש עובד על 3.3 וולט מה שהופך פיתוח פשוט של כמה חיישנים ומסך לסיוט. כנראה שככה זה כשרוצים לעבוד עם הילדים הגדולים.. בכל אופן מבחינה פרקטית זה אומר שלכל רכיב בפרויקט שלא עובד עם 3.3 וולט (כלומר, כמעט כל דבר..) תצטרך להוסיף logic level converter (רכיב אשר מקבל סיגנל ומוריד/מגביר את המתח שלו, יכול להיות טרנזיסטור או מעגל יעודי).
תוכנה
גם מבחינת התוכנה ישנם שיפורים פוטנציאלים לא קטנים, המעבד החדש עובד בטכנולוגיה של 32bit מה שמאפשר אפליקציות מתקדמות הרבה יותר ואני מניח שבקרוב מאוד יתחילו לצוץ ספריות שינצלו זאת. ככל הנראה הדברים הראשונים שיצצו יהיו עיבוד תמונה, עיבוד קול, סינתזת דיבור ומכאן השמיים הם הגבול.
בשורה התחתונה, הייתי אומר שאכן מדובר בחידוש רציני שיש לו פוטנציאל לא קטן לקהל החובבני. עם זאת, עדיין מוקדם מדי לעבור ללוח, מה גם שכל עיניין ה-3.3 וולט לא מקל על העיניין בכלל והמחיר הוא לא אידאלי יחסית ל-Uno אשר עולה 20 דולר (מחירו של ה-Due נכון לעכשיו הוא 50 דולר), מה גם שצצים לארונה מתחרים לא רעים בכלל לקהל החובבני שמחפש מעבדים יותר רציניים כמו ה-Raspberry Pi או ה-Beaglebon.
אז בקיצור, אני נשאר בינתיים עם ה-Uno הפשוט והטוב.
מה דעתכם על הבקר החדש? ספרו לנו בתגובות.