מדע וטכנולוגיה מול תורה והלכה - מבוא לחמלה ודעת V2

[Art Tatum]

לא מזמן העלתי שאלה הלכתית חשובה הנוצרת מקידמה טכנולוגית, מעמתת את האדם הדתי עם מחשבתו, ומשמשת כמדד לחמלה וסבלנות שבאדם.

 

ישנם אנשים קטועי ידיים, רגליים, עוורים.

נניח שבקרוב הקידמה הטכנולוגית תספק להם איבר מחליף.

לא סתם איבר מחליף, איבר טוב כמו המקורי ואפילו יותר.

איבר מלאכותי זה, יהיה שיא הטכנולוגיה, ויוכל גם אולי לדמות ממש את דרך הפעולה הטבעית של האיבר המוחלף.

 

מה יהיה דינו של איבר זה בשבת?

האם קטועי ידיים ורגליים ואלו שהיו עוורים וקיבלו עיניים, יצטרכו על פי ההלכה לכבות איברים מלאכותיים אלו בכניסת שבת ולהפעילם בצאתה בכדי למנוע חילול שבת?

 

השאלה הראשונה ששאלו אותי זה, האם איברים אלו יעבדו עם חשמל?

כי כביכול כל מה שעובד עם חשמל הוא מוקצה, וחילול שבת.

 

כאן יש כמה דרגות שונות של דילמות בהתאם לדרגות שונות של טכנולוגיה.

ברמה הבסיסית, נקרא לזה תרחיש (א) תחליפי איבר מלאכותיים אלו יעבדו על חשמל מבטריה נטענת, ומנוע חשמלי כלשהוא שיפעיל מנגנונים רובוטיים כל שהם.

בתרחיש (ב) הם יעבדו על חשמל שמיוצר משריפת פחמימות בסדרת תאים מלאכותיים המדמים תאי שריר.

בתרחיש (ג) הם יעבדו על החשמל הטבעי שזורם בגוף, ללא צורך בתהליך הפקת אנרגיה משלהם, כמו במקרה של עדשות דקות המחליפות עיניים שידרשו(על פי התרחיש) מעט מאוד אנרגיה לפעילותם.

 

לקחתי תרחישים אלו, ועימתתי אנשים עימם דתיים באופן הכי לא קונפרונטלי שאפשרי, בשיא הסבלנות והרוגע, ללא אנטגוניזם, ומתוך חמלה וכבוד לבני אדם.

 

חלק מהתשובות שקיבלתי זיעזעו אותי עד עמקי נשמתי.

ויותר מכך, העציבו אותי מאוד.

לא רק על הסבל שאנשים מבקשים לייצר לאחרים בשם ההלכה(לכאורה), אלה על כך שהם בעצמם לא מסוגלים לשלב חמלה ודעת במחשבתם.

איך יתכן שטריקים כמו מכירת חמץ בפסח, שזה לא פחות מעבודה בעיניים, יהיו קבילים ושמישים, אך מציאת היתר או פסיקה הלכתית למנוע מאנשים סבל ומוגבלות אפילו לא יעלה על דעתם?

איך יתכן שבקלות כל כך יהיו אנשים שיבקשו לכבות את הרגליים והידיים והעיניים של אותם נכים שהטכנולוגיה הצליחה לעלים את נכותם?

יביאו טיעונים כמו אלוהים רצה שהוא יהיה נכה.

יתעלמו מהאחריות האנושים למצבו, גם ליצירת מצבו מלכתחילה(למשל קטיעה או נזק בעקבות תאונה, או מלחמה, או סתם אדם כועס עם גרזן), וגם לאפשרות שיש ביכולתנו להחליף את האיבר הפגוע.

 

איך אפשר להקל ראש ולדון את אותם אנשים להפוך בסוף שבוע לנכים למרות שהטכנולוגיה כבר הצליחה(בתיאוריה) להפוך ולהעלים לחלוטין את נכותם?

האם לא ראוי לכל הפחות לדון בכך ולנסות למצוא פתרון/היתר הלכתי לאותם אנשים?

 

מה דעתכם בעניין?

[Art Tatum]

רב אחד שפגשתי בעודי ממתין בתור ארוך, הסכים שיש לדון בכן.

וגם ציין שרוב הרבנים אינם מבינים כלל בנושא, ואין להם את הכלים המדעיים לדון בכך על מנת להגיע לפסק הלכה.

אותו רב ראוי להערכה, אך מעלה בעיה נוספת.

האנשים שאמורים לפתור את הבעיה, אינם כשירים לכך מתוך ידיעותם ונסיונם.

[askme]

אכן סוגיה חשובה מעין כמותה.

 

אני נוטה להסכים עם הרב מהתור הארוך.

יש מדרגים שונים בהיררכיה הרבנית, לא מכל אחד עם שטריימל וזקן ( בלי לפגוע בכבודם )

אתה צריך לרצות ולקבל תשובה, ובמיוחד בעניין שעוד לא נדון לעומק ודי בחיתוליו בציבור הדתי.

 

להבדיל , לא כל עו"ד מתחיל קובע סוגיות הרות גורל, בשביל זה יש בית המשפט העליון וכו' וכו'.

בטוח הבנת את הפואנטה.

 

לא כל חרדי הוא רב עובדיה יוסף ז"ל או רבנים אחרים מעדות ומגזרים שונים באותו קאליבר.

ומשום מה, אני חושב שמתגובותיהם אתה לא תזועזע.