מדוע בעידן שבו לכל אדם יש בכיס מכשיר חכם עם גישה אלחוטית לרשת האינטרנט, עדיין קיים פחד בלתי מוסבר מרשתות Wi-Fi?

לכתבה: http://hwzone.co.il/%d7%a4%d7%95%d7%91%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%99%d7%a0%d7%98%d7%a8%d7%a0%d7%98-%d7%94%d7%90%d7%9c%d7%97%d7%95%d7%98%d7%99-%d7%9e%d7%9b%d7%94-%d7%a9%d7%a0%d7%99%d7%aa/

כמה בורות.

במקום שיתחברו המכשירים לרשת מקומית שלא צריכה לשדר בעוצמה גבוהה, 40 טלפונים בכיתה צריכים לשדר בעוצמה כדי להתחבר לרשת הסלולרית העמוסה.

אצלנו בבית הספר כבר התקינו רשת WiFi ב"grid" של APים, רשת יותר טובה מאשר אצלי בבית

^ בהחלט.

אבל הלוואי וכל בתי הספר היו מממשים WIFI בצורה כזאת. בבתי ספר מסוימים (ובמיוחד קטנים יותר שבהם אין תקציבים, או פרטיים שבהם לא תמיד המחשוב מוקם בצורה מקצועית) שמים ראוטר אחד עוצמתי ("3 אנטנות", "חודר ממ"ד", או כל שם אחר שבו הוא נמכר) במקום יחיד (משרדי הנהלה, איפה שנכנסת התקשורת מבזק) ומצפים שהוא יגיע לקצה השני של הבניין (על קצה היכולת ובקליטה של -90 dbm). אז הראוטר והמחשב שמתקשר איתו חייבים שתיהם לשדר על מקסימום. מכיוון שהקליטה בכל מקרה גבולית יש packet loss גבוה, מה שאומר ששתיהם משדרים מחדש הרבה פאקטים והשידור מתארך גם מבחינת זמן.... כאן אני כן רוצה לראות שינויים

בהרבה מקרים הרשת הזאת בכלל משמשת מחשב דסקטופ במשרד מרוחק, איפה שהיתה אמורה להיות בכלל רשת קווית. בית הספר מנסה פשוט לחסוך לעצמו את הכאב ראש והמחיר של העברת הכבל, קידוחים וכו'

אבל מכיוון שמדובר בש"ס, אני מאוד בספק אם המניע האמיתי למהומה כאן הוא הקרינה

ממליץ לכם לקרוא את הכתבה המקושרת. אכן יש את הנושא המשעשע שאנשים פוחדים מ"קרינה" על שלל גווניה אבל בסוגיה הנ"ל דרשו בוועדה לבטל את התכנית משום שמתברר שבית הספר היה צריך לבקש מההורים אישור לקניית טאבלט לתלמידים.

בפועל הם חייבו את ההורים בתשלום על טאבלט ללא בקשת אישור ולכאורה בניגוד לחוק בצורה בלתי תקינה. כך גם נוצר מצב שהורים אשר לא שילמו ילדיהם לא קיבלו את הטאבלט הנ"ל (עליו מותקנת תוכנת קריאה עם ספרים דיגיטליים)) ונוצר הבדל מעמדות בין התלמידים.

כרגיל המקרה מייצג את הביורוקרטיה הישראלית במיטבה.

בקשר לקרינה מWIFI,

בתור אחד שגר באזור אחד עם בתי זיקוק, מפעלים פטרוכימיים, תחנת כוח, נמל תעשייתי, נמל צבאי, שדה תעופה ושלל כבישים מהירים עם תיבול של אנטנות סלולריות בכל מקום אני ממש ממש ממש לא מתייחס לקרינה מWIFI בתור סיכון בראש סדר העדיפויות שלי.

בתקופה שתוכנית ה "מחשב לכל ילד" רק התחילה (בכל מקרה, כשהתחילו לדבר עליה בסביבה שלי), דובר על מחשבי דסקטופ לבית. המחשבים אותם חילקו היו מחשבי Celeron מבוססי פנטיום 4. (ולא סתם מחשבים גנריים זולים אלא IBM ThinkCenter-ים)

משהוא על מחשבי דסקטופ : קל מאוד למצוא כאלה זרוקים, ואם תקלות שקל לתקן, לפעמים אפילו ללא תקלה כלל (אלא סתם מחשבים ישנים ואיטיים). ילד שבאמת היה מעוניין במחשב, היה יכול למצוא מחשב ולבוא לכאן ל HWzone (ממחשב בית ספר או מחשב של חבר) בשביל לשאול שאלות איך להשמיש אותו

כך אני ראיתי את זה כילד בעצמי (יותר גדול מהגיל של רוב קהל היעד של "מחשב לכל ילד", אבל עדיין היתי בבית ספר)

אפשר לטעון שלא הוגן לצפות מכולם להבין במחשבים ועוד בחומרה. אבל לדעתי ככה זה - מי שיש לו פחות אמצעים, ישבור את הראש יותר על איך להתסדר אם משהוא במקום לקנות חדש, שמהם הוא ילמד : מחשבים (כאן), תפירה (תיקון בגדים / הכנת תחפושות לבד), מכונאות רכב (כי כשהוא יקנה לעצמו את האוטו הראשון זה יהיה אוטו ישן ומתפרק) וכן הלאה - דברים שמישהוא ממשפחה יותר מסודרת ממנו לא היה נחשף אליהם.....

אני בהחלט אהבתי יותר את הזמנים שהיה מדובר על מחשב ביתי (שבהם האפשרויות הנל פתוחות), על פני מה שקורה עכשו כשמצפים ממנו להגיע אם טאבלט לכיתה (טאבלט לא ניתן סתם כך למצוא לא תקין ולתקן באותה קלות כמו מחשב דסקטופ)

אם באמת יש מה לעשות על הטאבלט בכיתה (ולא רק בצורה חלקית ועלובה שכל המטרה שלה היא לסמן V על "שימוש בטכנולוגיה"), יכול להיות שהיתרונות שלו גדולים יותר - אבל אז הייתי מצפה באמת לפתרון נורמלי לבעיית השוויוניות

קל מאוד למצוא כאלה זרוקים, ואם תקלות שקל לתקן, לפעמים אפילו ללא תקלה כלל (אלא סתם מחשבים ישנים ואיטיים). ילד שבאמת היה מעוניין במחשב, היה יכול למצוא מחשב ולבוא לכאן ל HWzone (ממחשב בית ספר או מחשב של חבר) בשביל לשאול שאלות איך להשמיש אותו

לא, אתה לא אמיתי.

כן, זה בדיוק מה שיעשה ילד למשפחה במצוקה כלכלית שאין להם יכולת לקנות אפילו לא מחשב בסיסי.

הוא ילך לפח האשפה השכונתי, יחפש מחשבים ישנים שאנשים השליכו לפח הזבל, ואז יכנס ל-HWzone (איך?) כדי לשאול פה איך להשמיש אותו. בדיוק.

מדהים. פשוט מדהים.

דווקא נשמע מאוד הגיוני מה שהוא אמר.

הילד יכנס לHWZONE עם המחשב שאין לו והידע שהוא צבר מאי שימוש בו.

ויבקש הסברים איך להשמיש אותו עם כישוריו הטכנים המולדים.

מיד אחר כך יכנס לפורום מזגנים וישאל איך להשמיש את הפח שמן שמצא ברחוב על מנת לקרר את המנוע של הרכב שהוא בונה יחד עם חבר מקורקינט.

אם תורידו קצת את האף המורם תוכלו לקרוא את כל ההודעה ולא רק את החצי העליון

לא חמוד, אם אתה תוריד קצת את האף המורם אתה אולי תבין שיש בעולם אנשים שבניגוד אליך התעסקות טכנית עם אלקטרוניקה היא לא בדיוק כל מהות החיים שלהם.

מדובר בילדים למשפחות מצוקה שאין להם כסף לקנות מחשב, יש לכם דברים קצת יותר חשובים לעשות בחיים מאשר לצבור תחביבים באלקטרוניקה כמוך.

מי שיש לו פחות אמצעים, ישבור את הראש יותר על איך להתסדר אם משהוא במקום לקנות חדש

זה משפט המפתח. ולדעתי הוא צודק בהחלט.

מפה ועד להפוך "ילדים למשפחות במצוקה כלכלית" לטמבלים הדרך ארוכה.

אז אתה פשוט כמוהו, חי בסרט ומנותק לחלוטין מהמציאות. אין לכם מושג כנראה מה המשמעות של משפחות במצוקה כלכלית.

אחד כותב בשיא הרצינות שילדים ילכו לפח, יחפשו שם מחשבים מקולקלים שאנשים זרקו, ואז יכנסו לא פחות ולא יותר ל-HWzone (!) בשביל לשאול איך לתקן אותם.

ואז מגיע בחור שני ומסכים איתו, והם הופכים להיות שני אנשים שעומדים מאחורי הטענה ההזויה הזאת.

וואו.

אני מציע לך לקרוא ובאמת לנסות להבין במקום להתווכח לחינם.

משום מה זה מזכיר לי את המערכון הזה:

אנשים בלי השכלה מפחדים מאיומים בלתי נראים.

אם הייתי בוועדה שבה דרש הח"כ לבטל את התוכנית הייתי שואל אותו האם בכל יום שהוא יוצא מהבית הוא מורח קרם הגנה מקרינת UV, והאם כשהוא קונה משקפי שמש הוא טורח לוודא שהם עומדים בתקן סינון UV400. או אם הוא בכלל יודע מה המשמעות של הדברים האלו.

אבל אנשים בורים יצאו להפגין ברחובות נגד אנטנות סלולריות או נגד WIFI שלא מזיקים לבריאות, תחת השמש הקופחת שהקרינה הנפלטת ממנה הוכחה כמסרטנת ודאית.

אבל זה לא מעניין אותם, כי אם אתה חוטף סרטן מהשמש, אתה לא יכול לתבוע אף אחד ולהרוויח כסף.

למעשה, הרחקה של משדרי קרינה ממכשירי קצה רק מגבירה את הקרינה הנפלטת. תבקשו מכל תלמיד פיזיקה שלמד התפשטות אותו שיחשב לכם את כמות הקרינה הנספגת בגוף ממכשיר שפולט אלפית וואט במרחק סנטימטרים מהגוף, לעומת מכשיר שפולט כמה וואטים במרחק של 10 מטר ממך. אם נניח והקרינה הייתה מזיקה באמת (והיא לא! אני לא יכול להדגיש מספיק כמה שהיא לא מזיקה!) אז הפתרון הוא לא פירוק אנטנות, אלא, כפי שציין כבר מגיב אחר, הקמת עוד אנטנות כדי שנוכל להפחית את עוצמת הקרינה הנפלטת מהמכשירים שקרובים לנו לגוף.

עזבו שבכללי זה גם ישפר משמעותית את איכות החיים הדיגיטליים שלנו, עם אורך חיי סוללה גדול יותר, התחממות פחותה, ובכללי גלישה מהירה יותר.

אבל לכו תנו לח"כ מש"ס לקבוע את סדר היום בדברים שקשורים למדע וטכנולוגיה.

זהו לא חייב להיות תחביב לתמיד. אולי חוץ מתיקון של אותו מחשב אחד ספציפי הוא לא יתקן עוד מחשב לעולם, אבל המחשב שהוא כן תיקן ישמש אותו - בשביל שהוא יוכל ליישר קו לפחות אם אחרים שכן יש להם מחשב בבית. אולי הוא כן ינצל את הידע שהוא קיבל בהזדמנויות נוספות כלשהן, גם אם עדיין זה לא יהיה תחביב או תחום עיסוק קבוע

חוצמזה, כשילד לומד שהוא יכול לנסות לעשות משהוא לבד ולפעמים מצליח, זה מעודד אותו להמשיך לנסות הלאה - וכאן לא משנה אם מדובר בתיקון מחשב, למידת ציור בצורה עצמאית, או פתיחת בסטת לימונדה - וכולם דברים שילדים עשו ועושים. מי שמנסה דברים בצורה עצמאית נוטה לנסות יותר דברים בצורה עצמאית, וגם להצליח בהם. וזה לא נכלל בחומר הלימוד של מט"ח....

מחשב הוא כלי מיוחד בחשיבותו בקטע הזה, כי ברגע שיש מחשב יש גישה לגוגל ו Youtube, ומשם ניתן כבר ללמוד באמת הכול

לא כולם בעלי תחביב באלקטרוניקה/מחשבים, אבל באותה מידה לא כולם בעלי תחביב בתפירה. וכאן הדוגמה עליי :

בפעם האחת שהייתי צריך להתאים קצת מכנס פשוט ניסיתי - יצא קצת עקום, וכנראה שלא הייתי מקבל עבודה כזאת ממישהוא אחר שעשה בשבילי את התפירה, אבל מכיוון שאני עשיתי, זה היה מספיק בשביל ללבוש אותו כמו שהוא יצא

יכול להיות שאם הייתי מאפשר לעצמי ללכת לחנות ולקנות משהוא חדש ומתאים בדיוק למידה, או שלא היה לי את הקטע של לנסות לבד והייתי מבקש מאמא או ממישהוא במשפחה, לא הייתי צריך ללמוד לתפור. ואולי גם לא הייתי משתמש באותו ידע בתפירה מאוחר יותר בשביל ליצור לעצמי תחפושות אנימה (לפורים ולמשחקים) מכלום, או בשביל לתפור אם חתיכת חוט חשמל את הקרע באוהל בטירונות באמצע הלילה כשהתחיל לרדת גשם

זהו לא התחום שלי, כל מה שאני מנסה לתפור עדיין יוצא עקום כי אני לא נותן מאמץ להשתפר בזה. זה פשוט עוד משהאו שאני יכול כי ניסיתי ויצא בסדר

חוצמזה

יש לכם דברים קצת יותר חשובים לעשות בחיים.

מה בדיוק כן יש לילדים ממשפחות ללא אמצעים לעשות בשעות שאחרי בית הספר ? למשפחות מצוקה אין כסף לחוגים. אנחנו לא בתקופה הויקטוריאנית שבה ילדים עובדים בפס ייצור במשמרת לילה. ילדים ממשפחות מצוקה נכנסים הרבה לצרות על דברים כמו סמים ועבריינות _בגלל_ שאין להם מה לעשות, וילדים (נורמליים לפחות) תמיד ימצאו משהוא לעשות, רק שאף אחד לא מבטיח שהוא יהיה משהוא טוב....

אני מנחש שלנסות לסדר לעצמם מחשב הוא אופציה לא רעה לעשות משהוא מעניין (מה גם שאחרי שיש את המחשב, ניתן להמשיך לעשות דברים מעניינים עליו), כשהאלטרנטיבה היא לא לעשות כלום