הייתי בניו דלהי במאי. השמש קרובה למרכז השמים והאור מסנוור

באותו החודש הייתי גם בשוודיה וסנט פיטרסבורג. שעות האור ארוכות אבל מסנוור פחות.

היו לפחות 20 מעלות הבדל

ככל שהאיזור מתרחק מקו המשוווה הזווית כניסה של האור אלכסונית יותר, וכמות האור במהלך השנה קטן.

גם בתקופות שזווית הכניסה ישירה לאותם מקומות מרוחקים מקו המשווה, האיזור יהיה קריר יותר באופן כללי ביחס לקו המשווה.

מעבר לכך(ובמידה רבה בהתאם לכך) הטמפרטורה מושפעת מתוואי שטח, גובה הקרקע, זרמי רוח וים, כמות הגשמים, צמחיה, וכו..

לכדור הארץ יש דינאמיקה מאוד מורכבת ומעניינת.

http://www.youtube.com/watch?v=FDDpUbXrFTA

מי שלא ראה חייב לצפות בסדרת הearth power of the planet - BBC.

http://www.youtube.com/watch?v=J5ViCNJAkHg

http://www.youtube.com/watch?v=BA6CwO0bjyc

נערך 2013 ביולי 2712 שנים על-ידי Art Tatum

מה שאני אומר, בינארי, זה שבאפהליון הזווית של כדור הארץ ביחס למישור המילקה אינה קבועה, אלא מתהפכת כל 12500 שנים, ולכן הציור שארט הביא הוא בעייתי.

על מה אתה מדבר?

מה מתהפך?

סך הכל מתנענע קצת מסביב לציר.

זה לא משנה את העיקרון שמוצג בתמונה.

בתמונה שהבאת, בנקודה בה כדוה"א הכי רחוק מהשמש, יש קיץ בחצי הכדור הצפוני. עוד 12500 שנים, יהיה חורף בחצי הצפוני, באותה נקודה במסלול סביב השמש.

עריכה: וודאי שהזווית של ציר הסיבוב ביחס למישור המילקה נשארת קבועה, אם הבנת משהו אחר אז כנראה שהתנסחתי בצורה לא ברורה מספיק. מה שכן משתנה זה הכיוון של הציר הזה ביחס לגרמי השמיים, או אם תרצה, ביחס לאותה נקודה על מסלול ההקפה סביב השמש.

נערך 2013 ביולי 2712 שנים על-ידי הדוד משה

ועכשיו נשאלת השאלה למה החלק שמקבל יותר אור, למשל בקיץ, לא חם יותר מהחלק שמקבל פחות אור בתקופה המקבילה.

לדוגמא בשבדיה, יש יותר שעות אור מאשר מישראל אבל פחות חם.

האור צריך לעבור דרך יותר אוויר והרבה אנרגיה מתבזבזת ככה, בין אם על ידי חימום האוויר(והחלקיקים שבו) ובין אם על ידי refraction של האור על ידי האטמוספירה עקב הזווית החדה יותר.

אותה כמות אנרגיה מתחלקת על שטח גדול יותר כשהשמש נמצאת בזווית ולכן יש פחות אנרגיה לכל יחידת שטח. האוויר הוא השפעה משנית