חחח

חברה... שאלה חשובה לכל אלו שענו...מישהו מכם עבד בזמן האחרון בעבודות מהסוג הזה?

עם כל הכבוד לחוק אני מדבר על המציאות

קיצרו משמרת בשעתיים...העולם לא נגמר כי הבחור לא הרוויח 50 שח שהיה אמור

המציאות בתחום המסעדות ושאר הדברים מהסוג הזה

יש כמות עובדים גדולה יחסית. לקראת סגירה אם אין צורך בכולם משחררים מוקדם יותר

עזבו מצבים יותר חמורים מדובר פה על שעתיים

^ המציאות היא גם שבהרבה מקומות ה"משכורת" של העובד היא הטיפים, זה לא הופך את זה לחוקי.

אם בעל העסק לא מסוגל לחלק משמרות לפי שעות העומס או לחילופין לשאת בעלות הכספית של תשלום לעובדים - זו בעיה שלו, לא של העובד.

אני עובד כמלצר כבר המון זמן, ואין ממש מה לעשות בקשר לזה...

מה שקרה לך הוא מצב נורמלי יחסית!

יש מסעדות שקוראים לך, ואז אתה סטנדביי עד שצריך עוד מלצר! וכמובן שברוב המקומות לא משלמים על הזמן הזה שאתה מחכה!

אבל אין מה לעשות, אין חוק נגד זה.

יש עוד הרבה דברים שהם לא חוקיים במלצרות... למשל שמהטיפים שלך בעל העסק "משלם" ביטוח לאומי..

אף אחד לא עושה כלום בקשר לדברים האלה ... בעבר שלחתי מכתבים לכל מיני שרים כדי לקדם משהו בנושא ואף אחד לא הגיב לי...

וכבר התייאשתי..

תגיד תודה שזו הבעיה היחידה אצלך בעבודה (אני מקווה) ! יום נהדר.

^ בוודאי שיש חוק נגד כל מה שאתה מתאר.

סטנדביי = כוננות - עובד הנמצא בכוננות קריאה לעבודה (גם אם הוא בבית), זכאי לתשלום בגין שעות אלו. אם לא משלמים, הכתובת היא לא הממשלה, אלא בית משפט לענייני עבודה.

עניין הטיפים אכן לא מעוגן בחקיקה למיטב ידיעתי, אך בכל מקרה, אם הם הולכים לבעל העסק, עליהם להרשם בקופה - אחרת מדובר בהעלמת מס.

למיטב זכרוני ישנה פסיקה לפיה הטיפים מיועדים למלצרים בנוסף למשכורת, אך איני בקיא בעניין.

אני לא יודע על איזה חוק אתה מסתמך אבל לפי מה שאני יודע הנושא של כוננות מעוגן רק בפסיקות שונות של בתי משפט שקבעו באופן כללי שאם אדם משמש ככונן מהבית הוא יקבל תשלום על השעות האלה רק במידה וזה נקבע בהסכם עם המעסיק או במידה והוא יצליח להוכיח שכל מה שהוא עשה בזמן הזה זה לשבת בבית ולחכות שיקפיצו אותו

אני יודע שרופא שהוא כונן יכול לעשות מה שבא לו בזמן הזה , כל עוד הוא נשאר במרחק מסוים מבית החולים , והוא מקבל על הכוננות שכר עבודה מלא , אבל זה קצת שונה מהמקרה פה...

אני די בטוח שבמקרה של הרופא זה מעוגן אצלו בהסכמי העבודה

אני לא יודע על איזה חוק אתה מסתמך אבל לפי מה שאני יודע הנושא של כוננות מעוגן רק בפסיקות שונות של בתי משפט שקבעו באופן כללי שאם אדם משמש ככונן מהבית הוא יקבל תשלום על השעות האלה רק במידה וזה נקבע בהסכם עם המעסיק או במידה והוא יצליח להוכיח שכל מה שהוא עשה בזמן הזה זה לשבת בבית ולחכות שיקפיצו אותו

נראה לי שאתה צודק בעניין הכונוניות. לא יודע למה זכרתי אחרת...

במקרה כזה - אם בחוזה העבודה אין הסדר של כוננות - אתה גם לא חייב להגיע במקרה וקוראים לך...

נשמע שזה מלצרות.. אז אל תיקח רק את המקרה שלך.

לך תעשה כבר תביעה יצוגית על העלמת מס, איך זה שהמעסיק משלים לך שכר מינימום אחרי הטיפים, הטיפים לא נחשבים הכנסות בעסק שלו,

תלוש המשכורת המזוייף, על הגזירת קופון עליך, על זה שמוציאים אותך באמצע משמרת..

נו באמת, אני לא מכיר מלצר אחד שעובד בסביבה חוקית. אבל עדיין למעסיקים ולמלצרים נוח בסביבה הזאת ואף אחד לא יעשה עם זה כלום.

אז פעם אחת יגרשו אותך באמצע משמרת, בפעם אחרת תעשה 70 שקל לשעה במשמרת של 6 שעות.

מחסובק.

תשמעו, יש "חוקי" ויש "הוגן".

בתור מלצר, אתה צריך להבין שזה לא נורא אם לפעמים תספק בתנאים שהם "הוגנים" ולאו דווקא לחלוטין "חוקיים". אני הייתי מלצר שנתיים במקום שבו נהגו בי בהופן הוגן ובסה"כ היה בסדר. אז נכון, יש מלא מקומות שגם את זה לא עושים. אני רק אומר לך לחשוב האם אתה במקום כזה או לא.

אי אפשר להתעלם מהעובדה שגם המלצרים עצמם מרוויחים מתנאי ההעסקה הללו במצבים מסויימים. גם מלצרים לפעמים רוצים לחתוך לפני הזמן, כי הם רוצים לצאת\לנוח\ללמוד. אז גם להם לפעמים זה מתאים הקיצוץ הזה במשמרת - ואז הם יביאו חרא של שירות רק כדי ללכת מהר. מלצרים מרוויחים טיפים ואם יש הרבה בטלה, הטיפים על הפנים. אז נכון, אני מסכים שהטיפים הם לא קדושים ולא צריך כל הזמן לתזז עובדים רק בשביל למקסם טיפים. זה מוגזם וזה מעצבן. אבל כן אפשר להבין שבמידה מסויימת, זה כדאי לכל הצדדים שלא תהיה בטלה.

בסה"כ גם אתה וגם החברים שלך לעבודה יכולים לרוויח לפעמים מהתנאים האלו וכן, לפעמים גם להפסיד. אתה צריך לעשות את השיקול האם המעסיק שלך הוא "בן אדם" והאם הדברים הללו מתבצעים בצורה סבירה. לפעמים כשהיו מגזימים אצלי בבית קפה עם השטויות הללו של בעלי של בתי קפה, הייתי אומר את דעתי, בצורה עדינה. למזלי, בגלל שהבעלים שם היה בן אדם אחלה, זה היה מספיק. תבדוק את הדברים האלו לפני החוק היבש. לדעתי.

ושוב - מה שאני טוען הרבה זמן - המעסיקיםם בישראל (ובמיוחד ככל שהשכר נמוך) - מתגלים שוב ושוב בקשיות הלב שלהם.

תאמין לי שבעל העסק לא יפשוט רגל אם ישלם שעתיים לעובד שלו (ואם כן אז הוא צריך לסגור את הבאסטה).

הרבה יותר קל לעשוק את העובד ולעשות קונצים - לעיתים חוקיים ולעתים לא - כל זאת כחלק משיטת מצליח - הרי גם מעסיק לוקח בחשבון שרב האנשים לא יתעמתו מפאת חשש למקום עבודתם.

מה שצריך להיות היא חקיקה חזקה - שתשית עונשים (אמיתיים וכואבים) על מעסיקים כאלה.

בהצלחה בכל דרכך

גבריאל

הבעיה היא לא רק בהעדר ענישה מרתיעה, אלא גם בהעדר מודעות מספקת. כל אחד יודע מהו שכר המינימום, למשל. מתי יצא לכם לשמוע לאחרונה על מעסיק ששילם לעובדים פחות משכר מינימום (הכוונה היא לעובדים ישראלים, אני מדבר על סודנים כרגע)? זה פשוט לא קורה, כי כולם יודעים מהו שכר המינימום וכולם יודעים שלשלם לעובד פחות זו עבירה...

אבל כמה כאן יודעים שאסור למעביד לנכות חוסרים בקופה משכר העובד?

כמה כאן יודעים שאסור למעביד לקנוס את העובד ללא הסכמתו בכתב (ולא מראש, אלא לאור "עבירה" ספציפית)? כמה יודעים שאי-הסכמה כאמור אינה מהווה עילה חוקית לפיטורין אלא אם העובד המדובר גרם לנזק כספי למעסיק בזדון או עקב רשלנות חריגה?

כמה כאן יודעים שגם אם שכרכם מורכב מטיפים בעיקר, עדיין על המעסיק לשלם לביטוח לאומי, לשלם לכם דמי הבראה, ולתת לכם ימי חופשה בתשלום (בהתאם להיקף המשרה)?

כמה כאן מכירים את כל תוספות השכר המחוייבות בחוק החלות על שעות נוספות, על עבודה בלילה או בחגים?

כמה כאן יודעים שאם המעסיק דרש מהעובד (חסר הרכב) להשאר במקום העבודה עד לשעות בהן אין תחבורה ציבורית בסביבה, ולא סיפק לו אמצעי להגיע הביתה בסוף עבודתו, עליו לשלם לו את הוצאות הנסיעה במונית?

עד שהעובדים לא יכירו את זכויותיהם, לא נראה שום שינוי. אני מעלה לעיתים קרובות את אותו הטיעון בדיוק בהקשר הצרכני - עד שהצרכנים בישראל לא יכירו את זכויותיהם מול החנויות, ימשיכו לדפוק אותם בטענה כי "כך עושים כולם".

כמי שבעבר יצא לו להתעסק בדיני העבודה - גם עוכרי הדין יגידו לך שבד"כ עדיף לך לשבת ולשתוק מאשר להכנס לוויכוחים - כי גם אם תלך למשפט - הדבר ייגרר ותשלם הרבה הוצאות

יש כאן כשל - הכשל הוא בכך שהענישה אינה מרתיעה - אגב - מעסיק אינו יכול לטעון שאינו יודע החוק - בתור מעסיק הוא מחוייב בכללי הדייקנות והדקדקנות שלא לדבר על חובת תום הלב - הצרה היא שהאכיפה היא ברמה מצחיקה - תראה למשל כמה פקחים מטעם משרד העבודה מועסקים כדי לפקח על עבודה בשבת (ואני לא נכנס לוויכוח אם בימינו יש צורך בחוק הזה - חוק זה חוק). ואיזה קנסות מצחיקים מעסיקים משלמים...

זכור לי יום אחד שעברתי ליד סניף של רשת פארמה גדולה - והיה תלוי שלט - באותיות קידוש לבנה שהם מחפשים עובדים לא יהודיים... אם זה לא אפליה על רקע דת אני לא יודע מה כן.

מעסיק תמיד ינסה למקסם את הרווח שלו על גב העובד - העניין הוא מתי זה הופך מ-business practice לעושק וניצול

כל טוב

גבריאל

אתה נוגע כאן בסוגיה שונה בתכלית. החוק הנוגע לעבודה בשבת לא נועד להגן על העובדים, אלא על "רגשות" הדתיים שכנראה מפתחים תגובה אלרגית קשה למראה כל חילול דת. גם ההודעות שמזמינות עובדים לא-יהודים בלבד נובעות, כמובן, מאותם חוקים, בדיוק כמו המנעות מהעסקת יהודים דתיים בעסקים הפתוחים (חוקית) בשבתות כיוון שהם לא מסכימים לעבוד ביום זה, או המנעות מהעסקת יהודים חילונים בעסקי ייצור היין (בגלל שזה מספחק בשביל להפוך את היין ל"לא כשר").

נגד עסקים שנוהגים בדרך עליה אתה מדבר ישנו כוח צרכני מסויים - עסק בידורי שאינו פתוח בשבת יפסיד לקוחות, ומסעדה כשרה עשויה להפסיד סועדים שנפשם חשקה בשרימפס דווקא. לעומת זאת, מעסיק העושק את עובדיו למען רווחיו שלו לא מפסיד דבר.

ניסיתי לא להגרר לפינה הזו...

אני חולק עליך - אני אדם חילוני גמור - יחד עם זאת אני יהודי. ואיני מוכן לעבוד בשבת בשום פנים ואופן.

עצם זה שישנו בית עסק המוכוון למי שאינם יהודים מהווה אפליה - אפליה האסורה עפי אותם חוקי מגן של שעות עבודה\שכר\חופשות וכיוב'.

כן מדינת ישראל היא דמוקרטית - אבל באותה נשימה היא יהודית. לדעתי יש לאפשר בה חילול שבת במשורה ובמידתיות - לא כל עסק צריך להיות פתוח בשבת.

רוצה לאמר - רב חוקי העבודה באים להגן על העובד (מעניין למה...) כי המחוקק כבר קצת הבין שהעובד לעולם ימצא בעמדת נחיתות מול המעסיק.

כל טוב,

גבריאל