הנה ציטוטים מהכתבה:

הצעת החוק "לידה בעוולה", המבקשת להעניק פיצוי אוטומטי למשפחות שלהן נולד ילד בעל מום ללא צורך בתביעת רשלנות רפואית, עברה היום (א') בוועדת השרים לחקיקה ותעלה בהמשך השבוע לקריאה טרומית במליאת הכנסת (...) על פי המצב הקיים כיום יכולים הורים לילד שנולד עם מום לתבוע בגין רשלנות רפואית את הרופא או המוסד הרפואי שבו נערכו בדיקות ההריון, בטענה כי ניתן היה לגלות את המום עוד בזמן ההריון (...)

בין שלל ממצאי הדו"ח הצביע המבקר על כך שכ-40% מההוצאה הציבורית על תביעות הרשלנות הרפואית מושקעת בניהול ההליך המשפטי (...) מציעי החוק טוענים גם כי רק הורים בעלי יכולת כלכלית מצליחים כיום לקבל פיצוי כספי הולם לעוולה שנגרמה להם, ובכך הם יכולים לגדל את הילד בהתאם לצרכיו. הורים שידם אינה משגת נאלצים להתמודד עם גידול הילד, על כל ההוצאות הנלוות למום שלו, בלי כל פיצוי כספי, למעט קצבאות הנכות של המוסד לביטוח לאומי (...)

מטרת הצעת החוק, שיזם ח"כ מאיר שטרית (קדימה), היא להקים קרן פיצויים לאומית לכל ההורים שילדיהם נולדים עם מום. מהקרן ישולם פיצוי אוטומטי לכל משפחה שנולד לה ילד עם מום, בלי שיהיה צורך בתביעה והוכחת רשלנות רפואית. על פי ההצעה תוקם וועדה במשרד הבריאות שתבדוק כל מקרה לגופו ותקבע מה יהיה גובה הפיצוי לכל משפחה, בהתאם לחומרת המום.

על פניו נראה טוב, לא? חשוב הרי לסייע למשפחות שנפל עליהן אסון שכזה. אלא שאז, מגיעות "האותיות הקטנות":

נקודה נוספת אליה מתייחסת הצעת החוק היא הקושי בו נתקלים הורים שנולד להם ילד עם מום, גם כאשר לא מדובר ברשלנות רפואית (במקרה בו נאמר להם מראש שהילד ייוולד עם מום). הורים אלו, שלעתים החליטו שלא לבצע הפלה בשל מניעים דתיים או מוסריים, מתמודדים לאחר מכן עם הוצאות גבוהות כדי לממן את גידולו של הילד שנולד עם מום, כאשר התמיכה היחידה של המדינה בהן היא במסגרת קצבת הנכות של המוסד לביטוח לאומי.

כאן כבר נדלקה לי נורה אדומה: רגע, אם ההורים ידעו מראש שיהיה מום, או ויתרו על הבדיקות, אז מה הקשר בין החוק לבין "הקלה בקבלת פיצוי על רשלנות רפואית"? הרי לא היתה במקרים אלו שום רשלנות רפואית! למה שכלל החברה תממן בחירה מודעת של אותם הורים? עם זאת, אחרי רגע, נזכרתי מי הציבור שבד"כ מוותר על הבדיקות או לפחות על המלצות הרופאים בעקבותן - ממש במקרה, זה אותו הציבור שמצפה שגם את החלטתם בנוגע לכמות הילדים, בריאים או חולים, תממן כלל החברה. פתאום הכל נהיה ברור...

הכתבה המלאה כאן:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4237777,00.html

אחרי רגע, נזכרתי מי הציבור שבד"כ מוותר על הבדיקות או לפחות על המלצות הרופאים בעקבותן - ממש במקרה, זה אותו הציבור שמצפה שגם את החלטתם בנוגע לכמות הילדים, בריאים או חולים, תממן כלל החברה. פתאום הכל נהיה ברור...

או כאלה שמתנגדים להפלות - אנשים זכויות אדם למיניהם.

בגדול אני מסכים איתך, אך אתה לא מתייחס לבעיה אחת קטנה - הילד לא אשם.

פתרון ביניים אפשרי (שכמובן לא יקרה), הוא לא העברת כסף למשפחה, אלא סבסוד ישיר לילד - כלומר המשפחה לא תקבל כסף לכסא גלגלים, אלא "תלוש" לכסא כזה. לא תקבל כסף לחינוך מיוחד, אלא חינוך מיוחד ינתן בחינם וכד'.

מדיניות דומה לדעתי צריכה להוות תחליף לקצבאות ילדים - חינוך חינם אמיתי למשל. כך המשפחה לא תוכל להביא ילדים בשביל לקבל כסף, ומצד שני הסבל של הילדים עקב טמטום הוריהם יהיה פחות.

או כאלה שמתנגדים להפלות - אנשים זכויות אדם למיניהם.

לדעתי הם לא מתנגדים להפלות במקרה ולילד צפוי מום. יש כאלו אשר עיקר האג'נדה שלהם היא נגד הפלות, ולרוב זה עקב סיבות דתיות.

על איזה מומים מדובר? עד כמה שאני יודע צריך מומים חמורים מאוד כדי לאשר הפלה במדינת ישראל.

עד כמה שאני יודע בארץ כל אישה שרוצה יכולה לעבור הפלה (תחת מגבלות מסוימות אמנם שקשורות בעיקר לשלב ולא לסיבה), אבל אני לא חושב שיש הגבלה של סוג המום או משהו כזה.

בוא נקצין את זה - מי שרוצה בן ולא בת יכול להפיל ולהיפך?

לא, כי אף מין לא נחשב למום. כלומר, אפשר להפיל במקרה הזה, אבל צריך תירוץ אחר.

עד כמה שאני יודע בארץ כל אישה שרוצה יכולה לעבור הפלה (תחת מגבלות מסוימות אמנם שקשורות בעיקר לשלב ולא לסיבה), אבל אני לא חושב שיש הגבלה של סוג המום או משהו כזה.

שאלתי על החלק המודגש.

מויקיפדיה:

הוועדה רשאית, לאחר שנתקבלה הסכמתה המודעת של האישה, לתת אישור להפסקת ההיריון אם ראתה שיש הצדקה לכך מחמת אחת מאלה:(1) האשה היא למטה מגיל הנישואין (כיום 17), או מלאו לה ארבעים שנה;(2) ההיריון נובע מיחסים אסורים לפי החוק הפלילי או מיחסי עריות, או שהוא שלא מנישואין;(3) הוולד עלול להיות בעל מום גופני או נפשי;(4) המשך ההיריון עלול לסכן את חיי האשה או לגרום לאשה נזק גופני או נפשי;בעת חקיקת החוק לראשונה, הכיל החוק סעיף נוסף אשר התיר ביצוע הפלה גם מסיבות סוציאליות, דוגמת מצוקה כלכלית. בלחץ המפלגות הדתיות החוק שונה והסעיף שהתיר הפלות מטעמים סוציאליים, שנקרא הסעיף הסוציאלינמחק. עם זאת, הוועדה גמישה, בדרך כלל, יותר מהמשתמע מלשון החוק, וכ-99% מהפניות אליה נענות בחיוב. נשים המבקשות לבצע הפלות על רקע סוציאלי נענות בחיוב על סמך הטענה שהמשך ההיריון יגרום לנזק נפשי לאישה. למרות זאת, יש חברי כנסת הפועלים להשבת הסעיף הסוציאלי לחוק.

כמו כן, מצוין שם ב97% מהבקשות שהוגשו ב2010 אושרו.

לי זה נראה סתם עוד דיון של בעד\נגד הפלות, כי בתכלס זה השורש של הלגיטימיות של החוק הזה...

הרי אתה חושב שזה מעשה ליגיטימי לחלוטין ולכן מי שלא עושה אותו זאת בעיה שלו. יוזמי החוק חושבים לא ככה...

כלום לא הולך להתחדש כאן....

בכל מיקרה אני אנסה להסביר למה אפשר להבין מישהו לא ירצה להפיל, ממילא אולי תבין למה לעזור לו.

סתם לידע כללי, כשהעובר בן 4 שבועות כבר יש לו לב פועם, בן 6 שבועות והוא מרגיש ויכול להזיז איברים, ב10 שבועות הוא כבר ממש תינוק אבל מאד קטן.

ההבדל היחיד הוא שלא רואים אותו...

או שאולי לא?

הרי מידי פעם שומעים על מיקרי רצח בטלוויזה, זה כבר לא כ"כ מזיז לנו. אבל כששומעים פעם בהמון זמן על רוצחים פסיכופטים שרצחו אישה ואת העובר שלה כולם מזדעזעים מזה. ואם היו אומרים לך בכתבה שהעובר הזה היה פגום גנטית? היתה אומר לעצמך "אה בסדר לא מגיע לו לחיות" או שעדיין היתה מזועזע?

אז ההבדל בעצם שזה ניקרא בחברה בשם ההומני "הפלה" ורבים עושים את זה לעומת אותו מעשה בדיוק שנקרא רצח וגורם לזעזוע לכולנו.

אני אישית מכיר (רק) 3 אוטוסטים, ברמות שונות. הם עצמם נראים מאושרים, כי הם לא מודעים לבעיה שלהם... מי שסובל הוא המשפחה. מי שמפילים (הורגים) את הילד עושים את זה בשביל עצמם ולא בשביל הילד.

אז בגלל שההורים האלו "נתקעו" עם ילד פגום גנטית והם החליטו במקום הפיתרון הקל - חיסול ממוקד, לנסות ולהתמודד אנחנו כחברה נעזור להם...

אני מאמין שאתה לא תשתכנע כי בסופו של דבר החוק הזה הוא בעד ציבור שאתה מאד אוהב ורוצה בטובתו, וממילא מרוב שאתה אוהב אותו אין לך בכלל נגיעות שכל דבר שקצת קשור אליו להיות נגד. ולכן סתם כתבתי את דעתי האישית על הפלות שיותר מכוונת לשאר הפורום בגלל שהנושא הזה עלה...

בכל מיקרה כיוון שבאמת הלגיטימיות של החוק הזה תלויה בכמה זה לגיטימי להפיל, אני מניח שיש על זה המון מידע ברשת למי שזה מעניין אותו

yellow acid- מספר הערות: 1. אוטיזם לא מגלים ברחם (והוא גם לא מושפע מחיסונים...). 2. אתה מתכון תסמונת דאון- ראית פעם מישהו עם תסמונת דאון? 3. יש עוד המון פגמים גנטיים, הקשים שבהם- קשים מאוד (תקרא קצת על בעיות כרומוזומליות ולא מדובר רק על זה, יש גם בעיות גנטיות איומות ונוראיות).

הלגיטימיות של החוק לא קשורה לליגיטימיות או אי ליגיטימיות של הפלות, כל עוד אחת המטרות המוכרזות של החוק היא ביטול הצורך בתביעת רשלנות רפואית - כי הרי הסעיף המדובר בחוק מתייחס ל"רשלנות" מרצון.

אני הרי לא בא לטעון כאן לאי-ליגיטימיות של הבחירה להוליד ילד למרות שהבדיקה הראתה שיש לו בעיות, או וויתור על בדיקה, או כניסה להריון למרות שידוע בוודאות שיש בעיות גנטיות להורים שביחד יצרו מום קשה אצל כל ילד שהם ינסו להוליד - אני טוען רק לחוסר הלגיטימיות של הדרישה למימון ציבורי של ההחלטה הזו, ועוד כאמור באמתלה שקרית של "ביטול הצורך בתביעת רשלנות רפואית".

1. טוב לדעת. אז בעצם מאד מובן למה גם בלי רשלנות רפואית יקבלו תמיכה וזה לא קשור להפלות בכלל, והנה חסכנו לעצנו חפירות עמוקות על גבי הפורום. 2. כן, 2 עם תיסמונת קלה ואחד עם חמורה (לא יכול לדבר, רמה שיכלית של גיל 3 וכו') שלושתם לא מודעים לבעיה שלהם ולא מרגישים עם עצמם רע בגללה. 3. נתתי את זה רק בתור דוגמא, אני יודע שיש עוד פגמים, ואני עדיין לא חושב שגם במיקרה של הקשים יש סיבה לחסל את הילד.

אני גם מדבר על הכלל, לא כל מי שצריך עזרה כלכלית הוא מיקרה קיצוני, למשל לאחי הקטן יש בעיות בכף הרגל, ואני זוכר שכשהוא נולד הוא עבר המון ניתוחים ועד היום זה מתעקם בחזרה (הוא אומנם לא צריך כיסא גלגלים אבל הוא עבר המון טיפולים, והכף רגל שלו נראת כמעט כמו פרסה, אין לי מושג איך הוא נועל נעליים), ויש סיכון שהוא יצתרך טיפולים נוספים בעתיד.

אני לא יודע כמה המדינה עזרה למשפחה שלי, אבל אני מניח שלפי החוק הזה הינו מקבלים עזרה מסוימת... עכשיו אם תגידו להם סתם שלא מגיע להם לקבל עזרה כי לכו לעבוד ואנחנו דוגלים בשיטה שאני לא זוכר איך קוראים לה שאין עזרה לחלשים אין לי בעיה עם זה, אבל אני רוצה לראות מישהו שיבוא לאמא שלי ולאחי הקטן שהיום בן 13 ויגיד להם בפנים שלא מגיע להם לקבל עזרה כי הם בחרו להשאיר אותו חי.

ויק: אז אני מבין שאתה בעצם בגישה שסתם לא עוזרים לאף אחד אפילו שהוא לא עשה שום דבר לא בסדר ויש עליו נטל כבד.

אין לי בעיה עם זה, אבל מההודעה הראשנה שלך "למה שכלל החברה תממן בחירה מודעת של אותם הורים", הבנתי שיש לך יותר גישה של "אתם בחרתם תסתדרו".

ויק: אז אני מבין שאתה בעצם בגישה שסתם לא עוזרים לאף אחד אפילו שהוא לא עשה שום דבר לא בסדר ויש עליו נטל כבד.

אין כאן "בסדר" או "לא בסדר". יש כאן בחירה מאוד קשה בין שתי אופציות לא נעימות בלשון המעטה (לגדל ילד עם מום מול להפיל\מלכתחילה לא להכנס להריון אם ידוע שיש בעיות גנטיות) - אני רק לא מבין למה הציבור חייב להשתתף בבחירה הזו. יש הרבה בחירות קשות אחרות בחיים - האם גם אז מצופה ממני להשתתף בבחירה ה"יקרה" יותר?

עד כמה שאני זוכר חוק הולדה בעוולה מיועד לפצות את הילד. אני חושב שהפיסקה שויק מדבר עליה מיועדת כדי שלא יווצר מצב אבסורדי שילד שיגדל עם מום כלשהו יתבע את הוריו כשיגדל על כך שלא הפילו אותו.