אהלן, אני מועסק בחברה שאין יום עבודה קבוע, בד"כ בין 10-12 שעות ביום.

כיום לרוב עובדים מא'-ו' כולל.

החברה "מחייבת" לעבוד בשישי, למרות שאני עושה משרה מלאה ואף יותר בא'-ה'.

מצויין בדיני עבודה ששבוע עבודה הוא 45 שעות שבועיות, שאותן אני עובר כבר ביום הרביעי בשבוע.

האם המעסיק יכול לחייב לעבוד בשישי? אם כן, האם אני לא זכאי לקבל את היום השישי כשעות נוספות?

בשבוע עבודה של 6 ימי עבודה שעות נוספות יחשבו בימי חול (א-ה) כל השעות שמעבר ל-8 ביום,

וביום שישי כל השעות מעבר ל-5 שעות ראשונות, אבל אם כבר השלמת את כל 45 השעות השבועיות בימים א-ה אזי כל השעות ביום שישי

הם שעות נוספות.

חובת תשלום שעות נוספות

שעות נוספות מוגדרות בחוק שעות עבודה ומנוחה כשעות העולות על תחום יום עבודה או שבוע עבודה כהגדרתם בחוק ובתקנות שנחקקו על פי חוק .

על פי צו הרחבה לקיצור שבוע העבודה ל- 5 ימים .על פי צו הרחבה לקיצור שבוע העבודה ל-43 שעות שבועיות בהתאם לסידור העבודה במקום אך לא יותר מ- 9 שעות.

6 ימים: בהתאם לסידור העבודה במקום אך לא יותר מ -8 שעות.

עבור עבודה ביום הפנוי ישולמו שעות נוספות רק אם העובד השלים 45 שעות רגילות של 6 ימים בשבוע או בהתאם לסידור העבודה במקום עבור עבודה ביום הפנוי ישולמו שעות נוספות רק אם העובד השלים 43 שעות רגילות 5 ימים בשבוע .

אם יש בינך ובין המעסיק הסכם לתשלום שכר גלובאלי (כלומר השכר כבר כולל מראש שעות נוספות) אז אינך זכאי לתשלום ש.נ.

אם אין הסכם גלובאלי אז בימים א-ה אתה משלים לפחות 50 שעות ואז בוודאי שיום שישי נחשב כולו כשעות נוספות.

הצעה שלי, לשמור את כל המידע והפרטים ובגמר העבודה להגיע אליו בדרישה להחזר של X כסף.

מאשר כבר מעכשיו להסתבך וזה יכול להביא רק לסיום מהיר של העסקה שלך.

אם יש בינך ובין המעסיק הסכם לתשלום שכר גלובאלי (כלומר השכר כבר כולל מראש שעות נוספות) אז אינך זכאי לתשלום ש.נ.

זה לא לגמרי מדוייק. אם מראש הובהר לעובד שאלה הן שעות העבודה, והשכר הגלובאלי הוא לפחות כמות השעות הממוצעת בחודש * שכר מינימום לשעה (לרבות חישוב לפי שעות נוספות שבועיות!), אזי אכן, הוא אינו זכאי לתשלום נפרד עבור שעות נוספות. לעומת זאת, אם נאמר לעובד בהתחלה שהמשרה היא משרה מלאה רגילה, או שהשכר הגלובאלי שלו נמוך מחישוב המינימום לעיל (למשל, אם השכר הוא שכר מינימום של משרה מלאה רגילה), בוודאי שהמעסיק חייב בתשלום שעות נוספות.

תודה לכם. אכן המעסיק שלי עובר על החוק ואני יפנה איליו.

הצעה שלי, לשמור את כל המידע והפרטים ובגמר העבודה להגיע אליו בדרישה להחזר של X כסף.

מאשר כבר מעכשיו להסתבך וזה יכול להביא רק לסיום מהיר של העסקה שלך.

מציע לך לקרוא בעיון את אמור לעיל כדי שלא תקבל בעיטה בתחת מהמעסיק.

לאחר שתסיים לעבוד אצלו תוכל לתבוע אותו על אי תשלום שעות נוספות, ולצורך כך כדאי שתשמור רישום מסודר של שעות העבודה בפועל בכל יום,

הכי טוב אם אתה מקבל סיכום חודשי כשה מהמעסיק ואם לא אז נהל בעצמך.

בעיטה בתחת?

הלא הוא חייב לעבוד על פי חוק?

אין לי בעיה לא לעבוד בשישי, אם זה לא משתלם לו, אך אם הוא כן מעוניין שישלם בהתאם על פי החוק.

זה לא לגמרי מדוייק. אם מראש הובהר לעובד שאלה הן שעות העבודה, והשכר הגלובאלי הוא לפחות כמות השעות הממוצעת בחודש * שכר מינימום לשעה (לרבות חישוב לפי שעות נוספות שבועיות!), אזי אכן, הוא אינו זכאי לתשלום נפרד עבור שעות נוספות. לעומת זאת, אם נאמר לעובד בהתחלה שהמשרה היא משרה מלאה רגילה, או שהשכר הגלובאלי שלו נמוך מחישוב המינימום לעיל (למשל, אם השכר הוא שכר מינימום של משרה מלאה רגילה), בוודאי שהמעסיק חייב בתשלום שעות נוספות.

שכר גלובלי יש רק למנכ"ל. לרוב העובדים במשק יש שכר חודשי. שכר חודשי פירושו שעובד חותם על חוזה שהוא מקבל נניח 7,000 שקל עבור 186 שעות עבודה בחודש. אם עובד נאלץ לעבוד 200 שעות בחודש המעסיק משלם 2 שעות נוספות * 125% + 12 שעות נוספות * 150%.

במקרה שני אם עובד עבד נניח ביום א' 12 שעות, ביום ב' 8 שעות ובסך הכל 186 שעות בחודש יותר תשלום על שעות נוספות.

במקרה שלישי ובמקרה הזה רוב החברות בארץ עוברות על החוק, אם עובד עבד 180 שעות רגילות (נניח החסיר יום עבודה בגלל סידורים) ובשלושת הימים האחרונים טחן שעות כדי לסגור את החוסר וסיום את החודש עם 10 שעות נוספות רוב החברות מקזזות 6 שעות נוספות עם שעות חוסר. כלומר לעובד יש 6 שעות חוסר ו-10 שעות נוספות אז הן משלמות לעובד רק על 4 שעות נוספות. פעולה זאת לא חוקית כי השווי של השעות שונה. כאמור רוב החברות בארץ, כולל חברות ציבוריות גדולות, עוברות על חוק זה.

קשקוש. אלפי עובדי הייטק בארץ מועסקים בשכר גלובאלי ואינם מקבלים תוספת עבור שעות נוספות באופן חוקי לחלוטין, היות וזו נכללה מראש

בהסכם השכר הגלובאלי.

בעיטה בתחת?

הלא הוא חייב לעבוד על פי חוק?

אין לי בעיה לא לעבוד בשישי, אם זה לא משתלם לו, אך אם הוא כן מעוניין שישלם בהתאם על פי החוק.

אמנם חייב לעבוד על פי החוק, אבל לעיתים דרישת העובד מעצבנת אותו ועלולה גם להוות תקדים לדרישות מצד עובדים נוספים בארגון,

לכן כדאי לו להפטר ממך ולפטר אותך בתואנות שווא (גם זה לא חוקי אבל האם תלך לבימ"ש?)

בקיצור, אם במהלך 7 השנים הבאות תעזוב את המעסיק הזה אז כדאי לדחות את הדרישה סמוך למועד העזיבה.

היתרונות: אם יפטר אותך תזכה לפיצויים (בניגוד למצב בו תעזוב ביוזמתך)

תוכל לתבוע שעות נוספות בגין כל ה-7 שנים אחורה + הלנת שכר.

מדובר בעבודה זמנית כמספר חודשים שבסופה אני טס לחו"ל לתקופה.

קשקוש. אלפי עובדי הייטק בארץ מועסקים בשכר גלובאלי ואינם מקבלים תוספת עבור שעות נוספות באופן חוקי לחלוטין, היות וזו נכללה מראש

בהסכם השכר הגלובאלי.

שכר גלובלי נאסר בחוק. המושג שכר גלובלי תקף רק לגבי מנכ"ל ואנשים בתפקידי אמון בחברה. אתה מדבר על עובד חודשי שקיבל גמול שעות נוספות מראש. אם בתלוש נכתב שכר יסוד: 15,000 ובשורה מתחת גמול שעות נוספות 3,000 (נניח לצורך הדוגמה) אז העובד אכל אותה. לפני שאסרו שכר גלובלי בחוק אותו עובד, לצורך הדוגמה, היה מקבל בתלוש 18,000. עכשיו הוא מקבל 15,000 + 3,000 גמול שעות נוספות.

מה שהחברות עושות זה כאילו משלמות לך שעות נוספות מראש. כלומר אם עבדת פחות מ-3,000 שקל שעות נוספות קיבלת בונוס שהחברה לא הייתה חייבת לשלם לך. אבל אם מבחינת שווי שעות נוספות תעבור את ה-3,000 ש"ח החברה תהיה חייבת לשלם שעות נוספות. זו פרצה מגעילה בחוק שהגיע, דרך אגב, מבנק ישראל.