יהושוע סובול, פעיל למען "דמוקרטיה וזכויות אדם", בעד דיקטטורת שמאל קיצוני בישראל

[vic07]

טוב, כמובן שלא במילים האלה, אבל פשוט תקראו כאן:

http://www.israelhayom.co.il/site/newsletter_opinion.php?id=6158

ואת התגובה של לאטמה, שכרגיל קולעת די טוב:

http://www.latma.co.il/blog.aspx?bloggerId=6&PostId=5245

למי שאין כוח לקרוא, אסביר בקצרה את המשל של סובול: אפילו שהמוח מהווה פחות מ2% מהגוף, הוא עדיין אמור להנהיג אותו. רק הוא יודע מה טוב, ויהא זה חסר אחריות לתת לגוף להחליט בעצמו... הרי כל שאר הגוף זה פשוט "בשר". קראתי, ופשוט לא האמנתי. לא שהיה לי לרגע ספק שכל אותם אבירי השמאל הקיצוני שחורטים על דגלם את ערכי החופש והדמוקרטיה היו שמחים לבטל הן את הדמוקרטיה והן את חופש הביטוי (נגדם) אם הם היו אלה שבשלטון, אך העובדה שהם אוזרים עוז לאמר זאת כמעט בגלוי הצליחה לזעזע אותי.

[JohnnyBravo]

שמע,להגיד את זה זה בסדר.כל אחד יש זכות להגיד כל מה שנראה לו.מהפרופסור ועד למשוגע מאברבאנל.

לעשות,זה ההבדל

[Judas Iscariot]

נבלות מימין ומשמאל, מאמינים בעליונותם. מוסרית, דתית, אינטלקטואלית או מכל סוג אחר.

יש סיבה שצריך להגביל את השלטון, שלא יתייחסו אל העם כחתיכת בשר...

[vic07]

יש קיצונים הן מהימין והן מהשמאל שהיו מעדיפים לראות עצמם בראש שלטון דיקטטורי, אבל מתוכם רק אלה מהשמאל קוראים לכך באמתלה של דמוקרטיה. שים לב, המדינות הכי לא דמוקרטיות בעולם תמיד מקפידות להתהדר במילה "דמוקרטית" בשמן המלא.

[Judas Iscariot]

אכן, קשה לחשוב על לעג גדול יותר לאינטלגנציה מכל הגרורות הסובייטויות "הדמוקרטיות" או "רפובליקות העם"... האמתלה פה פחות מעניינת אותי, עצם הרצון לשררה ולכח מדאיג אותי. גם החכם באדם ומישהו שהוא טוב מטבעו(איסתרא בלגינא נגיד) יכול ללקות בשיכרון הכח בהינתן לו מספיק מכך.

ההישג החשוב ביותר בעידן המודרני(או הפוסט מודרני אם אנחנו רוצים להיות מתוחכמים) ושל הדמוקרטיה, הוא הגבלת השלטון - כאשר לשלטון פחות כח, יש לו פחות כח להזיק, להשמיד ולחרב. טעות של אדם אחד היא זיכרון כואב - טעות של שליט היא יום זיכרון לאומי.

אבל מספיק עם התעמולה הליברטריאנית הזולה שלי. סובול דביל וחלק מהמוח הוא לא.

הלקח הוא חושב לאנשי ימין ולאנשי שמאל: להיות חשדנים, ספקנים - באנשים החושבים שהם יודעים טוב מכולם, באנשים החושבים "לו רק אני הייתי מנהל את המדינה", באנשים אשר לא יודו בטעות ולא ישנו את דעתם ביהנתן העובדות. כאינדיבידואלים הם מציקים, אם יעלו לשלטון, וזה לא משנה אם זה יהיה אייתוללה או ברון הון או דיקטטור של הפורלטריון - הם יפגעו בכולנו.

צריך להיות סקפטיים. כל הזמן. כל הזמן. כל דעה, כל מאמר כל עובדה - לחפש סתירות, לחפש טיעוני נגד ורק אז לשקול את העמדה - לא להאמין לשקרי התעמולה השמאלנית קיצונית מחד גיסא ולא להאמין לעיוותי התעמולה הימנית קיצונית מאידך. לכל אדם המרכז שלו והוא מגיע רק משקילת כלל העובדות והנתונים הנמצאים לפתחו.

[vic07]

נכון להיום, גם הקיצוניים שמימין (למעט זרמים חרדים שלא מכירים במונח "דמוקרטיה" כלל) אינם קוראים לביטולה. הם קוראים להטיל מגבלות מסויימות, שלרוב אינן בגדר חידוש בפני עצמן, כגון להגביל את חופש הביטוי כשאותו חופש פוגע בכלל. לא תמצא בצד הימני שיח בסגנון "להציל את המדינה מעצמה".

[Judas Iscariot]

הגבלות על חופש הביטוי הן לא דמוקרטיות.

או יותר נכון לא רפובליקניות או מוסריות. זה שזה לא מתכתב ספציפית עם ההשקפה שלך לגבי מה נכון ולא נכון לא אומר שזה "יותר צודק" מ"הצלת המדינה מעצמה".

כן תמצא בשיח הימני-קיצוני אימרות כמו "מדינת הלכה", "מדינה ליהודים בלבד", "מוות לבוגדים" ועוד שלל פנינות. אין שום צורך להגן על המחנה שלך בעזרת הקיצוניים המשייכים עצמם למחנה שלך על בסיס מחנה משותף נמוך. לשמאלני רגיל אין צורך בכך וכך גם לימני רגיל. הבעיה העיקרית היא כמובן שהשיח השולט הוא שיח קיצוני, ולא שהוא דווקא קיצוני שמאלני(כפי שמשתקף ב"מרכזי התרבות", האקדמיה והעיתונות) - אלא כקיצוני - הוא מדיר את העם מן השיח, ומקטלג כל ניגוד לשיח כ"ימני קיצוני".

התקווה שלי היא שמיזמים כמו "לאטמה", שאין שום ספק שהם ימניים כפי שכלי התקשורת בארץ שמאלניים - יביאו בעצם לאיזון הקטבים וליצירת, איך שאוהבים לפתוח את המהדורה בלאטמה, "עיתונות אמיצה, ללא משוא פנים" - או במילים אחרות, מירכוז השיח הציבורי במקום הקצנתו.

[תמיד מחייך]

נכון להיום, גם הקיצוניים שמימין (למעט זרמים חרדים שלא מכירים במונח "דמוקרטיה" כלל) אינם קוראים לביטולה. הם קוראים להטיל מגבלות מסויימות, שלרוב אינן בגדר חידוש בפני עצמן, כגון להגביל את חופש הביטוי כשאותו חופש פוגע בכלל. לא תמצא בצד הימני שיח בסגנון "להציל את המדינה מעצמה".

איזה יופי לך שאתה מוציא "זרמים חרדיים" מהמשוואה של הימין אבל מתעקש לתקוע את סובול ההזוי במשוואה של השמאל, כאילו מישהו באמת מתייחס אליו כאל קובע מדיניות או גורם בעל השפעה. די ברור שהכוונה של הדיון שלך היא להראות שסובול משקף דעה של השמאל הקיצוני או השמאל כולו, כאילו אין אנשי ימין קיצוני הזויים כמו איתמר בן גביר או אפילו ש"סניקים שזוממים לכונן תאוקרטיה במקום דמוקרטיה בישראל.

ההבדל הוא שכולם יודעים שמדובר באנשים הזויים ולכן אין צורך לפתוח עבורם דיון וכך גם הדין לגבי סובול.

[fungiman]

האמת שלא הצלחתי להבין את המשל של סובול (שכתוב ד"א באופן די דוחה).

בכל מקרה חשוב לציין שדמוקרטיה במובן המודרני שלה (מהמאה ה-18 ואילך) היא לא "שילטון העם" במובן הישיר של המלה. בדמוקרטיה טובה הריבון נבחר על ידי כלל העם (בשיטה זאת או אחרת), אבל מרגע שנבחר אינו צריך להעמיד כל החלטה לבחירת העם (מחר ביבי בלחץ האמריקאים מפנה חצי מהגדה - הוא רק חייב את אישור הכנסת, לא את אישור העם), בנוסף קיימות אליטות שמשקלן בקבלת ההחלטות גדולה יותר. ככל הנראה המשקל של השמאל באליטות השונות בישראל - אנשי תקשורת, תרבות, אקדמיה וכלכלה גדול יותר מהמשקל שלו בכלל האוכלוסיה.

לגבי ייצוג הימין בתקשורת - העיתון השני בתפוצתו בישראל ("ישראל היום") הוא ימני למדי, למרות שהוא מתהדר מדי פעם בפובליציסט שמאלי זה או אחר. עיתונאות ותקשורת נוטים יותר שמאלה ברוב מדינות העולם, לא מדובר רק בתופעה ישראלית.

[vic07]

ישנן כמה נקודות חשובות בנוגע לאותם זרמים חרדים שמר מחייך מתעלם מהן:

1. הם בזים לדמוקרטיה בגלוי, למרות שהגישה הזו אינה פופולארית, ולא מתחבאים מאחורי אותה דמוקרטיה עצמה.

2. עד כמה שזה ישמע מוזר (בעיקר כשזה בא ממני), גם אותם החרדים שפועלים להחלת חוקים מפלים, גזעניים, מגבילים או תאוקרטיים, עושים זאת בעזרת כלים דמוקרטיים - דרך נציגיהם בכנסת. נכון שיש שם סגירת עסקאות מתחת לשולחן והרבה סחטנות, אך אין שם קריאה להפעלת לחץ חיצוני (חרם כלכלי על מוצרים מישראל, טרור משפטי וכיו"ב) כדי לכפות את עמדותיהם על הממשלה, ואילו השמאל הקיצוני לא בוחל באמצעים. ניתן אולי לטעון שהחרדים לא עושים זאת פשוט כי אין להם את אותה תמיכה בחו"ל שיש לשמאל, אך התוצאה בעינה עומדת.

3. החרדים הקיצונים באמת אינם מנסים "לחנך" את שאר עם ישראל. אין להם בעיה לנצל אותו לצרכיהם, כמובן, אבל הם יותר בכיוון של בדלנות ולא השתלטות.

[תמיד מחייך]

האמת שלא הצלחתי להבין את המשל של סובול (שכתוב ד"א באופן די דוחה).

בכל מקרה חשוב לציין שדמוקרטיה במובן המודרני שלה (מהמאה ה-18 ואילך) היא לא "שילטון העם" במובן הישיר של המלה. בדמוקרטיה טובה הריבון נבחר על ידי כלל העם (בשיטה זאת או אחרת), אבל מרגע שנבחר אינו צריך להעמיד כל החלטה לבחירת העם (מחר ביבי בלחץ האמריקאים מפנה חצי מהגדה - הוא רק חייב את אישור הכנסת, לא את אישור העם), בנוסף קיימות אליטות שמשקלן בקבלת ההחלטות גדולה יותר. ככל הנראה המשקל של השמאל באליטות השונות בישראל - אנשי תקשורת, תרבות, אקדמיה וכלכלה גדול יותר מהמשקל שלו בכלל האוכלוסיה.

לגבי ייצוג הימין בתקשורת - העיתון השני בתפוצתו בישראל ("ישראל היום") הוא ימני למדי, למרות שהוא מתהדר מדי פעם בפובליציסט שמאלי זה או אחר. עיתונאות ותקשורת נוטים יותר שמאלה ברוב מדינות העולם, לא מדובר רק בתופעה ישראלית.

מחקרים הרי מוכיחים שככל שרמת ההשכלה עולה, כך גדלה הנטייה לליברליות אצל הנחקר. מכיוון שאנשי תקשורת וכלכלה הם לרוב אנשים בעלי תואר ראשון או השכלה מקצועית כלשהי, די ברור מדוע קיימת הנטייה שמאלה אצל אותן אוכלוסיות. כנ"ל אצל אקדמאים, שזוכים באופן תכוף לביקורת על נטייתם שמאלה וזאת למרות שאפשר להבין די בקלות שאם תיחשף למגוון עצום של דעות ותפתח חשיבה ביקורתית, כפי שקורה בכתלי האקדמיה, סביר להניח שדעתך הפוליטית תשתנה אפילו אם זה במעט (ומכיוון שרוב האוכלוסיה בישראל נוטה לצד הימני של המפה הפוליטית, השינוי שמאלה באקדמיה מוסבר אצל המבקרים של האקדמיה הישראלית בשתילה מסיבית של "מסרים שמאלניים").

http://ijpor.oxfordjournals.org/content/14/2/141.abstract&usg=ALkJrhg32jhqQ5hSH1E7eDRNrsemop1kQg

ישנן כמה נקודות חשובות בנוגע לאותם זרמים חרדים שמר מחייך מתעלם מהן:

1. הם בזים לדמוקרטיה בגלוי, למרות שהגישה הזו אינה פופולארית, ולא מתחבאים מאחורי אותה דמוקרטיה עצמה.

2. עד כמה שזה ישמע מוזר (בעיקר כשזה בא ממני), גם אותם החרדים שפועלים להחלת חוקים מפלים, גזעניים, מגבילים או תאוקרטיים, עושים זאת בעזרת כלים דמוקרטיים - דרך נציגיהם בכנסת. נכון שיש שם סגירת עסקאות מתחת לשולחן והרבה סחטנות, אך אין שם קריאה להפעלת לחץ חיצוני (חרם כלכלי על מוצרים מישראל, טרור משפטי וכיו"ב) כדי לכפות את עמדותיהם על הממשלה, ואילו השמאל הקיצוני לא בוחל באמצעים. ניתן אולי לטעון שהחרדים לא עושים זאת פשוט כי אין להם את אותה תמיכה בחו"ל שיש לשמאל, אך התוצאה בעינה עומדת.

3. החרדים הקיצונים באמת אינם מנסים "לחנך" את שאר עם ישראל. אין להם בעיה לנצל אותו לצרכיהם, כמובן, אבל הם יותר בכיוון של בדלנות ולא השתלטות.

הוכחת לי בדיוק את מה שכתבתי עליו - אינך מסוגל להבדיל בין השמאל לבין השמאל הקיצוני לבין אנשים הזויים שנוקטים ביוזמות פרטיות (קרי יהושע סובול) חסרות משמעות, בניגוד מוחלט לח"כים חרדים שנוקטים ביוזמות פוליטיות, שמשמעותן הרבה יותר קיצונית, כדי להפוך את מדינת ישראל לחלק אינטגרלי מהמזרח התיכון ולבטל את מוסד הדמוקרטיה. צר לי לבשר לך, אך הח"כים החרדים (וגם הערבים) בישראל אינם בעניין של בדלנות אלא דווקא בעניין של השתלטות מוחלטת על השיח הציבורי וכפיית הדעה שלהם על שאר העם (ובכך הם אינם שונים מאדון סובול אך לסובול אין אפילו מאית מהכלים שיש לאותם ח"כים).

[vic07]

אני אשים רגע את עניין החרדים בצד, ולו כי נמאס לי לנסות להגן על עמדתם בעוד שאני מתעב אותם באופן כללי, ואתייחס דווקא לחלקה הראשון של הודעתך, שלדעתי מכיל לא מעט הנחות שגויות.

1. ראשית, המושג "נטייה לליברליות" הוא מאוד בעייתי. מן הסתם הוא כולל את חופש הביטוי, קבלת השונה וכו', אך האם מדובר בכל "ביטוי" וכל "שונה"? האם אדם שמתעקש לשלב בחברה אנשים בעלי עמדות קיצוניות ואנטי-ליברליות בעליל הוא ליברל? האם הגישה הליברלית פירושה מתן חופש ביטוי גם לאלה שמנסים למחוק מהעולם את אותה גישה עצמה? לא ברור.

2. המושג "אקדמיה" גם הוא מאוד בעייתי. בתור התחלה, יש להבדיל בין פקולטות שיש בהן ביטוי לעמדה פוליטית לבין כאלה שלא. אני סטודנט בטכניון, שבו אין פקולטות להסטוריה, סוציולוגיה או מדעי החברה. גם לא משפטים. את התפלגות העמדות בקרב הסטודנטים בין ימין לשמאל ניתן היה להעריך מההפגנות שהיו בזמן "עופרת יצוקה" או המשט הטורקי. אם להוציא את הסטודנטים הערבים מהמשוואה, ניתן לראות שלפחות כאן השמאל הקיצוני הוא בעמדת מיעוט, וגם השמאל בכלל הוא לא בדיוק רוב. אני לא יודע מתצפית אישית מה מתרחש בשאר המוסדות.

3. חורה לי מאוד השימוש בביטוי "מגוון עצום של דעות". אתה יוצא כאן משתי הנחות ששתיהן לדעתי שגויות: גם זו לפיה אדם השומע מגוון דעות יפתח נטייה שמאלה בהרכח, וגם עצם ההנחה לפיה באקדמיה יש מגוון דעות. בפקולטות המדעיות לרוב לא תמצא דעות כלל, כי אם עובדות או השערות, ואילו בתחום מדעי הרוח לא ממש תמצא מגוון - לפחות לא לפי מה שאני קורא בתקשורת.

4. גם הביטוי "חשיבה ביקורתית" אינו במקום לדעתי. דווקא יצא לי לראות שככך שמקצועו\תחום לימודיו של אדם דורש יותר דיוק ויותר "עובדות", כך הוא נוטה יותר ימינה. לדעתי הסיבה פשוטה - במדעים מדוייקים אין מקום לwishful thinking, ואנשים יותר מתבססים על נסיון עבר והווה מאשר על תקוות והנחות. יתרה מכך, עצם המילה "ביקורת", לפחות כשמדובר בחשיבה, עוסקת בסינון האמת מהשטויות. בתחומים בהם יש יותר מ"אמת" אחת, הרבה יותר סביר שהמנגנון הזה יהיה חלש.

נחזור בכל זאת לנושא שהתחלתי ממנו.

1. השמאל אמנם שונה מהשמאל הקיצוני בכך שאינו משתמש בצעדים שהזכרתי, אך הוא עדיין קורא חדשות לבקרים לראש הממשלה לפעול בניגוד למצע על פיו גוש הימין ניצח בבחירות דמוקרטיות. האם דרישה זו היא דמוקרטית בעינך?

2. החכ"ים החרדים והערבים בעד כפיית דרכם (בנפרד, כמובן) על המדינה, זה נכון. עם זאת, אתה מתעלם לחלוטין מהפואנטה: החרדים עושים זאת מתוך המערכת ולא בדרכים עוקפות. כן, הם מנצלים את הדמוקרטיה בנסיון לבטל את הדמוקרטיה, אך פעולה כזו לעולם לא תצלח כל עוד רוב העם נגד הדרך שלהם. האלה שפועלים מחוץ לאותה מערכת הם כן אלה שבעד ניצול ובדלנות אך לא השתלטות.

[fungiman]

גם הביטוי "חשיבה ביקורתית" אינו במקום לדעתי. דווקא יצא לי לראות שככך שמקצועו\תחום לימודיו של אדם דורש יותר דיוק ויותר "עובדות", כך הוא נוטה יותר ימינה. לדעתי הסיבה פשוטה - במדעים מדוייקים אין מקום לwishful thinking, ואנשים יותר מתבססים על נסיון עבר והווה מאשר על תקוות והנחות. יתרה מכך, עצם המילה "ביקורת", לפחות כשמדובר בחשיבה, עוסקת בסינון האמת מהשטויות. בתחומים בהם יש יותר מ"אמת" אחת, הרבה יותר סביר שהמנגנון הזה יהיה חלש.

התאוריה שלך לא עומדת במבחן המציאות. גם לא ברור לי למה שמאל עוסק ב-wishful thinking והימין רק בעובדות וגישה שכלתנית, זאת העמדה האישית שלך.

הנה דוגמא נגדית לעמדה שלך - אנשטיין, נילס בוהר, אופנהיימר, יוג'ין סילארד ובמידה מסוימת אנריקו פרמי (כולם יהודים או יהודים למחצה חוץ מפרמי שהיה נשוי ליהודיה) אחזו בדעות "סמולניות", כולם כידוע פיזיקאים מובילים. אני אמנם מתחום מדעי החיים, אבל למיטב זכרוני פיזיקה היא מדע מדויק.

[vic07]

נסיון להפריך טענה הנוגעת למיצוע באמצאות מקרים פרטיים, מרשימים ככל שיהיו, הינו מגוחך מיסודו - מה גם שבשום שלב לא טענתי שיש באפשרותי להוכיח טענה זו. בנוסף, אם לא הדגשתי זאת, הכוונה היתה לשמאל ולימין הישראליים, ששונים במהותם מהשמאל והימין העולמיים, ולו עקב מצבה הלא-סטנדרטי של ישראל. גם יש להבחין בין השמאל כיום לשמאל ההסטורי.

לגבי עניין wishful thinking, האמירה אמנם מייצגת דעה שלי בלבד, אך לדעתי דעה זו מבוססת על מדי. אותו אינשטיין שהזכרת אמר פעם שההגדרה שלו לטמטום היא "לנסות כל פעם אותו הדבר ולקוות לתוצאות שונות". כאשר אדם בוחר לעשות פעולה כלשהיא מתוך תקווה שהיא תוביל לתוצאה ההגיונית מבחינתו למרות שבעבר היא הביאה לתוצאות אחרות, מדובר מבחינתי בwishful thinking במיטבו. האמירה הזו נוגעת גם למחשבה בלבד - למשל, זו המניחה שכל בני האדם טובים מיסודם ורוצים את מה שכל אדם נורמאלי כמוהו רוצה (שלום, בטחון אישי וכלכלי ואפשרות הגשמה עצמית), שהתגלתה כשגויה אינספור פעמים במהלך ההסטוריה... אבל הוא ימשיך להחזיק בה, כשטענתו (ההגיונית מאוד לכשעצמה) תהיה "אבל מה עוד אדם יכול לבקש בחיים?".

[תמיד מחייך]

Vic07,

טענותיי לא מבוססות על הנחות או השערות אישיות שלי אלא מתבססות על לא מעט מחקרים שקראתי ונחשפתי אליהם בתור סטודנט לסוציולוגיה. חלק מהמחקרים היו בארץ אך רובם היו בחו"ל וכולם הצביעו על עלייה בנטייה לליברליות ככל שעולה רמת ההשכלה. בנוסף לכך, רוב אם לא כל המחקרים הצביעו על כך שאדם עני יותר כך הוא דתי יותר אך זה לנושא אחר.

ליברליזם הוא אכן מושג כללי אך בסיסו נשאר דומה - חופש הביטוי, זכויות יסוד בסיסיות לכל אדם באשר הוא ושוויון זכויות בין בני אדם. מן הסתם קיימת הגבלה על חופש הביטוי כמו שקיימת הגבלה על זכויות הפרט אך השאיפה היא שכל אדם יוכל לבטא את עצמו, גם אם הוא נגד הממסד הליברלי (וזה בדיוק מה שקורה בכל מדינה דמוקרטית, הרי לא סותמים את הפה לקיצונים שיוצאים נגד הדמוקרטיה אלא מגבילים אותם במידה זו או אחרת).

אני לא רואה בעייתיות עם המושג אקדמיה (ההגדרה של ויקיפדיה די ממצה בעניין) והטכניון הוא עוף מוזר בעולם האקדמי, רוב המוסדות להשכלה גבוהה בארץ ובחו"ל מאפשרים ללמוד היצע רחב של תכניות לימוד וזאת מבלי להגביל אותך לתחום של מדע מדויק נטו. הסתכלות על המוסדות להשכלה גבוהה בארץ יראו לך שההנחה שלי אכן נכונה בנושא הזה.

השאלה הנשאלת היא האם הסטודנטים שהפגינו בזמן עופרת יצוקה או המשט הטורקי אכן מהווים רוב גדול בטכניון או שמא מדובר במדגם שייצוגו אינו ידוע? אני למשל לומד באוניברסיטת תל אביב ואיני יודע מהי הנטייה הפוליטית של רוב הסטודנטים והמרצים שאיתם שוחחתי ולמדתי, אני יודע את הדעה של חבריי הקרובים בלבד ולכן איני יכול לדעת מהי הנטייה הפוליטית של חברי האוניברסיטה (ולצערי גם הבחירות באת"א אינן מייצגות עקב ההשתפות של בערך 20 אחוז מכלל בעלי ההצבעה). בנוסף לכך, בתחילת השנה הודיעו לנו למי עלינו לפנות במידה ואחד המרצים מנסה לכפות דעה פוליטית כלשהי וזאת מכיוון שהאוניברסיטה אינה מעודדת זאת.

בעניין של מגוון עצום של דעות איני מתייחס רק לדעות של המרצים אלא גם לדעות הפוליטיות של הסטודנטים. סביר להניח שבטכניון כמעט ואין שיח פוליטי בין הסטודנטים (כי הנושאים המדעיים לא יגרמו לשיח כזה, בניגוד לדיונים על נושאי מגדר, אי שיוויון, פוליטיקה וכלכלה שמתעוררים באמצע שיעור בסוציולוגיה) אך באת"א זה בהחלט קיים, לפחות בבניין מדעי החברה שבו אני נמצא.

שים לב שבניגוד אלייך, לא ניסיתי לשייך חשיבה ביקורתית לצד פוליטי כלשהו אלא בסך הכל ציינתי שהאקדמיה מעודדת לך לחקור ולהבין את מה שלומד או מתעניין בו, מבלי לקבל אמת אחת ויחידה. זה כמובן עומד בניגוד למקצועות כמו פיזיקה או מתמטיקה שמגדירים בסיס קבוע ובלתי משתנה אך כפי שציינתי, רוב הפקולטות באקדמיה אינן פקולטות של מדעים מדוייקים.

לגבי שתי שאלותייך:

1. כן, זה בהחלט לגיטימי שהאופוזיציה תנסה לשנות את דעתה של הקואליציה ותנסה להפיל אותה במידת הצורך. לצערי הרב מצע הבחירות של רוב המפלגות בישראל (ימין, מרכז ושמאל) מורכב מסיסמאות נדושות שנועדו לקלוע למכנה המשותף הנמוך ביותר. עקב כך, חריגה מהמצע הפוליטי בהחלט מתקבלת מבחינתי כל עוד לא מדובר בהפיכה של ממש (מעבר משמאל לימין ולהפך). בנוסף לכך, המזרח התיכון הוא דינמי ולכן זה בלתי אפשרי והגיוני לדרוש מראש הממשלה לקיים את מצע הבחירות שלו עד הפרט האחרון.

2. אני חושב שמי שפועל בתוך הגוף שבו הוא שוהה, גורם נזק גדול יותר מאשר פעילות חיצונית כלשהי. אתה טוען שהפעולות של החרדים לא יצלחו כל עוד רוב העם נגד הדרך שלהם אך אפשר לראות שהם כפו את עצמם עלינו במספר נושאים קריטיים כמו אי הפרדת דת ומדינה או עבודה בשבת. מכיוון שישראל אינה שוויץ ומשאל עם אינו כלי שנעשה בו שימוש תכוף, החרדים יכולים לכפות את דעתם ללא צורך בהסכמה של רוב העם ומספיקה הסכמה של הקואליציה.