ספרים שהשפיעו על תפיסת העולם שלכם ונתנו לכם זווית ראייה חדשות על המציאות

[FastJack]

Starship Troopers, Robert A Heinlein

ספר מעולה ומרתק שכמובן חוץ מהפן העלילתי שלו מצליח גם להעביר מסרים חברתיים דרך הסיפורים של הגיבור עם המורה שלו לאזרחות.

וכן, הסרט היה גרוע ביותר....

ואם אתם אוהבים ספרים על מלחמת העולם השנייה, יש את הספר "יום הפלישה" של סטיבן אמברוז.

ללא ספק אחד מהספרים הטובים ביותר שנכתבו על המלחמה הנ"ל. מומלץ בחום.

[dan79]

מה שעולה לי עכשיו בראש:

חוות החיות (הכי טוב של ג'ורג אווראול - יותר מ-1984 ומדפוק וזרוק בפריז ובלונדון המצויינים)

זן ואומנות אחזקת האופנוע

יש אלוהים? (The God Delusion)

הליכת אקראי בוול סטריט

הגן האנוכיי

מסכים עם קביעתך לגבי "חוות החיות".

מדהים שספר שניכתב בסביבות שנת -1940 בעצם חזה את נפילת הקומוניזם

ותיאר באופן מדוייק את העיוותים המולדים של משטר\צורת חיים כזאת

כפי שהתבטאו\מתבטאים היטב גם בקיבוצים בארץ

ובאירגונים ללא כוונת רווח לכאורה כמו קופות החולים שמנהליהם גונבים

בצורה שיטתית את הקופה הציבורית ותופעות נוספות כמו השחיתות בצבא שבה

המקורבים לצלחת שהכי פחות תורמים (מרבית הבסיסים העורפיים על חייליהם הג'ובניקים)

"גונבים" את מרבית התקציבים, כך שלחיילי הח"יר הנימצאים בסוף שרשרת המזון

נשארים רק הפירורים, כפי שכולנו ראינו במלחמת לבנון השנייה ,

שבה לחיילים ובעיקר למילואימניקים לא היה אפילו ציוד בסיסי כמו נעליים,חגורים,כוונות

אופטיות,אמצעי ראיית לילה ,קסדות ואפודי מגן נורמאליים שיש מזמן אפילו בצבאות של

מדינות בעולם השלישי באפריקה ודרום אמריקה.

[נץ]

בנוסף להמלצותי בתחילת הדיון, חייב להוסיף ספר אחד ששכחתי:

פחד ותיעוב בלאס וגאס

פחד ותיעוב בלאס וגאס (באנגלית: Fear and Loathing in Las Vegas: A Savage Journey to the Heart of the American Dream) הוא ספרו הרביעי והמפורסם ביותר של הסופר האמריקאי האנטר ס. תומפסון (1937-2005). הספר פורסם לראשונה בחלקים במגזין רולינג סטון בשנת 1971 ונכרך לספר באותה שנה. הסיפור נכתב בסגנון שהמצאתו מיוחסת לתומפסון - עיתונות גונזו. הספר תורגם לעברית על ידי אורי לוטן.

מה שהחל ככתבת ספורט בת 300 מילים הפך לאחד ממאפייניה הבולטים של תרבות הסמים שרווחה בארצות הברית בשנים בהן נכתב. "פחד ותיעוב בלאס וגאס" מבוסס על חוויותיו האמיתיות של תומפסון. בספר - העיתונאי ראול דיוק (בן-דמותו של תומפסון) נשלח מטעם מעסיקו ללאס וגאס לסקר מירוץ אופנועי שטח וכנס של אנשי חוק בנושא סמים. הספר מספר את קורותיהם של דיוק וידידו עורך הדין ד"ר גונזו בלאס וגאס תוך תאורים כמעט-מופרכים של נטילת כמויות סמים עצומות - החל בקנאביס, קוקאין, LSD, מסקלין, אתר וכלה בסמים שהומצאו, למשל "אדרנוכרום" - תמצית המופקת מ"בלוטת האדרנלין של אדם חי".

סגנון הכתיבה יוצא הדופן ואופיו האקסצנטרי של תומפסון נותנים הצצה אל תוך ראשו של צרכן סמים פסיכדליים, במקום ובזמן בהיסטוריה בו סמים אלה היו נפוצים ביותר, אם כי תומפסון רומז שבלי ההתנסות עצמה לעולם לא יוכל אדם להבין זאת באמת. הוא מפנה לעג וביקורת כלפי המשטרה שחוסר יכולתה להלחם בתופעת הסמים נובעת בראש ובראשונה מבורות ואטימות, מבקר את יוזמיה של המלחמה המיותרת בוייטנאם ואת הממשל האמריקאי כולו, מעלה תהיות על האזרח האמריקני הממוצע שהולך בתלם ולא שואל את עצמו מדוע, ולא חוסך את ביקורתו גם מעמיתיו העיתונאים. הסיפור מהווה משל לחברה האמריקאית בתחילת שנות השבעים - תקופה בה התפוגגה המהפכה לה ייחלו ילדי הפרחים - ונותן פרשנות גרוטסקית למושג "החלום האמריקאי".הספר מלווה לכל אורכו בציוריו הפסיכדליים של ראלף סטידמן, ציורים שהפכו אף הם לפולחן בדומה לספר ולסרט.

(ציטוט מויקיפדיה)

[Kalen]

פחד ותיעוב בלאס וגאס

1+

גם הסרט מוצלח אגב

[מישהו שלא מצליח להיכנס]

אף ספר לא השפיע על החיים שלי ממש בגלל שאני סטלן, אדיש, ואני שוכח שקראתי את הספר בערך 5 דקות אחרי שאני מסיים איתו

חוץ מספר אחד שאני עדיין זוכר ומאוד אהבתי, הוא לא כ"כ בסגנון של מה שראיתי פה (עברתי על העמוד הראשון), אבל לא נורא

לספר קוראים "שרה פשוטה וגבוהה"

ויש לו המשך, נראה לי שקוראים לו "עפרוני"

לא קראתי שום ספר עד הסוף בשנים האחרונות, אבל אני אתחיל בספרים שהמצלתם עליהם פה ברגע שאני אתחיל עם הטיפול התרופתי שלי ואהיה מסוגל סוף סוף לסיים ספר

[נץ]

-

[aviv00]

שיחות עם אלוהים

[יואב גולדהורן]

שירים נחשב? כלומר זה טיפה'לה סוטה מנושא הדיון (למרות שהכוונה נשמרת), פשוט היו יצירות מוזיקליות שכן עזרו לי להבין את המציאות בצורה טובה יותר, בכלמיני דרכים.

[dan79]

שירים נחשב? כלומר זה טיפה'לה סוטה מנושא הדיון (למרות שהכוונה נשמרת), פשוט היו יצירות מוזיקליות שכן עזרו לי להבין את המציאות בצורה טובה יותר, בכלמיני דרכים.

אני מבקש לא לסטות מהנושא של ספרים ,

אחרת הפוסט יתחיל להתפזר להרבה כיוונים אין סופיים כמו קולנוע,הצגות,סדרות טלוויזיה וכיוצא באלו....

תודה

[NAZRAK]

^^

צודק, צריך להשאר ממוקד אחרת הנושא יתפזר בטירוף.

התפיסה שלי בנוגע להומור (וכתיבתו) הושפעה מאוד מדאגאלס אדמס (ז"ל), אפרים קישון (ז"ל) ודייב בארי (עדיין חי ובועט. ספר שהשפיע על זווית הראייה היו מקבץ חוקי מרפי.

אחלה המלצות נתתם פה, אני בהחלט אבדוק הרבה מהשמות שנזרקו כאן.

נ.ב.

דן\אסי 79 כל הכבוד שפתחת לראשונה נושא שלא עוסק בפארנויה, שנאה לנשים, שנאה לאנשים, או שכמה מחורבנת המנטליות הישראליות.

[יואב גולדהורן]

אני מבקש לא לסטות מהנושא של ספרים ,

אחרת הפוסט יתחיל להתפזר להרבה כיוונים אין סופיים כמו קולנוע,הצגות,סדרות טלוויזיה וכיוצא באלו....

תודה

יש משהו בדבריך, אכבד אותם לחלוטין

[dan79]

כל הכבוד שפתחת לראשונה נושא שלא עוסק בפארנויה, שנאה לנשים, שנאה לאנשים, או שכמה מחורבנת המנטליות הישראליות.

שנאה לנשים ? לא שונא ,אחרת לא הייתי מתחתן עם אחת כזאת,

פשוט לא סובל 80 אחוז מהנשים הישראליות כי הם כלבות ,בנות כלבות

הייתי עם סיניות,תאילנדיות, פיליפיניות,שבדיות,דניות.

האמן לי, אין בכלל מה להשוות.

מבחינת נשים אנחנו חיים בגיהנום.

שנאה לאנשים ? לא שונא, פשוט לא סובל 80 אחוז מהם ,מפני שהם מניאקים.

בעמים אחרים היחס הפוך, קרי רק 20 אחוז מניאקים.

המנטליות הישראלית מחורבנת ? : xyxthumbs:

DANM RIGHT

יש בה מעט דברים חיוביים ,אולם רובה דפוקה לחלוטין והיא שילוב

מוזר מאוד ,חולני ומוטוציואני בין המנטליות היהודית גלותית המזרח אירופאית

לבין המנטאליות הברברית הצפון אפריקאית.

מין

passive agressive

מנטאליות שנראית בעיני מי שלא נולד כאן כסוג של מחלת נפש

שהשתלטה על עם שלם.