אין גבול לעזות המצח של עוכרי דין - אריק קרפ ז"ל - עמוד 7 - אקטואליה ותרבות - HWzone פורומים
עבור לתוכן
  • צור חשבון

אין גבול לעזות המצח של עוכרי דין - אריק קרפ ז"ל


gabriel6

Recommended Posts

^ מטרת הענישה על עבירות מסוימות, איננה צריכה להיות שיקום, אלא "נקמה" ובעיקר הרתעה.

בוא נניח ולאחר 10 שנים בכלא, רוצח "שוקם" והוא אדם שונה לגמרי, ואם ישתחרר אף יהיה מועמד לנובל לשלום. מדוע זה משנה אם הוא הרג מישהו? אם הוא ישאר בכלא הנרצח הרי לא יקום לתחייה.

כמובן שאני נגד דברים מעין אלו, גם בגלל חוסר היכולת לדעת אם אסיר שוקם או לא, אך בעיקר בגלל הרתעה לאחרים, ושאנשים ידעו שיש מעשים מסוימים, עליהם יש לשלם.

זו בדיוק הסיבה מדוע לדעתי מבחן התוצאה לא משנה (פרט להיבט של ניהול ההוכחות במשפט).

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

  • תגובות 100
  • נוצר
  • תגובה אחרונה

יש לי הרגשה שהיה את הדיון הזה ביננו בתחילת המשפט...

יכול מאוד להיות.

בכל מקרה, אם ה"כוונה" נמדדת כפי שאתה טוען, הרי שאין שום אפשרות להרשיע אדם ברצח אלא אם הוכחת לא רק כוונה לפגוע, אלא שהדרך שנבחרה לשם כך היא כזו שאין לה שום תוצאה אפשרית מלבד מות הקורבן.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

^ שוב, אינני חזק בתיקי רצח, אך אכן אם אתה מצליח לעורר ספק סביר שהדרך בה נקטת הייתה במטרה "רק" לפצוע את הקורבן, והיא אכן כזו (כלומר 100 ק"ג TNT מתחת לרכב לא נחשב), אזי לדעתי אכן ניתן יהיה להרשיע אותך רק בהריגה.

אגב, לדעתי רוב ההרשעות בתיקי רצח, מתבססות על הודאה של הנאשם במעשה.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

גם 100KG TNT מתחת לרכב אינם רצח, אלא אם אפשר להוכיח שלא רק שהתכוונת לפוצץ את הרכב, אלא שהתכוונת לעשות זאת על יושביו, ודווקא אותם יושבים שהיו בו בפועל ברגע הפיצוץ.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

^ מטרת הענישה על עבירות מסוימות, איננה צריכה להיות שיקום, אלא "נקמה" ובעיקר הרתעה.

נקמה היא לא דבר ראוי במערכת המשפט.

ענישה ושיקום חשובים שניהם.

ענישה משמשת גם תגמול גם הרתעה.

שיקום (ודרך מערכות שונות גם מניעה) הוא כלי חיוני בחברה תקינה.

אם אדם פשע וישב 30-40 שנה ואז יצא בגיל 60 ללא שיקום הוא סכנה לחברה.

רק בחברה שבה כל העונשים כולם הם עונש מוות לא צריך שיקום ולא צריך מידתיות בעונש.

מערכת משפט מודרנית בחברה סוציו-דמוקרטית צריכה מידתיות בעונשים.

וזה דבר שאינו תקין במדינתינו (המידתיות).

עצוב לראות שכל כך הרבה אנשים חושבים שהגזמות והחמרות הם הפיתרון לכל דבר.

המידתיות היא הפיתרון.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

אינני חושב שאני בין המחמירים (אני מתנגד לעונש מוות, כריתת איברים, ושאר עונשים בלתי הפיכים). יש אבל דברים בלתי הגיוניים בעליל:

2 אנשים כיוונו אקדח לראשם של 2 אחרים. לאחד היה מעצור באקדח, ואילו השני רצח את קורבנו.

שניהם מהווים את אותה סכנה לחברה, ומבחינתי שניהם אשמים בביצוע אותה העבירה. מה זה משנה אם האקדח נתקע לאחר הלחיצה על ההדק?

ניסחתי את דברי הקודמים בצורה לא מדויקת. לקראת השחרור (במידה ואכן יהיה), יש להשקיע בשיקום האסיר. בשאר הזמן, אסירים לא צריכים לשבת בתא עם ועיתון בוקר, אלא לבצע עבודות מועילות לחברה. (אם זה היה המצב, אני די בטוח שהיה לוקח פחות מ-10 שנים, להניח מסילת ברזל של 100 ק"מ).

מידתיות רלוונטית אם אתה גונב ארנק. בתקיפה בנסיבות מחמירות, כפי שאירעה במקרה זה (ואף הביאה למות הקורבן), אין שום מקום למידתיות, אלא בהקצאת שטח מאחורי סורג ובריח.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

אתה טועה.

יש חשיבות רבה לתוצאות המעשה.

במקרה רצח, גם אם הקורבן מביע חרטה אמיתית וישב בכלא 10 שנים, את הנרצח אי אפשר להחזיר.

במקרה שבו הקורבן יצא עם פגיעה קלה והחלים, הרי שהמשפט הוא על הכוונה ונסיון מימושה, כמו גם התוצאות שעלולות היו להיות.

מכיוון שבסופו של דבר הנסיון נכשל, אפשר אפשר להקל בדין במטרה להעניש ולשקם את אותו אדם, שעשה טעות שממנה אפשר לחזור.

אני לא "טועה" מאחר ואין כאן נכון ולא נכון.

זה דיון שמהותו היא פילוסופית/מוסרית שבבסיסו השאלה - "מה הפואנטה בענישה?"

האם אנחנו מענישים בשביל לנקום, האם בשביל להרתיע, האם בשביל לוודא שאותו אדם ספציפי לא יבצע שוב את אותו מעשה וכו'.

מבחינתי, מי שלחץ על ההדק ביצע את הצעד של רציחת אדם. זה לא משנה אם הוא פספס, אם האקדח נתקע או אם זה היה אקדח מים והוא חשב שזה אקדח אמיתי.

אתה יכול שלא להסכים איתי, אבל אין כאן "נכון" ו"לא נכון", רק עמדות (סובייקטיביות) שונות.

נקמה היא לא דבר ראוי במערכת המשפט.

שוב, אתה רשאי לחשוב זאת, אבל אני לא מסכים.

אבל בכל מקרה, זה לחלוטין סוטה מנושא הדיון...

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

הרעיון שלך פוגע במידתיות.

אם אין מידתיות אין צדק.

אם אדם ניסה לגנוב מיליון שקל מאדם אחר אבל הוא לא הצליח ונתפס בשעת מעשה.

האם הוא צריך לשלם לאותו את מיליון השקל שהוא ניסה לגנוב ?

ברור שלא.

תוצאות המעשה הם חלק חשוב במתן הדין.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

זה לא שלא מתחשבים בכלל בתוצאות המעשה, אבל זה בהחלט לא הדבר הכי חשוב בענישה.

אם אדם גנב מיליון שקל, הרי שעונשו צריך להיות X זמן מאסר + להחזיר את המיליון שקל הזה

אם אדם ניסה לגנוב מיליון שקל הרי שעונשו צריך להיות X זמן מאסר.

בנוגע לרצח וניסיון לרצח, אני מוכן לקבל שמישהו שהצליח לבצע את המעשה יצטרך גם לשלם פיצויים למשפחה

או משהו בסגנון, אבל מבחינת העונש שהוא מקבל (כלומר, זמן המאסר שהוא ירצה), הרי שלדעתי הוא צריך

לרצות בדיוק את אותו עונש מאסר שהבחור שניסה לרצוח ולא הצליח מרצה (אגב, שניהם צריכים לקבל עונש מוות לדעתי, אבל זה כבר נושא אחר)

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

  • 2 חודשים מאוחר יותר...

העונש על הלינץ' באריק קרפ - 26 שנות מאסר

"נטען, כי דקירת סכין או ירית אקדח שקוטלות חיי אדם באבחה אחת, אינן שקולות בחומרתן לתקיפה כבענייננו, אלא חמורות ממנה עשרת מונים. לטעמנו, ההיפך הוא הנכון. דווקא האופי האכזרי, נטול העכבות של התקיפה רבת המשתתפים על ידי הטחת אגרופים, מכות ובעיטות בכל חלקי גופו של המנוח במשך דקות ארכות שכמוהן כנצח, כאשר בכל רגע יכלו לעצור, שלא כמו בשימוש בנשק, הוא המשווה למעשים את חומרתם המופלגת".
קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

העונש הזה נראה לי מאוד ראוי - אף על פי שהם הורשעו בהריגה ולא ברצח, העונש שהם קיבלו תואם דווקא את עבירת הרצח. לשם שינוי, מדובר בעונש מרתיע שמשקף את חומרת המעשה. חבל רק שהם ישתחררו בעוד 17 שנים, אחרי שינכו להם שליש.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ארכיון

דיון זה הועבר לארכיון ולא ניתן להוסיף בו תגובות חדשות.


×
  • צור חדש...