לפני כמה ימים הקמתי לתחייה מחשב ישן ששכב תקול והעלה אבק אצלי בבוידעם במשך 6 השנים האחרונות. מדובר בפנטיום 3, 800MHZ, עם כרטיס מסך שבמקור היה RIVA TNT2 ומאוחר יותר שודרג ל440MX. המחשב נזנח בזמנו עקב גילו אבל בעיקר עקב תקלות טכניות שבזמנו לא היה לי הידע לתקן, והיות שכרגע יש לי די הרבה זמן פנוי החלטתי לנסות.

בכל אופן, כשפתחתי אותו שמתי לב לספק: 235W, 10A@12V, ג'נרי כמובן.

המחשב שהחליף אותו היה פנטיום 4, 3GHZ עם 6600GT. הספק שלו היה 500W ג'נרי גם כן, 26A@12V - ספק שהיה מחזיק גם היום מחשב סביר עם כפול ליבה בסיסי וכרטיס מסך ENTRY LEVEL כמו 4670 (אם כי כנראה לא לאורך זמן. בכל זאת, ג'נרי).

שני המחשבים היו סבירים פלוס יחסית לזמנם, ויכלו להריץ בכיף את המשחקים שנחשבו כבדים באותה התקופה (מקס פיין הראשון עם הTNT, ששודרג כאמור ל440MX כשיצאו משחקים כמו GTA3 וHOMEWORLD - ועל המחשב השני אפילו הצלחתי להריץ את STALKER בצורה מתקבלת על הדעת).

ואז עלתה השאלה: איך זה שתוך זמן קצר, מרחק של שני דורות מעבדים וכרטיסי מסך, דרישות ההספק הכפילו ואף שילשו את עצמן, דרישות שמאז נשארו די דומות למחשב עם קונפיגורציה דומה יחסית לזמנינו?

ואם כבר, תהייה נוספת... הRIVA TNT שהוזכר מקודם שכל את המאוורר שלו בשלב מסויים בחייו. יש לציין שמדובר בגוף קירור קטן מאוד, כ30*30 מ"מ עם צלעות קירור שבולטות בקושי 2-3 מ"מ למעלה, בהבדל מקירורים פסיביים ייעודיים שבד"כ מכסים חלק נכבד משטחו של הכרטיס. ועם זאת, עם הקירור הפסיבי בעל כורחו הכרטיס עבד עוד כמה חודשים טובים לאחר מכן לפני שהוחלף - והוא עדיין עובד גם היום (בשלב כלשהו של התיקונים על המחשב שיערתי שהבעיה היא בכרטיס המסך, אז חיברתי את הTNT במקום. התברר שלא, אבל הכרטיס נשאר במקומו עד שהמחשב עלה סוף סוף לפני שהוחלף חזרה ל440MX), כאשר גוף הקרור רותח עד כדי כוויה.

ואני אומר - זה חתיכת מרווח ביטחון! מישהו יכול לתאר לעצמו כרטיס MID RANGE מודרני מתפקד יותר מכמה שעות תחת עומס אחרי כשל במאוורר (אלא אם הקירור הוא פסיבי מלכתחילה)? מה השתנה בהנדסת החומרה מאז, שהתחילו לייצר רכיבים שעובדים על קצה גבול היכולת?

יש לי רק מילה אחת ,התדרים .

התדרים של החומרה בשנים האחרונות קפצו בצורה משמעותית + דברים כמו ריבוי ליבות ,וריבוי כרטיסי מסך גורמים להספק גבוהה משמעותית .

נכון שהקטנת תהליך היצור מורידה את ההספק ,אבל הגדילה בתדרים ובכמות הליבות בכל זות גורמת לעלייה בהספק הנידרש + עלייה בחום .

אבל ההשוואה לא כל כך נכונה ,להשוות בין מחשב mid של לפניי כמה שנים למחשב של היום זה לא נכון ,אבל להשוות למחשב mid של לפניי כמה שנים למחשב חדש באותם ביצועים זה כן נכון ,למשל האטום של אינטל ,חזק בערך כמו הפנטיום 4 של לפניי כמה שנים ,אבל צורך הרבה פחות ממנו ומייצר פחות חום בצורה משמעותית (אתה יכול להפעיל אטום בקירור פסיבי ,זה מה שהרוב עושים ).

אבל זה בדיוק העניין - ריבוי ליבות וריבוי כרטיסי מסך הופיעו זמן מה אחרי אותה קפיצה שאני מדבר עליה, לא במהלכה. מאז פנטיום 1 התדרים עולים בהדרגה, ומאז שהופיעו כרטיסי המסך הלא מובנים (מה שקרה מן הסתם עוד לפני הקפיצה האמורה) התדרים שלהם, כמות השיידרים וצינורות העיבוד גם הם עלו בהדרגה - וכמובן ממשיכים לעלות. אז מה יצר את אותה קפיצה חדה דווקא בתקופה האמורה, בין שתי תקופות של שינויים איטיים יחסית?

ומה עם העניין השני שהעלתי?

עם אתה מדבר על העלייה המשמעותית ביין פנטיום 4 לפנטיום שלוש ,אז גם פה מדובר במתח ,כזכור לך היו מעבדי פנטיום 4 שהגיעו עם 3.8 ghz מהמפעל ,זה הרבה אפילו יחסית להיום ,ואז זה היה בתהליך יצור גדול יותר ,שפלט הרבה יותר חום ולקח המון אנרגיה .

כמובן שבלי קשר לזה ,הייתה היתקדמות לא קטנה בעיניין ספקי הכוח ,שיטות יצור חדשות איפשרו ספקים בעלי w גבוה והרבה a ,בנוסף כל מיני דברים כמו active pfc העלו את האמינות ,וכנראה גם היה היתקדמות בייצור שאפשר עלוייות זולות יותר .

בקשר לעיניין השני (אני משער שאתה מדבר על הגופיי קירור ) ,זה אותו המצב ,היום כרטיסי מסך ומעבדים משתמשים בהרבה יותר אנרגיה ופועלים בתדר גבוה בהרבה ,לכן ובהתאם לכך הם צריכים קירור יעיל וגדול יותר ,נכון שהיום יש טרנד מסויים של יצרניות ששמות על כל כרטיסי המסך שלהם גופיי קירור שעד לא מיזמן נחשבו גופים לo.c ,אבל בכל זות ,אף כרטיס מסך mid של היום לא יכול להיות עם קירור של כרטיס מלפניי 5 שנים .

בקשר לעיניין השני (אני משער שאתה מדבר על הגופיי קירור ) ,זה אותו המצב ,היום כרטיסי מסך ומעבדים משתמשים בהרבה יותר אנרגיה ופועלים בתדר גבוה בהרבה ,לכן ובהתאם לכך הם צריכים קירור יעיל וגדול יותר ,נכון שהיום יש טרנד מסויים של יצרניות ששמות על כל כרטיסי המסך שלהם גופיי קירור שעד לא מיזמן נחשבו גופים לo.c ,אבל בכל זות ,אף כרטיס מסך mid של היום לא יכול להיות עם קירור של כרטיס מלפניי 5 שנים .

אלכס, עושה רושם שלא הבנת בכלל מה אמרתי.

ברור שהכרטיסים של היום פולטים הרבה יותר חום, וברור שהם זקוקים לגוף קירור גדול יותר ומאוורר רציני יותר. זאת לא היתה השאלה. שאלתי איך זה שכרטיס מלפני 9 שנים, שמורכב עליו קירור שמתאים לו ועם המאוורר שמתאים לו יכול לשרוד חודשים ללא המאוורר שלו, בעוד שכרטיס של היום, עם הקרור שמתאים לו ועם המאוורר שמתאים לו לא ישרוד גם שעתיים עם מאוורר תקול. הרי שני הקירורים מלכתחילה לוקחים בחשבון את הבדלי פליטת החום של הכרטיסים, כשהמאוורר קיים ותקין...

ובעניין המעבדים, ממש לא שכנעת אותי. נכון, מעבדי P4 באו גם בתדרים של פי 3 מהP3 החזק ביותר - אבל הP3 באו בתדרים גבוהים פי 8 מהפנטיומים הראשונים למשל, וממש לא ראינו קפיצה שכזו בהספקים (היה הבדל של אולי פי 2, ממש לא פי 8 - והרי ביניהם היו עוד כמה דורות של מעבדים, יותר מאשר בין P3 המאוחרים לP4 המאוחרים גם כן). הרי במקביל להגדלת התדרים מתרחשת גם הקטנת תהליך הייצור, מה שמביא בין השאר לחסכון בחשמל - מה שאומר שהעליה בהספק אמורה להיות איטית הרבה יותר מעליית התדרים.

בקשר לגופי קירור ,אולי באמת לא הבנתי משהו ,אבל אני יכול להגיד לך שעד לפניי 7 שנים לכרטיסי מסך לא היה גופי קירור או שהם היו משהו שהיום נחשב גוף קירור לזיכרונות של כרטיס מסך (סינקים קטנים כאלו ) .

אני חושב שזה בעיקר בגלל שבתהליחי היצור הגדולים הייתה דווקא דחיסת טרנזיסטורים קטנה יותר ,זות אומרת פחות טרנזיסטורים על שטח נתון + לזה שהם פעלו בתדר נמוך בהרבה אפשר להם לפלוט פחות חום .

בקשר למעבדים,יש ארכיטקטורות מוצלחות ויש פחות ,אולי הp4 לא הייתה מוצלחת במיוחד (בעיניין החום לפחות) ,משום שהיא הייתה ב90 nm עם תדרים מוגזמים(נכון שהיה גם 65 nm אבל זה היו רק האחרונים מבינהם וגם הם היו חמים בטרוף).

הקטנת תהליכי היצור לא גורמת לצריכה פחותה יותר ,היא גורמת הקטנה בצריכה בייחס לביצועים ,זות אומרת ,מעבד שנותן היום אותם ביצועים כמו p4 ממוצע ,צורך עשירית עם לא פחוחת ממנו (a.k.a ה intel atom ).

כמובן שגם אני חושב שיש איזה שהוא סוג של דחיפה של ספקים מיותרים בכוח שלהם ,כי עם תבדוק , המערכת שלך לוקחת בפיק אולי חצי ממה שהספק יכול לתת .

ברור שהכרטיסים של היום פולטים הרבה יותר חום, וברור שהם זקוקים לגוף קירור גדול יותר ומאוורר רציני יותר. זאת לא היתה השאלה. שאלתי איך זה שכרטיס מלפני 9 שנים, שמורכב עליו קירור שמתאים לו ועם המאוורר שמתאים לו יכול לשרוד חודשים ללא המאוורר שלו, בעוד שכרטיס של היום, עם הקרור שמתאים לו ועם המאוורר שמתאים לו לא ישרוד גם שעתיים עם מאוורר תקול. הרי שני הקירורים מלכתחילה לוקחים בחשבון את הבדלי פליטת החום של הכרטיסים, כשהמאוורר קיים ותקין...

גם לי היה RIVA TNT2 בזמנו, והוא נחשב לכרטיס entry level עוד ברגע ההשקה. אתה רוצה להשוות אותו לכרטיסים מודרניים, אז יותר הגיוני לקחת לדוגמא את ה9400GT

http://www.techpowerup.com/reviews/Point_Of_View/GeForce_9400_GT_1_GB/3.html

http://www.techpowerup.com/reviews/Point_Of_View/GeForce_9400_GT_1_GB/24.html

כפי שאתה רואה, הכרטיס מסתדר מצוין עם קירור פסיבי והמחשב לא חוצה את ה140W בלחץ. והם ערכו את הביקורת עם מעבד E8400, לא איזה צעצוע כן?

שורה תחתונה אני חושב שאתה טועה.

כפי שאתה רואה, הכרטיס מסתדר מצוין עם קירור פסיבי והמחשב לא חוצה את ה140W בלחץ. והם ערכו את הביקורת עם מעבד E8400, לא איזה צעצוע כן?

ראשית, לפי ויקיפדיה הTNT2 היה MIDRANGE בזמנו והיה רחוק רק כ20% מכרטיס הדגל של NVIDIA באותה תקופה - ממש לא ENTRY LEVEL.

שנית, ברור שה9400GT שהבאת מסתדר עם קרור שמתוכנן להיות פסיבי ועל כן מורכב מהיטסינק ענקי שמכסה את כל הכרטיס בצלעות קרור. בשביל השוואה הוגנת יותר, בוא ניקח כרטיס אחר, גם הוא 9400GT לצורך העניין (למרות ששוב אני אומר - הוא הרבה יותר חלש באופן יחסי מהTNT2 לזמנו), אבל שאינו פסיבי:

עכשיו נתקע את המאוורר, נעמיס על המערכת ונראה כמה זמן הוא יחזיק עם גוף קרור פיצי שמעולם לא תוכנן לעבוד בלי מאוורר, כמו שעדיין עובד הTNT2 הישן שלי.

שלישית, לגבי ההספקים - שים לב שלפי הגרף שלהם מחשב עם4870 צורך ~250W במאמץ מקסימאלי, ועדיין בהצלחה לך עם להפעיל אותו עם ספק של פחות מ400W איכותי או איזה 550W ג'נרי. מסקנה? המספרים בגרף הזה ממש לא תואמים להספק הנומינאלי של הספק שיידרש להחזיק את המערכת, או לפחות למספרים שרשומים עליו.

ראשית, לפי ויקיפדיה הTNT2 היה MIDRANGE בזמנו והיה רחוק רק כ20% מכרטיס הדגל של NVIDIA באותה תקופה - ממש לא ENTRY LEVEL.

לא יודע איזו גירסה יש לך. בזמנו כמעט כל הכרטיסים שנמכרו בארץ היו מדגם M64 המסורס, ומנסיון - הוא מעולם לא היה MIDRANGE.

שנית, ברור שה9400GT שהבאת מסתדר עם קרור שמתוכנן להיות פסיבי ועל כן מורכב מהיטסינק ענקי שמכסה את כל הכרטיס בצלעות קרור. בשביל השוואה הוגנת יותר, בוא ניקח כרטיס אחר, גם הוא 9400GT לצורך העניין (למרות ששוב אני אומר - הוא הרבה יותר חלש באופן יחסי מהTNT2 לזמנו), אבל שאינו פסיבי:

עכשיו נתקע את המאוורר, נעמיס על המערכת ונראה כמה זמן הוא יחזיק עם גוף קרור פיצי שמעולם לא תוכנן לעבוד בלי מאוורר, כמו שעדיין עובד הTNT2 הישן שלי.

הTNT2 שלך רותח עד כוויה, רשמת את זה בתחילת הת'רד. תוסיף לזה את העובדה שאין לו חיישן טמפרטורה (שיזרוק fail-safe בשעת הצורך) ותקבל שהבחורצ'יק המסכן לאט לאט הורג את עצמו. אין לי מושג כמה זמן זה ייקח, אבל סביר להניח שפחות זמן מTNT2 עם קירור אקטיבי.

שלישית, לגבי ההספקים - שים לב שלפי הגרף שלהם מחשב עם4870 צורך ~250W במאמץ מקסימאלי, ועדיין בהצלחה לך עם להפעיל אותו עם ספק של פחות מ400W איכותי או איזה 550W ג'נרי. מסקנה? המספרים בגרף הזה ממש לא תואמים להספק הנומינאלי של הספק שיידרש להחזיק את המערכת, או לפחות למספרים שרשומים עליו.

אתה כנראה צודק בנוגע לאתר הזה. עדיין, קשה לי להאמין שכרטיסי entry level מודרניים צורכים חשמל ברמה חריגה (אלא אם תראה לי אחרת).

לגבי הTNT2, הופתעתי לגלות שאתה צודק לגבי הדגם (M64)... נשאר אם כן עם ה9400 כבסיס להשוואה.

הכרטיס עם המאוורר התקול אכן רותח - אבל עובד. הוא עבד בזמנו במצב הזה לפחות כמה שעות ביום במשך חודשים, ועדיין לא מראה שום סימן לתקלה. אני חוזר על הטענה שלי - לא נראה לי שתמצא אף כרטיס היום שמסוגל לכך... או שהוא ישרף, או שהוא יסרב לעלות מעל לטמפרטורה מסויימת ופשוט יתכבה, או שהוא יוריד תדרים. בכל מקרה זה מצביע על כך שהכרטיסים כיום בנויים לעבוד קרוב מאוד לגבול היכולת שלהם מבחינה תרמית, בעוד שלפני עשור השאירו מרווח בטחון רציני. זה מחזיר אותי (שוב) לשאלה המקורית - למה?

ואגב, יש לך הסבר לשאלה האחרת, בקשר להספקים?

בלי להבין יותר מדי בנושא הזה, אני יכול לנסות להציע הסבר לגבי כרטיסי המסך:

נניח שכרטיס מסך ברמת entry מלפני עשור פולט חום בהספק של 20W (המספרים הם רק לצורך המחשה). המאוורר אמור כמובן לפזר את כל החום הזה. אם המאוורר מתקלקל, נניח ש- 10W של חום עדיין מתפזרים באופן טבעי, ועוד 10W של חום עודף מצטברים ומחממים את הכרטיס. הכרטיס כנראה ילך ויתחמם עד שיגיע לטמפרטורה קריטית כלשהי, שבה הוא כבר לא יכול לעבוד בצורה תקינה.

לעומת זאת, כרטיס מודרני באותה רמה פולט חום של 40W, לצורך העניין. נניח שוב שהמאוורר אחראי לקירור של חצי מזה, והשאר מתפזר באופן טבעי (נראה לי שבמציאות הקירור הטבעי יהיה דומה אבסולוטית למקרה הקודם, כך שהמאוורר יצטרך לקרר בערך 30W, אבל זה לא חשוב). לכן אם המאוורר לא עובד, החום נצבר בהספק של 20W, והכרטיס יגיע הרבה יותר מהר לטמפ' הקריטית (שלא אמורה להיות שונה ממש מהמקרה הקודם).

במילים פשוטות, מכיוון שאמצעי הקירור אחראי על קירור של יותר חום, אם הוא לא עובד הכרטיס מתחמם מהר יותר.

כמובן שזה רק הסבר עקרוני ולא מדויק. לדוגמה, קצב הקירור הטבעי של הכרטיס אמור לעלות ככל שהוא מתחמם הוא מאבד יותר חום ככל שהפרש הטמפ' בינו לבין הסביבה גדול יותר. אבל זה לא משפיע על הרעיון הכללי.

חוץ מזה, אני מעריך שמכיוון שלפני עשור התחרות בתחום היתה פחות נוקשה (לא היו הרבה אתרים להשוואת חומרה, למשל), החברות הרשו לעצמם לייצר כרטיסים עם מרווח בטחון גדול יותר מבחינת הקירור. זה אפילו היה קל יותר משום שההספקים היו נמוכים יותר.

לגבי הקפיצה בהספקים של המחשבים אני באמת לא מצליח למצוא סיבה. נראה שהקפיצה לא מתואמת עם הפרדת הכרטיסים מלוח האם, ריבוי ליבות או שינויים אחרים שהיו עשויים להשפיע מאוד על ההספק.

יש הגיון במה שאתה אומר אבל גם כמה בעיות.

לקצב עליית הטמפרטורה תהיה השפעה אם משווים קריסות בזמנים קצרים, לא כרטיס שעבד חודשים. עם זאת, יש את העניין השני שהעלית - ככל ששהיטסינק חם יותר כך הקרור יעיל יותר, גם הפסיבי. באיזושהי נקודה העסק יגיע לשווי משקל, כלומר כמות החום הנמסר לאוויר ע"י ההיטסינק הרותח תהיה שווה לכמות החום שהמעבד פולט - אותו שיווי משקל שיש בכרטיס תקין, רק כמה עשרות מעלות יותר. עכשיו, נשאלת השאלה האם שיווי המשקל החדש יהיה מעל או מתחת לטמפרטורה הקריטית בשביל השבבים, ונראה שאכן לכרטיס עם פליטת חום נמוכה יותר תהיה טמפ' שווי משקל נמוכה יותר ויותר סיכוי לשרוד אם סיבולת החום שלהם זהה.

ועם זאת, אם המאוורר מפזר את אותו אחוז מהחום (במצב נורמאלי) בשני הכרטיסים, הרי שעם מאוורר תקין הטמפטורה של הכרטיסים החדשים תהיה עדיין גבוהה מזו של הישנים, ואנחנו הנחנו שלשניהם יש סיבולת חום שווה. שוב חזרנו לעניין מרווח הביטחון...

נראה שההערה האחרונה שלך היא הנכונה ביותר - זו לגבי התחרות.

ידעתי שזה יהיה שימושי יום אחד.

למה דרישת כל המחשב קפצה ? בגלל דרישת המתח של כרטיסי המסך (המעבדים גם כן אבל להם לקח הרבה יותר זמן להתפתח).

תראה בגרפים האחרונים כרטיסי מסך מלפני 10 שנים ובגרף האחרון את החדשים

נתוני צריכה של הליבות

אנקדוטה היסטורית, בשביל להראות שבעתיד נצטרך ספקים חזקים יותר ויותר.

תראו כמה W לקחו כרטיסי המסך לפני 6 שנים בשנת 2002:

לפי הגרפים של אלכס

ה6800GS שלי עם OC צורך אותו דבר ואפילו יותר(הוא עם OC בלי OC ההבדל הוא פחות מ10%) מה9600GT של היום.

שבהתאם לתקופות הם בערך אותו מעמד.

אלכס, הגרפים שלך רק מחדדים את השאלה שלי במקום לענות עליה.

בשאלה שלי הופיעו שלושה דורות של מחשבים: פנטיום 3 עם 440MX, פנטיום 4 עם 6600GT וכפול ליבה ממוצע מודרני עם כרטיס מסך MIDRANGE בהתאם. שאלתי לגבי הקפיצה העצומה דווקא בין השניים הראשונים, והנה, לפי הגרפים שלך, ל440MX ול6600GT אין הבדל כזה משמעותי בצריכה (28W מול 21W), בעוד שיש הבדל ענק בספקים של המחשבים הנידונים שברשותי (או לפחות היו ברשותי).