ידוע שיש כוח משיכה בין מסות, וזה יוצר עיוות במרחז הזמן- חלל, ככה שהזמן מתארך ככול שהמרחק בין המסות קטן (כמובן כתלות במסה של... המסה....)

משהו כזה...

מה קורה מרחב שבין הגלאקסיות, שבו אין מסה שמאיטה את הזמן? האים תתאפשר שם תנועה מהירה משמעותית מהתנועה בתוך הגלאקסיה?

אע... תודו שזו שאלה שאלתית!

אתה חייב לנסח את השאלה טוב יותר ולהסביר את עצמך, במיוחד בנושאים כאלה.

אין פה מה להסביר יותר ממה שכתבתי

מי שלא יודע מה ההשפעות של שדות כבידה על מרחב הזמן- חלל ומהירות תנועה לא יוכל לעזור לי בכל מקרה, ומי שיודע, לא צריך להתקל בקשיים להבין את מה שכתבתי...

כל הנושא הזה מסובך לגמרי... אפילו איינשטיין בעצמו נראה לי לא לגמרי הבין את זה

איינשטיין מת. הוא לא במצב של להבין את זה.

מאז אנשים העלו תאוריות וניסו למצא תשובות...

אתה מניח שכשאין מסה המרחב הוא במצב ה"נורמלי" והחלק והמסות מקלקלות. למעשה, אין לנו ממש דרך לבדוק מה קורה במרחב שבין הגלקסיות. יתכן שהמצב הטבעי של המרחב מעוות בצורה שמאיטה דרסטית והמסות בגלקסיה "מיישרות" אותו

מישהו יכול כאן לפרט קצת על זה שזמן במרחב מתארך ככול שהוא מעוות יותר כתוצאה ממסות.

מה שידעתי עד היום זה שככול שחפץ מסויים נע במהירות שיותר קרובה למהירות האור הזמן אצלו יותר מהיר ביחס לחפץ שנע לאט יותר.

ואיך שני החוקים האלה משתלבים אחד עם השני?

^^^^

מה שאתה מדבר עליו זה יחסות פרטית, אין הרבא קשר ליחסות כללית שבעצם אומרת שכח הכבידה מתבטא בעיוות של המרחב...

בקשר לשאלה המקורית, למדתי יחסות פרטית אבל לא למדתי תכללית ככה שיכול להיות שאני מזיין תשכל אבל מהמטע שאני יודע העצם שנע במרחב עקום נע במהירות רגילה ולפי החוקים הרגילים, הוא פשוט עושה דרך שונה, ובגלל זה אני חושב שהתשובה לשאלה שלך היא דיי טריוויאלית - הוא ינוע לפי חוק שני \ תורת היחסות הפרטית כי שם המרחב הוא רגיל ולא עקום...

יש לי סברה שאומרת שלא משנה בכלל מה אנחנו חושבים שאנחנו יודעים כרגע על היקום וכול מה שקשור בו, בעוד כמה מליוני שנים (בהנחה שבני אדם יהיו קיימים) תהיה "תפיסת העולם" שונה לחלוטין, כך שזאת של כיום תיראה מגוחכת כמו שלנו נראה הרעיון שהעולם הוא שטוח ומתחתיו צבים על גבי צבים.

לא שאני טוען שאסור לנסות ליבחון את הדברים, פשוט האמצעים הטכנולוגים ויכולת החשיבה שלנו מאפשרת ראייה של "כמה גרגרי חול בודדים מכלל החוף". אני בספק אם יש בכלל אפשרות אפילו תאורטית להבין את הכול.

שוב, אתם מניחים שהמרחב בכללי הוא רגיל, והמסות "מקלקלות" ומעקמות אותו. אין לנו שמץ איך מתנהג המרחב שבין גלקסיות אולי הוא חור תולעת ענקי שברגע שמסה נוגעת בו הוא קופץ מיד לגלקסיה הבאה. (טוב מן הסתם זה לא האפשרות האחרונה אבל זה מעביר את הנקודה בערך)

אני אנסה להסביר את זה על ידי ניסוי מחשבתי

תחשוב על זה ש האור מגיע אילנו מגלקסיות אחרות ואור לא יכול לצאת מחורים שחורים לכן "הבאמצע" בין הגלקסיות זה לא חור שחור

נחזור לנסוי המחשבתי תחשוב שהזמן הוא מפה שעשויה מגומי של בלון ממש מתוח ועל המפה הזאת אתה מפזר גומות קטנות של חול במרחק אחד מהשני כל כגומה כאזאת מציינת גלקסיה ככל גרגר זה כוכב, "הגלקסיה" מעקמת את המפה (מרחב הזמן) ויוצרת שקעים כשהעור נע מגלקסיה אחת לשניה הוא לא נע בקו ישר כי יש עקומות על המפה מגומי . לפי הנוסחאות של היחסות הכללית האור נע בקו ישר אלה אם כן הוא נכנס לעקומה בזמן .(לא מדויק אבל בערך)

מישהו יכול כאן לפרט קצת על זה שזמן במרחב מתארך ככול שהוא מעוות יותר כתוצאה ממסות.

מה שידעתי עד היום זה שככול שחפץ מסויים נע במהירות שיותר קרובה למהירות האור הזמן אצלו יותר מהיר ביחס לחפץ שנע לאט יותר.

ואיך שני החוקים האלה משתלבים אחד עם השני?

זה שאלה די פשוטה ביחסות כללית מה שחסר לך במשפט זה ביחס למי

מי שנע קרוב למהירות האור לא רואה שהוא נע מהר בשבילו הגוף השני נע מהר לכן בשבילו לגוף השני זמן קצר יותר ולהפך בדיוק

וכל זה בגלל עובדה אחת שמהירות האור קבוע300000 m/s

טוב אני אומר את זה בפעם האחרונה כי נמאס לי.

היקום הוא לא גומי מתוח וישר שהגלקסיות מעקמות. יכולה להיות לו צורה למשל, פני כדור, ולא נוכל לדעת את זה. הגלקסיה הקרובה ביותר אלינו היא 2.5 מיליון שנות אור מאיתנו מה שאומר שהמרחב הבין גלקטי הוא בערך 2 מיליון שנות אור של סימן שאלה גדול.

אני דיברתי על שדה גרויטציה שמעוקם בגלל מסה

שני אני מדבר על יקום ישר ושטוח כי קל לדבר על זה

ואתה ממש לא חייב להתעצבן

אני אנסה להסביר את זה על ידי ניסוי מחשבתי

תחשוב על זה ש האור מגיע אילנו מגלקסיות אחרות ואור לא יכול לצאת מחורים שחורים לכן "הבאמצע" בין הגלקסיות זה לא חור שחור

נחזור לנסוי המחשבתי תחשוב שהזמן הוא מפה שעשויה מגומי של בלון ממש מתוח ועל המפה הזאת אתה מפזר גומות קטנות של חול במרחק אחד מהשני כל כגומה כאזאת מציינת גלקסיה ככל גרגר זה כוכב, "הגלקסיה" מעקמת את המפה (מרחב הזמן) ויוצרת שקעים כשהעור נע מגלקסיה אחת לשניה הוא לא נע בקו ישר כי יש עקומות על המפה מגומי . לפי הנוסחאות של היחסות הכללית האור נע בקו ישר אלה אם כן הוא נכנס לעקומה בזמן .(לא מדויק אבל בערך)

אני לא זוכר במדוייק את המקרה, אבל ידוע לי שאיינשטיין הוכיח זאת על ידי כך שהוא חזה שכוכב מסויים שאמור להראות בשמיים במיקום מסויים בתקופה מסויימת בשנה,ייראה במקום אחר בגלל שאור שלו ייתעקם בשדה הגרויטציה של השמש. בסוף זה באמת מה שהיה וטענתו לגבי התאוריה הוכחה.

ועוד דבר

מה שאתה מדבר עליו זה יחסות פרטית, אין הרבא קשר ליחסות כללית שבעצם אומרת שכח הכבידה מתבטא בעיוות של המרחב...

אין דבר כזה אין קשר, הכול קשור אחד בשני כי הכול באותו היקום. הבעיה היא רק לימצוא את הקשר.

בקיצור,כמו שכבר אמרתי כרגע אנו לא יכולים להבין את הנושא לעומק מהסיבה הפשוטה שאין לנו את כול הנתונים במשוואה. ואל תשכחו גם את "החומר האפל" שעדיין כלל לא ברור מהוא.