אני חושב שיש הסבר הגיוני למה בני האדם אוהבים יותר מאכלים שומניים:

לא תמיד לאדם הייתה את יכולת הבחירה בין מאכלים, והרבה פעמים בני האדם היו מתים ברעב(אני מדבר על תקופות קדומות מאוד בציוויליזציה)

בני האדם היו צדים כדי לאכול, וככל שהמאכל היה יותר שומני הוא היה יותר בריא(בהנחה שאנשים היו יותר רזים ולא ישבו כל היום על המחשב....)

ולכן לדעתי התפתח אצל האדם איזה מנגנון שמעדיף אוכל שומני.. מהתקופות הקדומות....

נראה לי הגיוני לא?

וככל שהמאכל היה יותר שומני הוא היה יותר בריא

התאוריה שלך בכלל לא נכונה כי הוכח שאוכל דל קלוריות יותר בריא

מה שכן כמו שאמרתי כבר שומן יחסית למשקל שהוא לוקח נותן יותר אנרגיה

ובגלל זה הגוף מעדיף אותו

david11 מה בדיוק אתה לא מבין

1-שומן יחסית למשקל נותן הכי הרבה אנרגיה ומשמש "כדלק" העיקרי בגוף

2-המוח זה שריר

מי שחושב ששריר חייב להיות בעל יכולת תנועה טועה

שרירים מתחלקים לקבוצות ויש קבוצה של שרירים בעלי יכולת תנועה

אבל לא כולם ככה

לא משנה בדקתי מחדש וטעיתי

היה לי בלבול בין הקשר של המוח לשרירים

וזה שהמוח צריך הרבה אנרגיה כולל חלבונים

אז לא משנה

תיקנת טעות אחת עם טעות אחרת...

ראשית, תאי שריר הם תאים היודעים לייצר כוח (עם או ללא תנועה). יש שתי קבוצות תאי שריר - שריר חלק ושריר משורטט (כולל תאי שריר הלב), תאי שתי קבוצות אלו יכולים לייצר כוח (שוב פעם - עם או ללא תנועה). אין קבוצה מוגדרת של תאי שריר "נייחים".

המוח אכן צריך אנרגיה, אבל המוח די בררן ודורש לקבל את רוב האנרגיה שלו בצורת גלוקוז (סוכר פשוט). בעת תרגילי מחשבה/זיכרון יש עליה דרמטית בצריכת הגלוקוז בחלקים רלוונטיים של המוח (כפי שניתן לראות בהדמיה של גלוקוז מסומן). בנוסף לגלוקוז יש מעבר של מקצת מחומצות האמינו מהדם למוח (שיש לריכוז שלהם גם השפעה על תפקודים שונים אולם אין להם כמעט ערך אנרגטי), אולם אין מעבר של חומצות שומן כמזון.

בעת רעב, המוח עובר לעבוד על גופיפי קטון שהם לרוב תוצרי הפירוק של חומצות שומן.

שומן הוא לא הדלק העיקרי של הגוף. רקמות רבות בגוף מעדיפות גלוקוז ועוברות לשימוש בשומן (או גופיפי קטון) רק בעדיפות משנית. תאי דם אדומים כדוגמא קיצונית לא מסוגלים לנצל חמצן כלל ותלויים לחלוטין בסוכרים. שומן הוא אמנם מחסן האנרגיה העיקרי של הגוף, אבל הדלק העיקרי הוא סוכר.

נראה לי כי לא תמיד מקבלים את אותו טעם שרוצים זה משתנה לפי אופן גידלו של הירק או הפרי

אם האדמה משובחת ככה הטעם של הירק יהיה טוב יותר

זה בכל אופן לפי דעתי

אם אני לא טועה הגוף אוהב אוכל שמן מסיבה פשוטה, פעם באמא אפריקה לבני האדם לא היה כל כך הרבה אוכל כמו היום ופשוט הצורך בשומן (אנרגיה) היה גבוהה יותר. לכן הגוף פיתח מנגנון שגלוקוז טעים וזה כמעין דרך לגרום לנו לאכול יותר.

תיקנת טעות אחת עם טעות אחרת...

ראשית, תאי שריר הם תאים היודעים לייצר כוח (עם או ללא תנועה). יש שתי קבוצות תאי שריר - שריר חלק ושריר משורטט (כולל תאי שריר הלב), תאי שתי קבוצות אלו יכולים לייצר כוח (שוב פעם - עם או ללא תנועה). אין קבוצה מוגדרת של תאי שריר "נייחים".

המוח אכן צריך אנרגיה, אבל המוח די בררן ודורש לקבל את רוב האנרגיה שלו בצורת גלוקוז (סוכר פשוט). בעת תרגילי מחשבה/זיכרון יש עליה דרמטית בצריכת הגלוקוז בחלקים רלוונטיים של המוח (כפי שניתן לראות בהדמיה של גלוקוז מסומן). בנוסף לגלוקוז יש מעבר של מקצת מחומצות האמינו מהדם למוח (שיש לריכוז שלהם גם השפעה על תפקודים שונים אולם אין להם כמעט ערך אנרגטי), אולם אין מעבר של חומצות שומן כמזון.

בעת רעב, המוח עובר לעבוד על גופיפי קטון שהם לרוב תוצרי הפירוק של חומצות שומן.

שומן הוא לא הדלק העיקרי של הגוף. רקמות רבות בגוף מעדיפות גלוקוז ועוברות לשימוש בשומן (או גופיפי קטון) רק בעדיפות משנית. תאי דם אדומים כדוגמא קיצונית לא מסוגלים לנצל חמצן כלל ותלויים לחלוטין בסוכרים. שומן הוא אמנם מחסן האנרגיה העיקרי של הגוף, אבל הדלק העיקרי הוא סוכר.

ידוע לי שהמוח חייב מידה מסויימת של גלוקוז, מה באמת קורה בדיאטה קטג'ונית לחלוטין? נשרפים יותר תאי מוח?

ידוע לי שהיכולת המנטאלית יורדת, אבל אני מדבר מעבר לכך.

חומצות שומן מומרות לעיתים לגופים קטוניים, ונצרכות 'כמו שהן' ע"י רקמות אחרות(בהנחה שהן מנוידות קודם מתאי השומן עצמם), אך האם חומצת שומן יכולה להפוך לגלוקוז של ממש? באותו עניין, האם חומצות אמינו יכולות להפוך לגלוקוז של ממש או שגם הן, כאשר הן נצרכות כמקור אנרגיה חלופי, נשארות בצורתן הכימית המקורית?

אני חושב שיש הסבר הגיוני למה בני האדם אוהבים יותר מאכלים שומניים:

לא תמיד לאדם הייתה את יכולת הבחירה בין מאכלים, והרבה פעמים בני האדם היו מתים ברעב(אני מדבר על תקופות קדומות מאוד בציוויליזציה)

בני האדם היו צדים כדי לאכול, וככל שהמאכל היה יותר שומני הוא היה יותר בריא(בהנחה שאנשים היו יותר רזים ולא ישבו כל היום על המחשב....)

ולכן לדעתי התפתח אצל האדם איזה מנגנון שמעדיף אוכל שומני.. מהתקופות הקדומות....

נראה לי הגיוני לא?

אתה צודק. עד לפני 12000 שנה לא הייתה חקלאות לכן לא היה עודף מזון כמו היום במדינות מפותחות.

אנשים היו אז ניקלעים מדי פעם למצב של תת תזונה , גם שאר החיות נימצאות במצב דומה.

השומן הוא שיטה של הטבע לאכסן מזון עם קלוריות רבות בתוך הגוף, לתקופות בהן יש תת תזונה בגלל אי אפשרות להשיג מזון מהטבע.

אנשים , וכנראה גם חיות, מזהים "אוכל טוב" לפי הטעם., כלומר אוכל טוב מזוהה בתור אוכל טעים.

במושגים שלפני החקלאות אוכל שומני הוא אוכל טוב, לכן הוא גם אוכל טעים.

אפילו היום, במדינות לא מפותחות יש שנים של תת תזונה, לכן עדיין המנגנון הזה יעיל אפילו היום.

לגבי ארצות עתירות מזון, למשל בכל המדינות המפותחות, יש אכילה שלא לצורך מטעמי גרגרנות, לכן יש צבירת עודף שומן

עם תוצאות מזיקות. עם זאת, רוב האנשים במדינות מפותחות אוכלים רק כל עוד הם רעבים. יש מיעוט גדול במדינות המפותחות

שפיתח הרגלי מזון גרועים,הוא אוכל גם כאשר הוא אינו רעב , או שנוצר אצלו רעב מלאכותי על ידי טריקים תזונתיים

של יצרני מזון --- שמייצרים מזון עם חומרים שיוצרים רעב מלאכותי.[br]פורסם בתאריך: 19.07.2008 בשעה 09:53:22

---

ידוע לי שהמוח חייב מידה מסויימת של גלוקוז, מה באמת קורה בדיאטה קטג'ונית לחלוטין? נשרפים יותר תאי מוח?

ידוע לי שהיכולת המנטאלית יורדת, אבל אני מדבר מעבר לכך.

חומצות שומן מומרות לעיתים לגופים קטוניים, ונצרכות 'כמו שהן' ע"י רקמות אחרות(בהנחה שהן מנוידות קודם מתאי השומן עצמם), אך האם חומצת שומן יכולה להפוך לגלוקוז של ממש? באותו עניין, האם חומצות אמינו יכולות להפוך לגלוקוז של ממש או שגם הן, כאשר הן נצרכות כמקור אנרגיה חלופי, נשארות בצורתן הכימית המקורית?

המוח צורך כמעט רק גלוקוזה. שאר החמרים שהוא צורך הם בכמות מיזערית והיא אינה קשורה למשק האנרגיה של הגוף.

המוח אינו מספק שום דבר למשק האנרגיה של הגוף בשום מצב, כי יש קדימות ראשונה בגוף לצורך האנרגיה למעט אולי שריר הלב.

ההסבר לקדימות המוח לגבי חומרי חיים פשוט: מוח שפוסק מלתפקד תיפקוד מלא מהווה בסכנה מיידית לקיום החיים .

כאשר יש מחסור חריף מאוד בסוכר בגוף, יש איבוד הכרה וכניסה למצב תרדמת , תרדמת היא מצב שבו צריכת האנרגיה של המוח היא מינימלית

ומשמשת רק לצורך שימור שלו ושימור כמה מערכות חיים של הגוף (שהוא מייצר) עד להתאוששות.

צר לי על הבוטות אבל לא חידשת כלום וכלל לא ענית לי על השאלה.

מלבד זאת אתה מוזמן ללמוד על גופים קטונים.

עוד שאלה קטנה בנושא האוכל . . .

יש למישהו מושג למה תמיד אוכלים בסוף הארוחות קינוח ?

למה לאנשים מתחשק לאכול משהו מתוק בסוף הארוחה? בהתחלה חשבתי שזה פשוט מנהג שהתפתח, אחר כך ראיתי שכמעט בכול העולם יש את "המנהג הזה"

וכשאני חושב על זה כמעט תמיד כשאני אוכל ארוחה, בסופה בא לי פיתאום לאכול משהו מתוק.

מעניין מה ההסבר של זה ?

יש למישהו מושג למה תמיד אוכלים בסוף הארוחות קינוח ?

Save the Best for Last

זה לא ממש ענה על השאלה.

למה אנשים אוכלים מתוק בסוף הארוחה.

ואם זה פשוט בגלל שזה הכי טעים אז למה הם לא אוכלים את כול הארוחה מתוקה? או למה מתוק יותר טעים?

מתוק לרוב משמין יותר

ולפי התאוריה שאני מאמין בה הגוף נוטה להשמין כי בתקופות קדומות לא תמיד היה מזון זמין

וחוץ מזה שומן גם מבודד מהקור

בעניין למה אוהבים לאכול אחרי ארוחה מתוק אני לא יודע

אבל אני מעריך שזה משמין הרבה יותר מלאכול את הדבר המתוק שעתיים אחרי

כי מה שהגוף לא מנצל אחרי הארוחה הרוב נהפך לשומן

ולהוסיף מתוק מלא חד סוכר שייספג מהר בגוף לא נראה לי רעיון מצוין

עוד שאלה קטנה בנושא האוכל . . .

יש למישהו מושג למה תמיד אוכלים בסוף הארוחות קינוח ?

למה לאנשים מתחשק לאכול משהו מתוק בסוף הארוחה? בהתחלה חשבתי שזה פשוט מנהג שהתפתח, אחר כך ראיתי שכמעט בכול העולם יש את "המנהג הזה"

וכשאני חושב על זה כמעט תמיד כשאני אוכל ארוחה, בסופה בא לי פיתאום לאכול משהו מתוק.

מעניין מה ההסבר של זה ?

רמת הסוכר יורדת אחרי ארוחה מלאה והמוח רוצה להעלות אותה שוב.

מתוק לרוב משמין יותר

ולפי התאוריה שאני מאמין בה הגוף נוטה להשמין כי בתקופות קדומות לא תמיד היה מזון זמין

וחוץ מזה שומן גם מבודד מהקור

בעניין למה אוהבים לאכול אחרי ארוחה מתוק אני לא יודע

אבל אני מעריך שזה משמין הרבה יותר מלאכול את הדבר המתוק שעתיים אחרי

כי מה שהגוף לא מנצל אחרי הארוחה הרוב נהפך לשומן

ולהוסיף מתוק מלא חד סוכר שייספג מהר בגוף לא נראה לי רעיון מצוין

אנחנו נוטים להשמין כי הגנים שלנו הם של אנשים שמנים ,כמו שציינת פעם לא היה מזון זמין כמו היום ולכן האנשים עם

הגנים הרזים לא שרדו את תקופות המחסור באוכל ולכן הגנים שלהם נכחדו ביחד איתם.

לא הבנתי אתה אומר שאפילו אם אני כרגע רזה הגנים שלי יהפכו אותי באיזה שהוא יום לשמן ?

כל מה שהוא אומר שזה שהאבות שלך לא היו רזים.