טיסות מסחריות לחלל

[IG]

בעקבות ההכרזה כי החל מבעוד כשנתיים יהייה אפשר לטוס לחלל תמורת 200K בסך הכול, מעניין לשמוע את דעתכם בנושא.

האם בעוד 10~15 שנה טיסה לחלל תעלה כמו טיסה לארה"ב? ואם כבר, אז למה שלא ישתמשו בחלל כדי לקצר את הטיסה לארה"ב מחצי יום (במקרה הטוב) לשעתיים?

מישהו יודע אולי מה נאס"א וסוכנות החלל האריפאית מתכננים לבנות בחלל בעתיד הלא כל כך רחוק? (שמעתי על איזה אסטרואיד שמכיל בוחטה פלטינה זהב ניקל כרום ושות', שרוצים לבנות עליו מיכרה...)

[azarzar]

אני חושב שעוד 20 שנה ככה כבר יהיו טיסות סדירות לחלל ולירח וכבר היום שמעתי על הקטע של טיסה בחלל בכדי לקצר את זמני הטיסה בכדו"א וזה נשמע ממש טוב.

ובקשר לאסטרואיד אני חושב שצריך למזער את השימוש בחומרי גלם מכדו"א ובאמת להשתמש בחומרים כאלו מאסטוראידים שמסתובבים שם בחלל.

העתיד נראה טוב

[IG]

העניין עם האסטרואיד זה כי חומר הגלם נמצא שם בכמות מאוד גדולה... כזו שבקושי תמצא על כדור הארץ ותצתרך לבנות עשרות מכרות כדי להוציא אותו, ושם פשוט צריך לפרק את האסטרואיד, לשים באיזה מעבורת גדולה (או אם כבר, אז בטח יהייה יעיל יותר לבנות איזה תחנת חלל, לארוז את הסלעים או החומר המעובד במעטפת עמידה בחום) ולזרוק לכדור הארץ...

הבעייה הכי גדולה היום, לפי דעתי, זה הדלק... מישהו מכיר אולי תוכנית למעבורת חלל מונעת ע"י כור גרעיני או משהו כזה?

[david11]

1.מיסחרית ניראה לי שיש מצב רק אני חושש שמחירי הטיסה לארה"ב יעלו ( ביגלל מחירי הדלק ) אז,,, לפי היגיון השוק - ודאי , השוק יפתח ואפשרות לטיסה מחוץ לחלל תהיה נגישה יותר .

2.בקשר לקיצור הטיסה ,,, יכול להיות - רק צריך לעשות את החשבון של העליה לגובה וחסכון במרחק ( כלומר לאיזה גובה לעלות ומשם להמשיך ישר ) מה שכן יכול להיות שישלבו בין נסיעה לארה"ב (נניח ) ושהיה קצרה בחלל - כמו שהיום עושים טוס לארה"ב דרך פריז / אמסטרדם וכו' ( רק בעתידנות יהיה תוספת של כוח כבידה אפס ) , מלבד זה אני בטוח שיקום היזם שיחליט לחסוך בדלק ויציע את הנפילה החופשית לארה"ב ;D

3.גם כאן אין שום סיבה שאנשי הארץ לא ישתמשו בחלל ( בעצמים הנימצאים בחלל ) כמשאב ואני בטוח שיש כבר מישהו שעושה היכן שהוא את חשבון עלות תועלת של כריית מחצבים בחלל ( אסטרואידים יכול להיות זול ,,,הם בתנועה - ואפשר לתאם העמסה ופריקה בהתאם , מקטין את עליות השינוע - למרות שכשאני חושב על זה יש את כוח ההתמדה לחסוך בעלויות שינוע )

[DOGMA]

לא טיסות לחלל, אלא טיסות למסלול נמוך יש הבדל גדול(בspaceship 1 כלי הטיס הפרטי הראשון שהגיע לLOE).

כריית אסטרואידים לא תקיים במאה הקרובה, רחוק מידי ולא יעיל, אין גם טעם להביא את חומרי הגלם האלה לכדו"א אלא אם יימצא חומר חדש, רובם מורכבים מתחמוצות ברזל, קרח ודברים חסרי תועלת. מתכות נדירות על כדו"א נדירות לא פחות על אסטרואידים במערכת השמש(אחרי הכל נוצרנו מאותם חומרי גלם).

בקשר לדלק חלופי, יש כבר ניסויים על מנועי יונים והסינים אפילו מתכננים מנוע היתוך גרעיני(היו להם כבר ניסויים מוצלחים עם היתוך גרעיני מבוקר בכורים(הם מתכננים להעביר את כל צריכת החשמל שלהם להיתוך ב50 שנה הקרובות, וכרגע הם הכי מתקדמים(האיחוד האירופאי מתכנן ניסוי היתוך ראשון ב2012)).

אבל גם זה רחוק עשורים רבים, האמריקאים מתכננים להחליף את כל מעבורות החלל שלהם עד 2020(לעבור למתכונת דומה לרוסים, לשימוש חוזר חלקי. מעבורות חלל היו רעיון טוב בשנות ה60 וה70 יותר כנשק תעמולה מאשר כלי טיס שימושי) הן פשוט גדולות מידי מסורבלות מידי, וזקנות מידי לתחזק.

[david11]

האם ידוע לך על שימוש בקרן ליזר ככוח מניע ? ( לרכב על אור )

[DOGMA]

האם ידוע לך על שימוש בקרן ליזר ככוח מניע ? ( לרכב על אור )

מפרשי סולאריים? לא יהיה שימושי מספיק לכלי רכב מאויישים, למרות שעם מיילר ורבידי אלומינים(בעובי של 30 נ"מ) עשו ניסויים כבר.

נאסא תכננו להשיק חללית בלתי מאויישת עם מפרש סולארי(התכונן שלהם היה מפרש ברוחב של חצי ק"מ... שוב לא במאה הקרובה למשהו קרוב לשימושי.

[IG]

לא טיסות לחלל, אלא טיסות למסלול נמוך יש הבדל גדול(בspaceship 1 כלי הטיס הפרטי הראשון שהגיע לLOE).

כריית אסטרואידים לא תקיים במאה הקרובה, רחוק מידי ולא יעיל, אין גם טעם להביא את חומרי הגלם האלה לכדו"א אלא אם יימצא חומר חדש, רובם מורכבים מתחמוצות ברזל, קרח ודברים חסרי תועלת. מתכות נדירות על כדו"א נדירות לא פחות על אסטרואידים במערכת השמש(אחרי הכל נוצרנו מאותם חומרי גלם).

בקשר לדלק חלופי, יש כבר ניסויים על מנועי יונים והסינים אפילו מתכננים מנוע היתוך גרעיני(היו להם כבר ניסויים מוצלחים עם היתוך גרעיני מבוקר בכורים(הם מתכננים להעביר את כל צריכת החשמל שלהם להיתוך ב50 שנה הקרובות, וכרגע הם הכי מתקדמים(האיחוד האירופאי מתכנן ניסוי היתוך ראשון ב2012)).

אבל גם זה רחוק עשורים רבים, האמריקאים מתכננים להחליף את כל מעבורות החלל שלהם עד 2020(לעבור למתכונת דומה לרוסים, לשימוש חוזר חלקי. מעבורות חלל היו רעיון טוב בשנות ה60 וה70 יותר כנשק תעמולה מאשר כלי טיס שימושי) הן פשוט גדולות מידי מסורבלות מידי, וזקנות מידי לתחזק.

לגבי מתכות נדירות- אז יש אסטרואידים שהריכוז בהם הוא הרבה יותר גבוה... אלפי טונות שטח קטן מאוד יחסית...

לגבי התחמוצות- זה מה שיש גם על כדור הארץ... וברגע שהעלות של הכרייה תהייה משתלמת לא תהייה סיבה לכרות על כדור הארץ

בחלל גם יהייה קל יותר לזקק את המתכת לפי דעתי... שמש כל הזמן לאנרגייה, וואקום אולטרא גבוה מהסביבה, חומר גלם יחסית נקי (בעופרות שכורים על כדור הארץ יש הרבה חומרים שמורידים את האיכות של המתכות... גופרית, זרחן וכו'... יש סיכוי טוב שהריכוז שלהם על אסטרואידים יהייה נמוך יותר)

אני כבר לא זוכר את תהליך ההפקה המדוייק של מתכות, אבל הנ"ל לא יכול להזיק.

לגבי מנועי (או כורי) ההיתוך, אני אשמח להרחבה

אתה מתכוון להיתוך קר או חם? כי עד כמה שאני יודע, אז החם דורש מוחרים עמידים חום ויקרים, והתועלת ממנו לא גבוהה במיוחד, והקר דורש השקעה של המון אנרגייה ככה שבסך הכול התפוקה ממנו גם נמוכה (אגב, במשפט, מה זה בדיוק היתוך קר? בעעע כבר התחלתי לשכוח יותר מידי דברים )

מצאתי עכשו כתבה בנושא...

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3466753,00.html

הכי הצחיק אותי זה-

מלחמת חלל תתקיים בין ארצות-הברית לסין. שיחות בין שתי המדינות בנושא צמצום החימוש בחלל בעקבות המלחמה ייקלעו למבוי סתום. במלחמת החלל לא יהיו נפגעים בנפש, אך הנזקים הישירים ייאמדו במאתיים מיליארד דולר, והעקיפים - בסכום של טריליון דולר.

אשכרה האמריקקים ילחמו על כל דבר רק בשביל האקשן והסרטים שיהייה אפשר לעשות על המלחמות

[Sp_RuS]

דובי זובי, מאיפה לך כל הידע הכללי הזה?

[david11]

חצי קילומטר - זה גדול מידיי לפחות לצורך יציאה - אבל מה עם טיול ברחביי מערכת השמש ? ואולי בגלקסיה עצמה ?

האם אפשר לרתום את אור הכוכבים בחלל כמו שרותמים את הרוח בים ?

[DOGMA]

לגבי מתכות נדירות- אז יש אסטרואידים שהריכוז בהם הוא הרבה יותר גבוה... אלפי טונות שטח קטן מאוד יחסית...

לגבי התחמוצות- זה מה שיש גם על כדור הארץ... וברגע שהעלות של הכרייה תהייה משתלמת לא תהייה סיבה לכרות על כדור הארץ

בחלל גם יהייה קל יותר לזקק את המתכת לפי דעתי... שמש כל הזמן לאנרגייה, וואקום אולטרא גבוה מהסביבה, חומר גלם יחסית נקי (בעופרות שכורים על כדור הארץ יש הרבה חומרים שמורידים את האיכות של המתכות... גופרית, זרחן וכו'... יש סיכוי טוב שהריכוז שלהם על אסטרואידים יהייה נמוך יותר)

אני כבר לא זוכר את תהליך ההפקה המדוייק של מתכות, אבל הנ"ל לא יכול להזיק.

לגבי מנועי (או כורי) ההיתוך, אני אשמח להרחבה

אתה מתכוון להיתוך קר או חם? כי עד כמה שאני יודע, אז החם דורש מוחרים עמידים חום ויקרים, והתועלת ממנו לא גבוהה במיוחד, והקר דורש השקעה של המון אנרגייה ככה שבסך הכול התפוקה ממנו גם נמוכה (אגב, במשפט, מה זה בדיוק היתוך קר? בעעע כבר התחלתי לשכוח יותר מידי דברים )

מצאתי עכשו כתבה בנושא...

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3466753,00.html

הכי הצחיק אותי זה-אשכרה האמריקקים ילחמו על כל דבר רק בשביל האקשן והסרטים שיהייה אפשר לעשות על המלחמות

אין יותר מידי אסטרואידים כאלה, לייתר דיוק אין בכלל אין לנו כמעט מושג מה הם מכילים(הערכות לגבי התוכלה שלהם הם לפי הדחיסות המשוערת שלהם ואת זה קל למדוד רק בגדולים, ודברים אחרים כמו ספיגה של קרני UV בתדרים מסויימים, היסט דופלר(שנובע מספיגה של קרני אור בטחום הנראה לא מתנועה במקרה הזה) וכו'). מערכת השמש מורכבת מאותם חומרים, כן יש מצב שייתגלו עוד כמה חומרים פה ושם, אבל עתיד החומרים הוא כבר בסופר סגסוגות וננו סגסוגות כמו שאתה בטח יודע.

אחרי בדיקה בוויקי(לוודא את מה שרציתי להגיד) האסטרואידים מתחלקים ל3 קבוצות

* C-type asteroids - carbonaceous, 75% of known asteroids

* S-type asteroids - silicaceous, 17% of known asteroids

* L-type asteroids - metallic, 8% of known asteroids

כפי שאתה רואה 75% מהאסטרואידים מורכבים מפחמן בצורה זו או אחרת, החלק הגדול השני זה סלעים. אין שום הזכר בחלק המתכתי למתכות נדירות או לכל דבר דומה. אין לנו את האפשרות לדעת זאת, לא תוכל להבדיל למשל בין זהב לעופרת מכדו"א גם אם תקח בחשבון כל דבר כמעט שאתה יכול לחשב.

אני מבטיח לך אם היו מגלים גוש פלטינה במשקל של כמה מילארדי טונות צף לו בחלל זה היה מופיע בWIKI.

היתוך חם, חומרים עמידי כן, יותר מידי נתון לווכח, כרגע ההיתוכים עובדים על שדות מגנטיים חזקים הם אלא שדוחסים את הפלזמה ומונעים ממנה להתפרץ.

ככה שלא צריך חומרים עמידים במיוחד כל עוד אתה יכול לתעל את האנרגיה בצורה נכונה בלי לפגוע בשלמות הפיסית של הכור.

חצי קילומטר - זה גדול מידיי לפחות לצורך יציאה - אבל מה עם טיול ברחביי מערכת השמש ? ואולי בגלקסיה עצמה ?

האם אפשר לרתום את אור הכוכבים בחלל כמו שרותמים את הרוח בים ?

חצי ק"מ בשביל להניע חללית במשקל כמה עשרות ק"ג...

וכן מה בדיוק ההבדל? כל עוד יש לך משטח שמנצל את האנרגיה הקינטית(לא מדוייק לקרוא לזה ככה, מתייחסים אל זה כאל לחץ קרינה מול לחץ אטמוספרי של מפרשים רגילים, כיוון שיש כאן גם ניצול לא קטן(אפילו רוב הניצול) מהעובדה שהמפרש יוצר הפרש פוטנציאלים יחסית עצום).

[david11]

"בטווח הרחוק, מערכים סולאריים לא יצטרכו להסתמך על השמש", אומר לנדיס, "אנחנו בוחנים את הרעיון של שימוש בקרני לייזר כדי להקרין פוטונים אל המערך הסולרי. אם תעשה מכשיר לייזר מספיק חזק ואם תוכל לכוון את הקרן, אז באמת לא יהיה סוף לטווח של קרני השמש עם עדשות מספיק גדולות נוכל להקרין אור לחלליות מחקר עד מחצית הדרך לאלפא-קנטאורי".

הקרנת אנרגיית אור למטרות על הארץ, בחלל, על הירח או על מאדים ועל פלנטות אחרות או לחלליות מרוחקות היא חומר למדע בדיוני. זהו הנתיב שבו צועד ג'וף לנדיס. הוא גם זוכה בפרסי ההוגו והנביולה לסופרי מדע בדיוני! כמדען הוא וחבורתו מנאסא מצויים בעיסוק יומיומי של הושטת היד להשיג את קצה הטווח של קרני השמש, ורואים איך ב??דיו?ן הופך במהירות לעובדה.

הידען » ארכיון » קצה הטווח של קרני השמש

http://www.hayadan.org.il/wp/solaredge-121203/

זה ^ בקשר ל" יריה" ודחיפת רכב מחוץ לאטמוספרה

העיקרון על פיו פועל מפרש הפלאזמה הוא שימוש ברוח סולארית: זרם של חלקיקים טעונים הנפלטית כל הזמן מהשמש. אותם חלקיקים משפיעים על שדות מגנטיים (כמו למשל השדה המגנטי של כדור הארץ) וגורמים לדחיפת הגוף יוצר השדה. יתרון נוסף של השיטה הזו היא, שלא כמו במערכות קיימות הפועלות בחלל, אין צורך למגן את החללית בצורה המכבידה שנדרשים אליה כיום, מפני אותה הרוח הסולרית (שיכולה לגרום גם לנזק למערכות אלקטרוניות ולבריאות בני אדם).

http://scienceblog.galbarak.co.il/?p=11

בלוג לנושאי מדע scienceblog.galbarak.co.il » טכנולוגיות עתידיות (וגם לא) להנעה בחלל

וזה ^ בקשר ל" רתימת אור הכוכבים "

[IG]

דובי, ההערכות הן יחסית מדוייקות... ככה שיש אשפרות לזהות את האסטרואידים המטאליים, ומקסימום אפשר לשלוח אליהם לווין כדי שידוק מקרוב יותר...

איך אתה חושב שמוצאים מחצבים על כדור הארץ?

רק תחשוב כמה עולה לשגר לווין וכמה אפשר להרוויח מכמה וכמה מליוני טונות של כרום או ניקל, או אפילו ברזל.

סגסוגות על הן לא הפיתרון (המושלם לפחות...)- הן יקרות, בעייה לייצר אותן, והתכונות ממש לא נחוצות לרוב השימושים. מה גם שהן כבדות מאוד והיום כולם מנסים לעשות דיאטה לכל דבר ולהשתמש בחומרים מרוכבים....

סגסוגות ננומטריות זה כבר סיפור אחר, אבל יקח עוד כמה עשרות שנים עד שהתחום יתפתח לקנה מידה מסחרי... היום הייצור שלהם עדין לא משתלם במיוחד.

לגבי הגוש פלטינה, אז אאל"ט קראתי עליו בלייזר פעם (בכתבה רצינית...)

מצאתי

אגב, על אמון 3554 שמעתם? סביר שלא, וחבל. מדובר באסטרואיד קטן, בקוטר של שני קילומטר בסך הכל. מסלולו חוצה את מסלול כדור הארץ, מה שהופך אותו לנגיש אפילו יותר מהירח. החדשות המרתקות הן שהוא מכיל מתכות וניקל בשווי של שמונה טריליון דולר בערך, קובלט בשווי של שישה טריליון ופלטינות בשווי של שישה טריליון. דברים טובים, אומר הפתגם, באים בחבילות קטנות. כל מה שאתם צריכים זה לתכנן איך אתם שמים יד על גוש המתכת החללי הקטן, ואפילו ביל גייטס ייראה כמו קבצן רמזורים לידכם. השמיים הם כבר לא הגבול. בטח לא בכל מה שקשור לחשבון הבנק שלכם.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3346316,00.html

LOL... עוד עריכה...

מצאתי אותו בויקי, במסתבר שטעו לגבי האמון, אבל מצאו אחד אחר שכן שווה מלאנתאלפים $$$

http://en.wikipedia.org/wiki/3554_Amun

[constantine16]

dubi the chinese dont have fusion reactors they are part of project iter like us,russia and eu

http://en.wikipedia.org/wiki/ITER

[mabool]

עזבו חברה, לא בימי חיינו