זה קורה לי לא מעט ולעוד הרבה חברים שאני מכיר... שאתה יושב אפשהו והרגל מתחילה לזוז מצד לצד בלי שליטתך.

כמובן שאתה יכול להפסיק את זה.. (אמא מתלוננת) אבל אז שאתה לא שם לב היא חוזרת לזוז..

זה כאילו מצב של עצבנות אבל זה קורה לי גם שאני רגוע לגמרי וסתם רואה טלוויזיה.

ביומיים האחרונות זה קורה לי לא מעט.. מה הסיבה לזה?

אם לא הבנתם את התופעה... תגיבו ואני אנסה להסביר קצת יותר טוב..

חחחחח גם לי זה קוה וגם אמא שלי מתעצבנת עליי חחח סתם כזה כשיושבים מוזיזים את כף הרגל במהירות ימינה שמאלה חחח

אין לי מושג למה זה קורה...

1. שיחרור מתח ( עצבים )

2. חזרה על פעולה ( מונוטונית ) עוזרת בריכוז ( ע"י קיבוע מתח באזור מסויים מקילים על הצטברות באזור היעודי הפועל , כמו מיקל ג'ורדן שהיה מוציא את הלשון )

3.במקרה של פעילות לא רצונית/נשלטת - חוסר בסוכר , תיפקוד עיצבי ( נוירולוגי ) לקוי - לא אצל אלו שמרעידים אבל יכולים להפסיק.

אם אתה מתכוון לרעידות ולא לתזוזה אז בדרך כלל זה כתוצאה מקור.

1

2. חזרה על פעולה ( מונוטונית ) עוזרת בריכוז ( ע"י קיבוע מתח באזור מסויים מקילים על הצטברות באזור היעודי הפועל , כמו מיקל ג'ורדן שהיה מוציא את הלשון )

אתה יכול לפרט יותר על הסעיף הזה?

ובמיוחד על הדוגמא חח...

זה נושא רחב אבל אני אנסה לצמצם :

1. קשור לנפש וגוף ( אם מישהו יגיד הורמונים - טוב )

2. פעולה מונוטונית - קשורה גם בהתניה ( זוכר את ניסוי הכלבים של פבלוב ) ( מכיר את זה שדרק שארפ "מתפלל" לפני קליעות מקו העונשין? ) עוזרת בריכוז .

3.יחסי המרה בעודפי אנרגיה - עודפי אנרגיה לצורך ביצוע פעולה מנותבים לאפקים אחרים כדי לא ליצור עומס ( שיחרור "עצבים") אשר עלול להפריע לביצוע הפעולה.

לא מבין איך ההתניה קשורה פה.

ובנוגע ללשון של הוד אוויריותו, הוא אמר את זה בעצמו או שאתה מסיק את זה איכשהוא?

בקשר ללשון ראיתי ראיון איתו והוא לא ידע לענות ( אבל זה רק מהזיכרון שלי אז....)

מצאתי כאן ציטוט שלו על כך ( הקישור יהיה למטה )

מדוע אנחנו אוהבים אותו כל כך? מאותן הסיבות שאנחנו אוהבים את פיטר פן: הוא יכול לעוף. והוא גם מין ילד שלעד יישאר ילד, תמיד יחייך ויתרומם לתקרת האולם כשלשונו משתרבבת בחוץ, סמלו המסחרי.

"מתי התחלת לשחק עם לשונך בחוץ?" אני שואל אותו לפני כחודש ב"מדיסון" במשחק ניקס-בולס, כחלק מראיון במסגרת כתבה עליו ב"7 ימים" של"ידיעות אחרונות". ג'ורדן מחייך: "הלשון לא תמיד בחוץ. היא בחוץ רק כשאני עולה לסל. כשאני מרגיש שהזריקה תהיה קשה, כשצריך להתרכז. זה דבר לא מודע. זה פשוט קורה. זה כנראה חיקוי שהעתקתי מאבי, כשהיה מתקן דברים בבית. אתה יודע, כשהיה מנסר או תולה תמונה. לשונו הייתה תמיד בחוץ, זה נדבק בי".

אני לא מוותר. "עד כמה ההרגל מושרש? האם זה לא קצת מגוחך שמיליונר בן 23 יתרומם לסל עם לשון בחוץ?" הוא לא כועס, לא מתעצבן ולא נעלב. להיפך: "ניסיתי גם ניסיתי. אני יודע שאני משמש דוגמה לילדים רבים, שמחקים אותי בכל תנועה. זה לא רק מגוחך, זה אפילו מסוכן. פעם, במשחק נגד אוניברסיטת דיוק, נחתתי עם הלשון בחוץ וכמעט נשארתי ללא לשון. מאמני באוניברסיטת צפון קרוליינה, דין סמית, היה צועק עלי כל הזמן: 'מייקל, הלשון, מייקל. תכניס את הלשון'. ניסיתי, ואחוזי הקליעה ירדו בלי הלשון מ50 אחוזים ל30. בסוף סמית ויתר.

גם בובי נייט, שאימן אותי באולימפיאדה, ידע שכאשר אני מתאמץ הלשון משתרבבת החוצה. כשהיה רואה אותי עולה לג'אמפ עם הלשון בפנים הוא היה לוקח פסק זמן וצועק עלי: 'מייקל, כבר חמש דקות אני לא רואה את הלשון שלך...'". והוא צוחק את צחוקו המלא והכובש כשהוא מספר לי זאת. כי זאת עליכם לדעת: קשה ביותר לתפוס אותו לבד, אבל כשאתה כבר נמצא אתו כמה דקות הוא המרואיין הקל מכולם. אתה מיד מרגיש מין קשר חברות אתו. מובן שהוא לא נעשה חברך בעשר דקות, אך זאת ההרגשה שהוא משדר.

http://www.safsal.co.il/article.aspx?id=7528

ספסל- הבית של הכדורסל הישראלי - אינפורמציה, סטטיסטיקה וחדשות יומיות על כל השחקנים, הקבוצות והליגות

מה בדיוק אתה לא מבין בהתניה ?

תנסו למצואאת הקשר בין תדירות הרגל למקצב המוזיקה האהובה עליכם.

בזמן האחרון קורה לי משהו ממש מוזר.

אני מנגן על גיטרה, ולפעימים שאני מנגן סתם סולם ממש מהרהרגל שלי מתחיל לרעוד תנועות מהירות וקטנות כמו רטט

ואם אני מפסיק לנגן ולוקח אויר הרגל ישר נרגעת.

זה כאילו המחשב מהמוח ליד , לזוז מהר (לנגן) עוברת גם לרגל...

^^^ התניה - (פעולה רצונית "המדלגת" על המודעות ~) ( ללא רצון חופשי מודע )