היום בבוקר במקרה שמעתי את הסיפור של איך אבא שלי ניצל בשואה והחלטתי שבטח יש פה מלא אנשים שיש להם סיפורים מדהימים במשפחה אבל המשפחה לא מדברת על זה יותר מדיי וכו'.

בכל מקרה הנה יש לכם תירוץ לשאול או סתם לספר לאחרים מה קרה במשפחה שלכם, אני אתחיל:

אבא שלי בתור ילד קטן גר בליטא והיה לו יום הולדת באותו יום כמו לדוד שלו.

אמא שלו התכוונה לנסוע לדודים לכבוד היום הולדת של הדוד ולהשאיר אותו אצל סבא וסבתא, הדודים התווכחו איתה שהיא לא יכולה להשאיר את הילד ככה ביום הולדת שלו ושהם כבר קנו מתנה והיא חייבת להביא אותו איתה.

אחרי הרבה ויכוחים היא בסוף לקחה אותו איתה, ביום אחרי זה סבא וסבתא שלו כבר נרצחו.

ת'רד זה מוקדש לזכר כל היהודים שנרצחו ע"י בני עוולה על לא עוול בכפם.

אני יודע שזה לא ממש סיפור . המשפחה שלי(הסבא והסבתא איכשהו קרובים והם חיו בקשר מתמיד) חלקה ברח חזרה לאיטליה ב1933. ואלה שנשארו, חלק ברחו לצרפת וחלק לרוסיה ואיזה שלושים איש נשארו ומתוכם נשאר אחד.החלק היותר קרוב אליי הלך לרוסיה -שמה הם היו צריכים להתחבא הן מהנאצים והם מהרוסים.

בסוף המלחמה הם עלו לארץ באקסודוס ובגירוש הרוב הרוב החליט לרדת בצרפת(איפה שהיו חלק מהקרובים). הבעיה הייתה שלסבתא שלי לא היה מקום אז אחותה הגדולה נשארה איתה והם אח"כ עלו ב1949 בטרמפ על מטוס נשק לארץ

אני גם לא יודע הרבה, אבא שלי לא מדבר איתי על זה ואמא שלי גם לא יודעת הרבה, את סבתא שלי אני בקושי רואה.

סבתא שלי עכשיו גרה בארה"ב (ברוקלין, ניו יורק), סבא שלי נפטר מזקנה בקיבוץ עין חרוד מאוחד.

מה שאני יודע זה שסבא וסבתא שלי נפגשו אז בפולין (אני לא ממש זוכר אם לפני השואה או בזמן השואה). ואז עוד לפני שהתחילה ההשמדה של היהודים , סבא וסבתא שלי הצליחו לברוח והם עשו את דרכם מברית המועצות, הם גם התחתנו בברית המועצות (היום קוראים למקום איפה שהם התחתנו אוזבקיסטן) וגם אבא שלי נולד שם(בדצמבר 17, 1945) ואז הם המשיכו בדרכם לארץ (אני לא יודע באיזו שנה) ואז הם הגיעו לקיבוץ עין חרוד מאוחד. מאוחר יותר אני חושב שסבא וסבתא שלי נסעו לארה"ב בשביל להישאר שם, ואבא שלי נשאר עם משפחה אחרת בארץ, ואז סבתא שלי החליטה להישאר בארה"ב וסבא שלי חזר לקיבוץ ומת מזקנה.

כרגע אני גר עם אבא שלי בקיבוץ.

סיפורים עצובים ; (

אני תימני אין לי סיפור

לתימנים יש סיפורים של חטיפות

אצלי ככה:

סבתא שלי הייתה בפנימיה עם 2 אחיות שלה

לפנימייה הזאת הייתה קשרים אז הם השיגו את רכבת

שתיקח את היהודים (בנות בעיקר ) לשוויץ'

אבל שסבתא שלי באה לעלות על הרכבת החונכת שלה בפנימייה

שנאה אותה והיא לא רצתה שהיא תעלה, אבל עם העלתה את 2 האחיות שלה

אז 2 האחיות שלה אמרו לחונכת שעם סבתא שלי לא תעלה הם לא יעלו...

וככה היא ניצלה..ודרך שוויץ היא הגיעה לארץ

לסבתא שלך היה מזל. השוויצרים לא הכניסו כמעט אף אחד

שני תורים,סבתא שלי באחד דודה שלי בשני,דודה שלי משכה את סבתא שלי בלי ששמו לב,ככה הצילה אותה ממוות.