בשעה 8:15 בדיוק, האדמה שאגה... - מדע וטכנולוגיה - HWzone פורומים
עבור לתוכן
  • צור חשבון

בשעה 8:15 בדיוק, האדמה שאגה...


musari

Recommended Posts

בשעה 8:15 בדיוק, האדמה שאגה.

עוצמה כזו של פיצוץ איש לא שמע קודם. שמש נוספת התלקחה באמצע השמים, נוטפת דם. כדור של אש בממדים שלא ייאמנו הלך והתפשט ונסק לגובה, משנה גוונים, אדום, ארגמן, כתום. לבן עלה לעומתו מן האדמה, צחור כשלג. הענן הופך לעמוד אדיר של אדים ואבק, מתנשא ומתרחב. הופך צורתו לפטרייה ענקית, קוטרה קילומטרים רבים.

באותו רגע כיסה הערפל את פני האדמה. אבק מתרומם ומכסה את הכל. עשן בגוונים תכלכלים אופף את העיר, עשן שהופך בהדרגה לחו?ם אדמדם, וסגול כהה ושחור. הטמפרטורה במרכז הפיצוץ מגיעה לעשרים מיליון מעלות לפחות.

הכל מסביב מתנדף. האוויר שסביב אזור הפיצוץ מגיע למידת לחץ מבהילה, קופא, מתהדק לרגע, ואז לפתע מתפרץ שוב. האוויר מתפשט במהירות, מחולל גלי הדף טעונים באנרגיה עצומה והרסנית. משב משחית נוצר עד למרחקים.

כמו מחרשה של אש בידי ענק אימתני, אצבעות אדירות שהופכות את האדמה ואת כל אשר עליה. ההדף פוגע בבתים. מכה, נכנס בקיר, הבית מזדעזע, הרוח עוברת דרכו, החלונות הופכים לאבק. כשהרוח במרכז, בא הפיצוץ, הלחץ חזק מאוד ובשבריר שנייה הבית לא יכול לשאת עוד את הלחץ, מסגרות ברזל מותכות וקירות העץ הופכים רסיסים, שבבים וענן של אבק לבן שחור.

אש טורפת בהתפרצות של תנועה חסרת מעצורים, ממשיכה מסביב לכל הכיוונים. התפרעה קדימה והשאירה מאחור שדות חרוכים ושחורים שלא ניתן לזהות מה היה בהם קודם, בתים או עצים או אנשים, רק גיבובים של פיסות שחורות.

מבנים התפוררו, מסילות ברזל התעוותו והתהפכו עם הקרקע, מקלטים התמוטטו, תחנות דלק התפוצצו, גשרים נחרבו. זרימת מים וחשמל הופסקו. אנשים לא נותרו על רגליהם. הם הוטחו בקרקע ובקירות, נקרעו, נמעכו, הפכו לכתמים חומים של עור ודם. רבבות נרמסו ברגע אחד.

במרכז העיר עפו לב?נים ומוטות ברזל וגשם של רסיסי זכוכית הצליף ללא הפסק. לא היה לאן לברוח. הזכוכית מחוררת את הגוף, לב?נים סוקלות, ברזלים משפדים. איברים נכרתים ומותזים בצעקות כאב שאי-אפשר לשאת. אש משתוללת בכל מקום ושאגה אכזרית עולה מהעיר כולה.

הגשר בו שהתה קייקו הקטנה הזדעזע, הוא היה מרוחק מספיק ממרכז הפיצוץ אך למרות זאת התמוטט. הבטון הוא פריך ושביר תחת לחץ אטומי. היא נלכדה בפנים, בתוך החושך והאימה.

היא שמעה את אמא צורחת בחוץ. וניסתה להציץ מבין החרכים שנוצרו באבנים האדירות. אמא עמדה כפסל עם ידיים מושטות לצדדים וזעקה, הבגדים שעליה החלו לבעור לפתע, משל היתה גפרור ניצת. היא הפכה ללפיד של אש. היא נרעדה ורצה לכאן ולכאן חסרת אונים. הבגדים אוכלו. השער נשרף בשלהבת מהירה. הפנים נמסו. חלקים נפלו מגופה תוך כדי ריצה.

היא נפלה אל הקרקע עדיין צורחת.

כמה דקות אחר-כך, קייקו כבר לא ראתה דבר, מלבד גוש לא ברור, לא מזמן זו היתה אמא שלה.

וכך מתו רבבות. בסופה שאין לה מעצורים. המשב עזב את העיר ונתן לנאנקים כמה דקות לשקוע ברחמים עצמיים ולמצוא דרכים לטפל. אך בעת שפגע המשב בהרים, הוא חזר מיד שוב לתוך העיר.

הפעם היה הרס גדול שבעתיים. חרישה אחר חרישה. כתישה אחר כתישה. טחינה אחר טחינה. ולא נותר דבר שלם או דבר על מקומו. עצים נעקרו והתעוותו, הישירו עליהם אל האש. מכונות התעופפו וכלי- גדולים כקטנים נגררו ברוח קדים עזה, מחצו את אלו שעמדו בדרכם, ולבסוף נקרעו לחתיכות קטנות של מתכת בוערת, נו?ר?ית לכל כיוון, משספת, חותכת.

גם במרחק, וגם בטבע, הנזק פגע. נהרות שסביב געשו וסערו, שצפו את החוף בקצף לבנבן, מים פגומים. ואז נשאב הנהר בחזרה ושינה את כיוון זרימתו. חושש. חומק. בורח לו. והדגים מפרפרים ומכרכרים ומבאישים אחרי שמתים.

עוצמת האש שאבה את כל החמצן מהאוויר. וגם אנשים שהיו אי-שם בטווח מוגן, החלו לקפץ ולהשתולל, לתור אחר אוויר. אך זה איננו. אנשים השתנקו ובעטו בייאוש, התעוותו ונחנקו. ח?מ?רים ח?מ?רים של גופות ואנשים פצועים, גוועים, משוועים.

שדות של אורז וקני במבוק התלקחו, פצפוץ חדגוני של אש שורפת. האדמה בערה. העיר כולה בלהבות. החומר, הרוח, הברייה. אש וגופרית ותמרות עשן.

לכל אילו ששאלו מה הנזק של פצצת אטום!!! הטראומה מגוף ראשון!!!

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

גוגל מהיר מצא לי את זה

http://www.notes.co.il/nachman/7347.asp

"קטעים מתוך פרקים 25, 26 ו-29, של "פתח מילוט" - חלק שני: "הישרדות". מתפרסם כסדרה בהמשכים במגזין "שעה טובה"."

מוסרי, פעם הבא, לינק.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

[ U S A lR ][/\][ link=topic=192442.msg1679975#msg1679975 date=1153428504]

מה לא מעניין אותך מה קורה שמשליכים פצצת אטום? בקרוב אצלנו' date=' מאיראן !!!(אם לא נעשה משו ומהר)שאננות של הממשלה... :kopfpatsch:

[/quote']

אותי לא מעניין אם אני אמות אחרי שאני אראה משו כל כך מאאאאגניב!!!!! :screwy: :screwy: :screwy: :screwy:

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

אני עולה במדרגות, רק עוד 680 מדרגות נשארו, 20 אחרונות אני כבר מרגיש את התכווצות ברגליים, מגיע לגג. הדלת נפתחת בשאגה רוח פרצים מקיפה אותי מכניסה בי חיים חדשים, השמש החמה מרגיעה אותי, אני מתיישב לוקח נשימה עמוקה, פותח את התיק. כמו ילד קטן שקיבל את הצעצוע שהוא רצה ליום הולדת אני מרכיב אותו בהתלהבות. פורש שמיכה מוציא קופסאת סיגריות מדליק אחת, לא נוגע - אסור, רק מחזיק בידי מסתכל על העשן שמרחף לו באוויר מעל כל הצלליות שבתחתית התהום.

הילד שבי כבר לא יכול יותר אני לוקח את הצעצוע שעמלתי עליו לפני רגעים אחדים, נותן שוב מבט למטה אל תוך ים הצללים, צריך לבחור אחת אני אומר לעצמי, אבל איזו? לוקח רגע, חולם בהקיץ פתאום צללית אחת תופסת את צומת ליבי, היא נראה כמו כל האחרות אבל יש בה משהו שונה, משהו שלא ניתן להסביר במילים, משהו מעבר לתפיסה מוחשית, אני יודע שהגיע הרגע. כמו גלילאו שראה את הירח בפעם הראשונה דרך הטלסקופ שלו, אני בוחן את הצללית שסיבת קיומה וגורלה הביאו אותה לרגע זה. בעוד מספר דפיקות לב כל זה יגמר אני אומר לעצמי, סופר עד 3 בנשיפה השניה השניה אני עוצר לרגע וסוחט, הצללית ממשיכה בדרכה ובשבריר שניה עוצרת מתפוגגת ונעלמת.

893 מטר אני אומר לעצמי, לא היה לה אפילו זמן לשמוע את היריה.

למי שתוהה זה אני על עזריאלי עם בארט יורה באנשים מפגרים כמוך.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

DOGMA זה היה פשוט ענק xD יצירת אומנות.

פותח הדיון- אנחנו לא צריכים לשמוע על "כדורי אש ענקיים נוטפים מדם, כתמים חומים אדומים, ומחרשת אש ענקית שנישאת בידיו של ענק"

מה שארה"ב עשתה ביפן היה בלתי נסלח, הם רצו לבדוק את ההשפעה של הפצצות על שטח בנוי. ועכשיו שכולם יודעים אותה, אף אחד לא יעשה "ניוסי" כזה שוב. מה שגם הם לא היו צריכים להפיל את זה על אזרחים, היו יכולים בשביל ההרתעה להפיל את זה על ראש של הר ולגלח אותו, או בשטח לא מיושב באוקינאוואה (באותה תקופה הייתה שוממת למדי. לא כמו היום)

בקיצור, גם אם יפילו פה פצצה גרעינית, לא יהיה לנו זמן לחשוב על דימויים נחמדים כאלו לפני שנהפוך לאבק :]

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ארכיון

דיון זה הועבר לארכיון ולא ניתן להוסיף בו תגובות חדשות.

×
  • צור חדש...