אני ודע שמהירות האו ר היא 300 אלק קמ"ש (יותר נכון 299,792.458) אבל רציתי לדעת האם יש לאור האצה?

אני משער שאתה מתכוון לתאוצה

ואני לא לגמרי בטוח...

אם מהירות האור בריק שונה מהמהירות שלו לא בריק, הרי שבמעבר הוא מאיץ/מאיט ולכן

כן, יש לו תאוצה במקרה כזה

אחרת, אז לא, אין לו

הדואליות של האור לא מאפשרת להתייחס אליו באופן חד משמעי כגל או חלקיק. באופן החלקיקי שלו, הוא מאיץ, באופן הגלי שלו, הוא לא.

שאלה מעניינת בלי תשובה חד משמעית ? או שלא הבנתי נכון?

http://van.hep.uiuc.edu/van/qa/section/Light_and_Sound/Properties_of_Light/20030620074119.htm

סתם משהו קצר ומעניין (שחצי קשור) על הנושא

אגב,

לא חשבתי על זה קודם, אבל כמו שכתוב שם, הרי שמכיוון שהאור נשבר (למשל כשהוא פוגע בזכוכית)

אז יש לו תאוצה (אפילו אם גודל המהירות לא משתנה [והוא כן]) ולכן האור מאיץ

אבל שוב, אם אתה מתייחס אל האור בתור גל, זה לא תאוצה

ולכן זה באמת בעיה

האור מאיץ, אבל התאוצה שלו היא רדיאלית - כלומר, משנה את הכיוון שלו בלבד - כמו למשל, תחת השפעה כוח כבידה (כוח כבידה מאוד חזק, כדי לראות את האפקט).

יש עוד סוג של "תאוצה" וזה, כשהאור פוגע במשטח וחוזר ממנו. אבל שם, הפוטון נקלט ואז נפלט פוטון אחר, זאת לא בדיוק תאוצה של הפוטון.

מעבר לזה, עד כמה שאני יודע - מהירות האור בתווך קטנה ממהירותו בריק, מכיוון שהוא לא נע בצורה רציפה. כלומר, הוא נקלט באטומים ונפלט הלאה, וזה מה שמאט אותו. זאת לא ממש מהירות שונה, אלא דומה למה שכתבתי על החזרה ממשטח.

האור לא מאיץ

תאוצה מוגדרת כ-dV/dT

מכיוון ששינוי המהירות נעשה ב-0 זמן, התאוצה אינה מוגדרת

לגבי התאוצה הרדיאלית, זאת גם לא ממש תאוצה, אני לא אכנס לזה כרגע אלא אם כן תרצו הסבר

הייתי מעוניין דווקא בהסבר ברטון, אם תועיל בטובך...

ומכיון שבסופו של דבר, אפילו אם שינוי המהירות נעשה ב-0 זמן,

המהירות שונה (בין אם בגודלה או בכיוונה), הרי שהייתה תאוצה, או שלא?

כמו שברטון אמר, תאוצה מוגדרת כ-dV\dT. ברגע ש-T שווה אפס, אין משמעות לביטוי שמתקבל.

משמע אין תאוצה.

בקשר לשינוי הכיוון הנובע כתוצאה מגרביטציה עצומה אז ההסבר הוא כזה:

כאשר ישנו גוף עצום בכמות המסה שלו, הוא מעוות את המרחב ככה:

האור פשוט מתעוות יחד עם המרחב

^^^^

לא ממש הבנתי?

ובהתחלה התכוונתי לזה שהאם לאור יש תאוצה מההתחלה ?כשאני פותח מנורה...

לפי מה שהבנתי או אין לו, נכון<?

אין לו

אכן כל מה שנאמר נכון, רק בארטון, יש מקומות שבהם מתיחסים לתנועה של האור עם עיקום המרחב כתאוצה (עניין של הגדרה יותר אמשר משהו פיסקלי)

אור בתוך טווח הוא הפרעה אלקטרומגנטית ולא ממש אור (כמו שנאמר, וזה הסבר חלקי, אפשר לראות את זה כפליטה ובליעה של פוטונים בין האטומים)

והעובדה שהאור הוא גם גל חסרת משמעות, גם לגלים יש תנע (כאילו מקבילה קוונטית לתנע)

יש לי שאלה שלדעתי גם קשורה לדיון.

ידוע שלפוטון אין מסה.אבל מצד שני יש טענה שאומרת שחור שחור מושך אליו את האור ולא נותן לו להמלט.

הריי למשוך אפשר רק מסה מסויימת נכון?

יש לזה שני פתרונות

מכניקת הקוונטים טוענת שיש לפוטון מעיין סוג של מסה שמוגדרת ע"י E=MC^2

אנרגיית הפוטון ידועה וניתן לבודד את M

תורת היחסות טוענת שחור שחור יוצר עיוות מרחבי, בדומה לתמונות שהבאתי קודם אלא שהעיוות ממשיך עד לאינסוף והאור לא יוצא ממנו.