תוכן X-BLADE - HWzone פורומים
עבור לתוכן
  • צור חשבון

X-BLADE

משתמש רשום
  • מספר הודעות

    385
  • הצטרפות

  • ביקר לאחרונה

    אף פעם

הודעות שנפתחו על-ידי X-BLADE

  1. שאלה: האם העובדה (שחוזרת שוב ושוב בדפים האחרונים של התארד) שאין צורך בתואר בשביל לעבוד בתור תוכניתן, נכונה גם עבור התמחויות של חומרה (למשל VLSI?) עיבוד אותות,אלקטרו אופטיקה ועוד התמחויות שנושקות יותר לתחום ההנדסה? האם קיימות תוכניות צבאייות אנלוגיות לאלו שהוזכרו כאן בתארד הנותנות הכשרה בתחומים המוזכרים לעיל, ללא תואר אקדמי אלא רק ע"י לימוד של חומר פרקטי??

  2. גם אחרי מיליון ניסיון שמאשרים, דרוש רק אחד שיפריך

    אהבתי את המשפט!. לדעתי צריך לפתוח עם משהו בסגנון כל קורס בפיסיקה, שאנשים לא יחשבו שמה שמלמדים אותם חייב להיות נכון...(זה אגב ההבדל המכריע בין מתמטיקה לפיסיקה, במתמטיקה לא חייב להיות הגיון, מומלץ מאוד להרכיב אותה כך שתהיה הגיונית אך ניתן תמיד להגיד מה שרוצים איך שרוצים..).

    ולהוא שלומד חשמל - פיסיקה, צא מהר מהסרט.

  3. למה מהירות האור נקבעה בתור המהירות המקסימלית?

    התשובה לכך היא אחד הגילויים היותר מרתקים ומדהימים בפיסיקה. הנה 60 שניות של היסטוריה:

    לפני כ150-200 שנה ביצעו פיסיקאים (אמפר,פארדי,ארסטד,הנרי ועוד) ניסויים רבים בחשמל עד שקבלו את חוקי היסוד של האלקטרומגנטיות (מאקסוול היה האחרון שהוסיף תיקון לחוק אמפר). סך הכל התקבלו ארבע משוואות שבאמצעותן, מתוארת כל הפיסיקה של האלקטרומגנטיות. בחלק מהמשוואות צצו קבועים שנמדדו בניסויים (הפראמביליות והסוספטבליות של הריק הידועים לשמצה כאפסילון אפס ומיו אפס).הקבועים הללו נמדדו במעבדה ע"י כל מיני מנפילוציות במעגלים חשמליים. לאחר שמקסוול תיקן את חוק אמפר (היה בו כשל לוגי), הגיעה ההברקה האדירה שלו: לאחר מניפולציות דיפרנציאליות שונות שביצע ב4 המשוואות (הקרויות על שמו) הוא קיבל שתי משוואות דיפרנציאליות עבור השדה החשמלי והמגנטי עבור כל אחד מהם בנפרד (שנקראות משוואת גלים) שפתרונתיהן הם "גלים" או הפרעות שמתקדמות במרחב במהירות שתלויה בתבנית של המשוואה הדיפרנציאלית. מפתרון המשוואה הזו נובע, כי מהירות הגל היא בדיוק אחד חלקי השורש של מכפלת אפסילון אפס ומיו אפס.

    הוא חישב את הגודל הזה וקיבל שהוא שווה בקירוב לשלוש מאות אלף קילומטר לשנייה. מכאן מאקסוול, שלא האמין בצירופי מקרים הסיק את הבלתי נמנע, האור הוא גל אלקטרומגנטי!!!

    שנים עברו והגיעו לורנץ ואינשנטיין התבוננו במשוואות, ושאלו את עצמם, למה בחוקי טבע אוניברסליים (המשוואות הללו) מופיע הגודל הנ"ל ששוה למהירות האור? בנוסף לכך, המשוואות הללו נכונות בכל מערכת יחוס! ולכן לורנץ בנה טרנספורמציה של מערכות ייחוס כך שמשוואות מאקסוול יהיו אינווריאנטיות תחתיה. ומכאן, מטרנספורמציות לורנץ, איינשטיין פיתח את תורת היחסות הפרטית, שממנה כפי שרבים פה ציינו נובע שלא ניתן לעבור את מהירות האור. למה דווקא הגודל הזה? כי הוא תוצאה של גדלים שנמדדו בניסויים בחשמל וחומרים!! זה מדהים אותי כל פעם מחדש. (כשתלמד קורס ראשון בחשמל, תראה גם כמה מדהים זה שהשדות גם כן עוברים טרנספורמציה! במערכת אחד יכול להיות שדה מגנטי ובאחרת חשמלי, במערכת אחת יראו התפלגות מטען מסוימת ובשנייה התפלגות אחרת...)

    חוץ מזה, בעקרון, ניתן לראות דברים שנעים במהירות גדולה ממהירות האור, אבל ברמאות. (להשתמש בסינכרון, אבל אז דברים כבר לא עוברים...ורק רואים זאת..) נק' למחשבה.

  4. בדרך להוכחה של זהות לא נעימה באנליזה ווקטורית נתקלתי במעבר הבא:

    2nrm06u.jpg

    כאשר הדלתא זו הדלתא המפורסמת של קרוניקר, והdi הוא הנגזרת החלקית של הרכיב הi.

    איך מסבירים את המעבר הזה מהזהויות הבסיסיות של חשבון הטנזורים? יש מבחן עוד שבוע וזה דחווף...

    תודה מראש

    עריכה - למען הסר ספק, A ו B הן פונקציות ווקטוריות.

  5. אתה ממש לא צריך את הספרים של בני גורן.הדבר היחיד שאתה צריך זה לפתור תרגילים ויש ספרים יותר טובים בשביל זה.או שפשוט תפתור בגרויות.

    סה"כ התרגילים חוזרים על עצמם ,והסיכוי שיחדשו משהו בבגרות הוא אפס.

    בגלל האידיאולגיה האדיוטית הזו, מערכת החינוך נראת כמו שהיא נראית.

    נראה אותך שורד ככה סמסטר אחד באקדמיה...שם דפוסי השאלות לא חוזרות על עצמן וצריך יצירתיות ותחכום רב כדי לפתור שאלות (שלא לדבר בכלל על ידע בסיסי של הגדרות וידיעת ההוכחות של כל המשפטים...)

  6. אם אין לך חשיבה מתמטית טהורה (ואני עוד שורה אסביר מה זה) אז ספריו של בני גורן הם השלמות בהתגלמותה.

    חשיבה מתמטית טהורה, היא צורת חשיבה שלא מקבלת שקרים רבים (או הנחות בלתי מוצדקות) שמציגים בפניך בבית הספר.

    את המתמטיקה בונים כמו בניין. צריך להבין שאבני הבניין של המתמטיקה הם לא מספרים אלא קבוצות ואיברים. הקטסטרופה מתחילה במספרים והחמירה עוד ייותר כשמגיעים לגבולות וחדו"א.

    לי אישית זה הפריע,שאלות קשות כאלה התעוררו אצלי בכיתה ט'- מה זה לעזאזל מספר? מה זה גבול? מהו יחס שקילות? מה זה אינסוף?(שהגיע בהקשר של סדרות הנדסיות אינסופיות ב05) מה זה בדיוק צלע? וכו'). אם לא הפריע לך מה שלמדו אותך עד עכשיוו אין לך מה לדאוג, תאמין למה שבני גורן כותב, הכל שם נכון כמובן אבל חסר כל נימוק הצדקה ובנייה מסודרת.

    אם כן מפריע לך, תקנה ספרים באינפי (חשבון אינפיניטסמלי של הוכמן הוא הספר הכי משובח שקיים בעברית) משם תלמד רק את התאוריה ואת התרגילים תעשרה רק מבני גורן.

    בכל אופן אתה חייב את בני גורן, תקנה אותו ראשית ותראה אם הוא מספק אותך.

  7. אני בדיוק באותה דילמה... אני גם מתכוון ללמוד הנדסת מחשבים ורציתי ללכת לאונ' העברית (אני ירושלמי). על פי המחשבון שלהם ממוצע הבגרויות שלי הוא 10.03 והפסיכומטרי 620. העניין הוא שעל פי תנאי הקבלה של השנה שעברה אני אצטרך פסיכומטרי 719 כדי להתקבל עם הבגרויות שלי. אם אני ממש אחרוש על פסיכומטרי, אין לי ספק שאני יכול לקבל תוצאה כזאת, אבל עדיין אני שוקל ללמוד במכללה כמו המכללה האקדמית להנדסה בי-ם שייתנו לי גם B.s.c כמו באונ'.

    מה דעתכם?

    בקשר למודעות דרושים, אפשר לקבל דוגמא\קישור?

    מאוד כדאי לך להתאמץ, ותנסה אולי להתקבל להנדסת מחשבים עם פיסיקה יישומית כי הדרישות לזה נמוכות יותר.

    ההבדל בין הלימודים בעברית לבין הלימודים במכללה להנדסה גדול לאין שיעור, למשל המכניקה הקלאסית שילמדו אותך שם היא ברמת תיכון, ובעברית היא לא נופלת מרמה של אוניברסיטאות מובילות בעולם והמבחנים בכלל הזויים (היתה שאלה בכח מרכזי על ארמגדון - כמה מינימום אנרגיה צריכה להיות בפצצה הגרעינית שהכניסו למטאור כדי שהוא יתפרק כך שלא יפגע בכדור הארץ)...

  8. השאלה היא האם הם גם מקנים לך נסיון איכותי?

    למשל בעברית בהנדסת מחשבים כל שבוע צריך להגיש פרויקט מטורף בOOP שלוקח לעשות אותו בממוצע כ30 שעות...

    האם גם שם יקנו לך כזו יכולת?

    אני לא מאמין שזה שווה 100 אלף שקל, תעשה פסיכומטרי (ואפילו עוד כמה פעמים) עד שתוכל להתקבל למקום יותר שפוי.

  9. זה שניהם, לא חושב שיש את המקצוע הזה במכללות(זה הנדסת חשמל ואלקטרוניקה + מדעי המחשב), המקום היחידי שמלמד את התואר זה הטכניון, בשאר המקומות יש הפרדה דיי ברורה בין הנדסת תוכנה\מדעי המחשב להנדסת אלקטרוניקה.

    לא נכון. גם באוניברסיטה העברית לומדים את המקצוע. (יש את המקצוע הנדסת מחשבים רגיל ויש הנדסת מחשבים + פיסיקה יישומית).

    בשנתיים הראשונות לומדים בפקולטות לפיסיקה מתמטיקה ומדעי המחשב (כי לצערי אין פקולטה להנדסה בעברית מה שמעלה את רמת הלימודים משמעותית (מזו של הטכניון למשל) ומאידך אין תגמול ביוקרה). ולאחר מכן מתחילים ללמוד הנדסת מחשבים - אם זה עיבוד אותות,מערכות מידע, ,רשתות ומערכות תקשורת,עיצוב מעגלים משולבים VLSI, אלקטרואופטיקה, של חומרים וכו'.

  10. לא אמרתי שזו הדרך הכי נעימה (הכי טוב זה באמת לבדוק את החלפת הסימן) אך היא די כללית ויפה לדעתי.

    יש גם מקרים שהדרך הזו היא הנוחה ביותר (למה? כי הרבה פנוקציות ניתן לפתח לטור טיילור שהוא פולינום ומשם קל לבדוק מי הראשונה שמתאפסת) למשל עבור הפונקציה

    f(x)=ln(cos(x^2))

    או למשל:

    f(c)=arctan(x^2)/x^2)

    והרכבת טורי טיילור היא נעימה יותר (כמובן שצריך רק את האיברים הראשונים) כדי לראות מה קורה.

    אבל שוב זה רק במקרה של פונקציית יותר מסובכות, במקרה של תיכון הדרך הואלטימטיבית כפי שנאמר היא לבדוק החלפת סימן של הנגזרת והנגזרת השנייה, ובמקרה של לימודים יותר מתקדמים כשיש לך פונקציות מטורפות כמו פונקציה שהיא לא ניתנת לכתיבה בצורה סגורה אלא כאינטגרל התלוי בפונקציות של הפרמטר הדרך מאוד שימושית.

  11. באופן כללי אם יש לך פונקציה כך שK הנגזרות הראשונות שלה מתאפסות בנק' X1 והנגזרת הK+1 ית היא (הראשונה ש) לא מתאפסת אז אם K+1 מספר זוגי אז הנק' X1 היא מינימום\מקסימום (בהתאם לסימן) ואם המספר K+1 הוא אי זוגי אז הנק' שלך היא פיתול (ואם גם K>=2 אז הנק' היא פיתול שהמשיק שם מקביל לציר הx.)

  12. אתם יכולים בבקשה לפרט היכן נתקלים במושגים שנלמדים בבגרות בכימיה (למשל סטכיאומטריה, קשרים קוולנטיים וואן דר וואלס,תמיסות,חמצון חיזור, אנרגיה כימית וכו') בשנה א' בהנדסה (ובפרט חשמל\מחשבים)??

    לא נתקלתי עדיין בשום מושג שדורש כימיה, הדבר הבסיסי היחידי שיש לדעת עליו (וגם זה לא דרוש למבחנים סתם שיעזור להבין את החומר יותר לעומק) זה מבנה האטום (ליחסות וחשמל) וגם את זה מסבירים די מאפס.

  13. העיקר האיכות ולא הכמות.

    אם אתה לומד מדעי המחשב,5 יח"ל מתמטיקה ופיסיקה לדעתי זה די והותר. חבל סתם להכנס ללחץ מעודף מקצועות מיותרים.

    לדעתי עדיף להעמיק במקצועות הללו מאשר סתם להוסיף עוד זבל.

    תתרכז בחומר שאתה לומד (בעיקר במתמטיקה ופיזיקה) ותבין כל דבר שאתה עושה לעומק, זה יעזור לך הרבה גם בעתיד וגם הבגרויות יהפכו לשכונה. אם מה שהמורה אומר נשמע כמו חירטוט (ולרוב זה כך) תפתח ספר ותלמד ממנו.

  14. מדעי המחשב בתיכון זה תכנות עם פרק וחצי משבוע שני של איזה קורס בסיסי במדמ"ח. כימיה תתן לו הרבה יותר (כמה שזה קל ופשוט, בתור אחד שלמד מחשבים ביולוגיה, ולומד לתואר הנדסה כלשהו, אני מתחרט על כל שניה שלא למדתי פיזיקה-כימיה. זה היה פותר לי הרבה מאוד בעיות).

    הפרספקטיבה שהבגרות במדעי המחשב תתן לך על קורס במדמ"ח היא אדירה ובדרך כלל לא חוזרים היטב ולעומק על מושגים פשוטים שנלמדים בתיכון (הדבר נכון בעיקר לגבי פיסיקה בלי רקע בפיסיקה קשה מאוד לשרוד, אבל גם רקע בתכנות עשוי להועיל הרבה).

    אני לומד שנה א' הנדסה ולא נתקלתי בשום מושג שקשור לכמיה (אולי קצת בתורת היחסות שמדברים על חלקיקים אלמנטריים והדינמיקה שלהם אבל מסבירים שם די מאפס וזה נושא שולי) , המקצוע הזה מיותר לחלוטין, לפחות לדעתי.

×
  • צור חדש...