תוכן ZiggyMan - HWzone פורומים
עבור לתוכן
  • צור חשבון

ZiggyMan

מנהל פורום
  • מספר הודעות

    2671
  • הצטרפות

  • ביקר לאחרונה

  • Days Won

    1

הודעות שנפתחו על-ידי ZiggyMan

  1. שפשוף קל של מספר שניות של ראש המברג במגנט ימגנט אותו.

     

    אבל; כדי למגנט ראשים של מברגים משתמשים בד"כ בהתקן יעודי. ההבדל בינו לבין סתם מגנט, זה מיגנוט עם קיטוב מדוייק, מה שעושה אותו הרבה יותר חזק, וגם ניתן לביטול ברגע עם שימוש בdemagnetizer.

    image.png.048bf0336b92991b27154a77c709a86c.png

  2. קודם כל הקביעה אינה נכונה. החוק מתיר בפירוש להשתמש בכלי מיטלטל עם חיבור הארקה בתנאי שיש להזנה שלו מפסק פחת/שנאי מבדל.

     

    החוק כן נותן העדפה לשימוש בכלים בעלי בידוד כפול (2 פינים ללא הארקה). הקביעה היא בטיחותית. הסיבה העיקרית היא שימוש בלוחות חשמל  זמניים, כבלי מאריך ארוכים, ללא מפסקי פחת, ועם הארקה באיכות מפוקפקת. במקרים כאלה, עדיפה הגנת בידוד כפול על פני הגנת הארקה.

    https://www.osh.org.il/UploadFiles/08_2016/363_part27_28.pdf

    (         (ד)  לוח חשמל מיטלטל יהיה מסוג II.

    מכשיר חשמלי מיטלטל המוחזק ביד

    6.    (א)  מכשיר חשמלי מיטלטל המוחזק ביד בעת השימוש בו, יהיה מסוג II או מסוג III.

               (ב)  על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר להשתמש במכשיר חשמלי מיטלטל ידני כבד מסוג I,(מכשיר עם הארקה)  המוחזק ביד (כגון מקדחה שקוטר המקדח שלה מעל ל-16 מ"מ) ובלבד שיוזן דרך מפסק מגן לזרם דלף ברגישות של 0.03 אמפר לכל היותר, או דרך שנאי מבדל.)

     

    • אהבתי! 1
  3.   

    ציטוט של N.R

    .

    עדכון: אני רואה עכשיו שזה פוסט ישן וכבר נפתרה הבעיה של פותח התרד.

     

    אני אנסה קצת לתרום לדיון הזה מפרספקטיבה של ציוד אודיו רגיש שזה הדבר שהכי מושפע מזיהום חשמל וכדומה @. דבר ראשון למי שכתב שזה לא קיים, אז זה אכן קיים וזה יותר פשוט ממה שזה נשמע. למעשה מערך החשמל בבית תמיד מושפע מלולאה של חשמל בתוך הבית וגם מחוץ לו. אמנם לא בהכרח מודדים אותו על ידי קרינה אלקטרומגנטית שלא לגמרי קשורה. ברוב המקרים העבודה של מי שמתעסק בזה יהיה לאתר איזה רכיבים בבית מוסיפים למיקרו תנודות ברשת החשמל (רעשים). עכשיו חשוב לי לציין שמערכת החשמל בבית היא לא לולאה סגורה. למעשה חיבור החשמל יכול לקבל את אותם רעשים גם מחוץ לבית מהרחוב או מעמודי חשמל ליד הבית וכדומה. במקרים מסוימים אפילו מארקה ישנה בבניין. עכשיו בהרבה בניינים חדשים בארץ אין בעיות של humm או באזז וכל מיני דברים בתדרים של 50 הרץ (או 60 בחו"ל) בגלל תקנים מחמירים יותר, אבל זה עוד דוגמא שנפוצה שקל לגלות באודיו.

     

    עכשיו לגבי טיפול בבעיות. יש הרבה דרכים שאודיופילים מוציאים עליהם כסף וזה לא משהו שאני אכנס אליו. חלק מהפתרונות לפי דעתי פחות מומלצים ואני אסביר מי כן יכול לעזור ומי יכול לעשות נזק ומה למעשה השקעה גדולה מדי לפתרון שהוא מציע.

    יש הרבה פילטרים שלמעשה מה שהם עושים הם דוחפים רעש הפוך בתדר שלו ממה שרץ ברשת החשמל. יש יגידו שזה מנקה להם משהו, אבל בפועל זה יוצר רעש וכל מה שיוצר רעש זה לא משהו שאני ממליץ עליו, אמנם זה פתרון שחושבים שהוא קל ונוח.

     

    לגבי אל ספק Online וכדומה, אז רוב הדברים שנמכרים בסביבות 800-1500 שקל יכולים לשנות את העיוות באורך הגלים ועוד דברים שנמדדים ביחידות מידה מאוד קטנות. למעשה הם לא באמת עוזרים בהרבה לנקות רעש. אמנם בהרבה מקרים האל ספק עובד דרך סוללה, אבל היא לא סטרילית ולא מדויקת בקצב הדגימה שלה. לצערי מכשירים מיוחדים שמיועדים לשימוש באמת רציני בתחום עולים אלפי או עשרות אלפי שקלים ולפי דעתי מקומם הוא רק באולפני הקלטות רצינים ולא בבתים של אנשים (אמנם אני לא נכנס לכיס של אף אחד).  

     

    לגבי כבלים וכל זה אני לא רוצה להיכנס אפילו, כי זה בדרך כלל משהו שיוצר הרבה אנטי.

    עכשיו לגבי המוצר שחשבת עליו מאיביי, אם אתה בכל מקרה רוצה לקנות משהו כזה – הייתי קונה בארץ משהו שתומך ב220 וולט מחברה מוכרת. יש ב"אבי יפה"  מנקים ומפצלים של IFI  שאמורים לעשות את מה שרצית. עכשיו יש גם עוד חברות שהם לא חברות אודיו שעושות אותו דבר. http://www.aviyaffe.com/brand/760/כבלים-ואביזרים/IFI

    @daniel02

     

     

    עדיף להשקיע את הכסף בציוד אודיו סביר שיודע להתמודד עם קצת רעש בקווים בכניסה, מאשר בהמצאות שעולות יותר מציוד האודיו המדובר, ושרובן ככולן שמן נחשים.

     

  4. ציטוט של daniel02

     

    אני יעשה הכל להוריד תשדה זה בעיה וצריך לפתור אותה 

    אין שום דבר שיכול "להוריד שדה". כל מכשיר אלקטרומגנטי מייצר שדה מגנטי. כמה טוב שאין עם זה שום בעיה.

    ואם תחשוב בצורה הגיונית, אז הוספת עוד רכיבים אלקטרומגנטייים כמו שנאי למערכת, רק יגדילו את השדה ולא יקטינו אותו...

    • אהבתי! 1
  5. גם אני התעניינתי בנושא לאחרונה. פתחתי נורת לד כלשהי וחקרתי אותה.

    נורת הלד מחוברת לדרייבר זרם השולח זרם קבוע ללדים לפי הגדרה. בדף הנתונים של הדרייבר, מוסבר איך לקבוע את ערך הנגד שקובע את זרם המוצא.

     לדוגמה 

    https://pdf1.alldatasheet.com/datasheet-pdf/view/1140991/BPS/BP9918C.html

    החלפת הנגד Rcs בערך המתאים לזרם נמוך יותר, תחליש את עוצמת התאורה.

  6. תודה על התשובות!

    באיזה ערך? איפה לחבר אותו בדיוק?

    שוב תודה!

    זה לא פשוט כמו שאתה חושב. אתה צריך לבדוק לאן מחוברת העינית. אחד החיבורים כבר מחובר עם נגד Pull Up/Down, ואתה צריך להוסיף אחד במקביל כדי להוריד את הרגישות. תוסיף נגד כך שההתנגדות תרד ל3/4 מהערך כרגע.

  7. אתה יודע מה הבעיה עם "הספק מוצהר"?זה שהוא לא קרוב למציאות. ורק בשביל הכיף, חיברתי עכשיו נורת פלורסנט מעבדתית, כזו עם זכוכית מגדלת 22W למד זרם. קריאת הזרם היא 0.295A, במתח 227V. אני אחסוך לך את החישוב, זה יוצא 66W. פי שלוש מהספק הנורה. ומדובר בנורה וצ'וק תקינים, שעובדים כך כבר מספר שנים.

  8. אל תסמוך על הלומן של נורת הליבון (420W) שאליה הנורה החסכונית (85W) באתר משוות. כי לעיתים קרובות, הנורה המוצעת למכירה תפיק פחות לומן מנורת הליבון אותה הם משווים לנורה הנמכרת.

    לדוגמא: נורה פלואורסצנטית קומפקטית של 16W מתפרסמת כמפיצה אותו שטף אור (לומן) כמו נורת ליבון של 75W. בפועל עוצמתה של נורה פלואורסצנטית קומפקטית של 16W נמוכה מזו של נורת ליבון של 75W.

    זו הסיבה שיש להשתמש בלומן של הנורה החסכנית עצמה (שלא מתפרסם באתר של אמפריאל) כדי לדעת את עוצמת הנורה, ולא בוואט (השימוש בוואט ייעשה רק כדי לציין את ההספק החשמלי של הנורה).

    השתמשתי בלומן שמופיע במפרט של הנורה. חבל שסגרתי את PDF, הייתי מביא לך לינק.

  9. לא מדוייק. הנורה זו

    http://www.amperel.co.il/products/154105

    של 85W, ונותנת 5100 לומן.

    בחשבונות שלמעלה לא כתובה הצריכה של הצ'וק, כיוון שתמיד הם נמכרות בנפרד. במדידות שביצעתי על נורת 36W, כל גוף התאורה עם הצוק הגיעו ל 56W, שזה כמעט כפול. בנורה בלינק ההספק המצויין הוא ההספק הכולל.

×
  • צור חדש...