מדריך זה זכה במקום השני בתחרות כתיבת המדריכים שלנו שנערכה בחודש שעבר, כל החודש. הזוכה, גבריאל לוי נקר, לקח הביתה שרת NAS מדגם TS-110-EU של חברת QNAP, עם כונן קשיח בנפח 1TB.
מבוא המחשב הינו חלק בלתי נפרד מהחיים בעולם המודרני – עולם המורכב ממידע וידע הנאגר בצורות שונות. המידע הנמצא על המחשב לעולם בסיכון אם עקב תקלה טכנית, וירוס או מחיקה בשוגג ולכן, יש צורך בגיבוי המידע על מנת שיהיה ניתן לשחזרו. המידע המדובר יכול להיות קבצים שונים שאגרתם במשך השנים ואף מערכת ההפעלה עצמה. במדריך זה ניגע בנושאים אשר נשאלים בתכיפות בפורום, אם כפעולה מונעת או כהתאוששות מאסון. ראוי להדגיש, גיבוי היא פעולה מונעת אשר צריכה להעשות מבעוד מועד ותוך כדי הבנה, שכן גיבוי נכון יחסוך לא מעט כסף ותסכול במקרה של אובדן מידע.
הערה: המדריך מכוון לשוק הביתי וככזה שם דגש לדברים המהותיים לתחום זה. גיבוי בעולם העסקי מורכב הרבה יותר. כמו כן, המדריך מתייחס למערכת ההפעלה חלונות 7.
מטרת הגיבוי
שחזור מידע: בגיבוי זה מגובים רק קובצי המידע הרלוונטים. משמע, נגבה רק את הקבצים החשובים על מנת שהמידע יהיה זמין בעת הצורך. גיבוי מידע אינו מגבה את המערכת, הגדרותיה ואת סביבת המשתמש, אלא רק את הקבצים. לרוב גיבוי זה הינו המתאים ביותר למשתמש הביתי.
ארכיב: נעשה על מנת לשמור "דורות" של אותו המידע. למשל, שמירת כל החשבונות לשנת 2010 לקראת המעבר לשנת 2011.
התאוששות מאסון: בגיבוי זה המשתמש יכול לשחזר את המערכת כולה לנקודת זמן בה נעשה הגיבוי. גיבוי זה פחות נפוץ בסביבה הביתית אך כדאי להזכירו.
שיטת הגיבוי
מצע אכסון – האמצעי עליו מגבים את המידע. לכל אחד יתרונותיו וחסרונותיו אשר יסקרו בטבלה. הנתונים מתייחסים לידוע בעת כתיבת המדריך.
ההמלצה הכללית הינה להשתמש בדיסק קשיח חיצוני, וזאת הודות למהירות וקלות השימוש באמצעי זה. אולם, על מנת שהגיבוי יהיה אמין אף יותר, לעולם יש להשתמש ביותר ממדיה אחת, ורצוי כי יהיו במיקום גיאוגרפי שונה. על מנת להמחיש את הצורך בכך דמיינו את התרחיש הבא: משתמש מגבה על דיסק קשיח חיצוני יחיד, ובעת הגיבוי מתרחשת קפיצת מתח אשר הורסת הן את המידע והן את הגיבוי. המשתמש נשאר עם שוקת שבורה.
סוג הגיבוי
גיבוי מלא: כל הקבצים מגובים – השיטה האמינה ביותר אך גם התובענית ביותר מבחינת זמן ונפח. לעומת זאת, בשיטה זו, בכל רגע נתון, ניתן לשחזר את המידע המגובה בקלות יחסית.
גיבוי דיפרנציאלי: מגבה את כל הקבצים שהשתנו מאז הגיבוי המלא האחרון. מהיר יותר, אך פחות אמין זאת מכיוון שכדי לשחזר את כלל המידע נדרש הגיבוי המלא והסט הדיפרנציאלי האחרון.
גיבוי אינקרמנטאלי: מגבה רק את הקבצים שהשתנו מאז הגיבוי האחרון (יהי זה גיבוי מלא או דיפרנציאלי). מהיר ביותר אך אמין פחות מכולם, זאת מכיוון שבכדי לשחזר את המידע למצב העדכני ביותר נדרש הגיבוי המלא וכל הסטים האינקרמנטאליים אחריו.
כיצד עובד הגיבוי?
ברמת מערכת הקבצים, לכל קובץ במערכת יש סימון שבוצע שינוי והקובץ מוכן לגיבוי (Archive bit set). גיבוי מלא מגבה את הקובץ ומנקה מהקובץ את הסימון. גיבוי דיפרנציאלי מגבה את הקבצים המסומנים לארכיב אך איננו משנה את הסימון. גיבוי אינקרמנטאלי מגבה רק את הקבצים המסומנים לארכיב אך מוחק את הסימון מהם. ברמת תוכנת הגיבוי, נשמר יומן על תאריך יצירת או שינוי הקבצים. כאשר היא מאתרת קובץ אשר לו תאריך שונה מהזמן אשר מצויין ביומן, היא מגבה אותו.
RAID ויתירות
יש לא מעט בלבול בנושא אשר יכול לגרום למפח נפש ולכן ראוי להדגיש כי RAID איננו גיבוי וזוהי אינה מטרתו. RAID הינו שיטה שנועדה להפוך את מצע האכסון למהיר ואמין יותר על ידי חלוקה של ההתקן הלוגי למספר התקנים פיזיים. דבר זה אינו מגן על המשתמש מפני איבוד מידע בטווח הארוך והוא אינו מציע כל יכולת שחזור או ארכיב. לדוגמה: למשתמש יש מצע מידע המאוכסן על RAID ברמה 1 (Mirror). במערך זה כל מידע אשר נמצא על כונן אחד נמצא גם על הכונן השני. בעת קריסה של אחד מהכוננים המידע עדיין זמין וכאשר יוחלף הכונן התקול המערכת תדאג לבד לשכפול הנתונים לכונן השני. דבר זה אינו מגן מפני שריפה, קפיצת מתח, וירוס, מחיקה ועוד, זאת מכיוון שההתקנים נמצאים כל הזמן בשימוש. לכן כל מאורע אשר ישבש את הקבצים, ישבש אותם בשני הכוננים באותה המידה בדיוק.
בעמודים הבאים נעשה סקירה על כמה תוכנות גיבוי נפוצות.
