המיזם השאפתני של סוכנות החלל היפנית שהיה אמור להפוך את שדה הכבידה של הכוכב שלנו לנקי קצת יותר לא הצליח להגיע אפילו אל נקודת ההתחלה שלו
אחת מהעובדות שמעסיקות יותר ויותר מהעוסקים בחקר החלל החיצון נוגעת לכמות "הזבל" הגדולה שמצטברת במהירות במסלולי הכבידה סביב כוכב הלכת שלנו – אחרי יותר משבעים שנים בהם המין האנושי מטיס עצמים אל מחוץ לאטמוספירה, ניתן למצוא אי שם בקצה החלל מגוון גדול של לוויינים שיצאו מכלל שימוש, מיכלי דלק, רסיסי רקטות ועוד עצמים אשר אין להם שום תועלת אך מהווים סיכון מוגדל עבור כל יצירה חדשה שנשלחת למסלול סביב כדור הארץ, או כבר נמצאת שם בהווה.
כל הבלאגן החללי הזה הביא ליצירתם של מספר מיזמים שונים שמטרתם היא, פשוטו כמשמעו, לנקות את המסלולים סביב כדור הארץ – ואחד מאותם מיזמים שהיה אמור לצאת לדרך בקול תרועה רמה בימים אלו ממש היה זה שפיתחה סוכנות החלל היפנית הממשלתית, JAXA, אך לצערנו הוכחת היכולת הראשונית הזו הופסקה עוד לפני שהחלה.
הרעיון של חוקרי החלל מהמזרח הרחוק היה פשוט וברור יחסית, מה שכנראה גם סייע לו להגיע להבשלה מעשית לפני המקבילים לו – גשושיות ורקטות שיוטסו למשימות בחלל, בעיקר כאלו שקשורות בשירות לתחנת החלל הבינלאומית, יצויידו בכבל ייחודי שעשוי אלומיניום ופלדת אל-חלד ומגיע לאורך של כ-700 מטרים – כאשר לאחר פריסתו בסמוך לפיסת זבל-חלל ספציפית יועבר בו זרם חשמלי, אשר בהתבסס על השדה המגנטי של כדור הארץ יגרום ל"התמגנטות" של העצם אל הכבל, כך שכשאותה גשושית או רקטו יוכוונו חזרה אל האטמוספירה במטרה מכוונת מראש להישרף בה ולהתאייד בתום המשימה – אותה פיסת זבל תיסחף אף היא אל האטמוספירה ותישרף ביחד עם העצם שמושך אותה.
עיבוד גראפי שמציג את אופן הפעולה המיועד של טכנולוגיית האיסוף בחלל
אנשי JAXA התקינו את כבל הפלא שלהם על כלי ה-Kounotori 6 שנשלח עם אספקה אל תחנת החלל הבינלאומית בחודש דצמבר 2016, אבל כשהגיעה העת לבדוק את יכולות הטכנולוגיה, כשבוע לפני שהכלי היה מיועד להתנתק מה-ISS, להיכנס חזרה אל האטמוספירה ולהיעלם בה, המפעילים גילו כי תקלה טכנית מונעת מהם לפרוש את הכבל.
שבוע של נסיונות לניתוח ופתרון הבעיה לא הספיקו, ו-Kounotori 6 נאלצה לבצע את פעולתה האחרונה בהחלט מבלי שהשלימה את אחת ממשימותיה המרכזיות ביותר – כאשר החוקרים והמדענים כלל לא קיבלו הזדמנות לבחון האם פתרון הכבל הממגנט פועל (או לא פועל) בהתאם לסימולציות והחישובים התיאורטיים המקדימים.
סביר להניח כי כשלון מאכזב זה לא ימנע מיפן להמשיך בנסיונותיה לפתח וליישם את טכנולוגיית איסוף הזבל המתקדמת שלה, אך אין ספק שהמצב שנוצר יעכב משמעותית את המשך התהליך – כך שלא מן הנמנע שפתרונות מתחרים יצליחו להדביק את הקצב במסגרת המירוץ עתיר הידע היוקרתי הזה. מדענים בריטים, למשל, מתכננים לבצע בדיקה למערכת שתאסוף זבל חלל בעזרתה של רשת המחוברת לצילצל, כבר במהלך השנה הבאה.
אז מי תהיה המדינה שתהפוך ל'זבלנית החלל' (או אולי בעצם 'המנקה של החלל') המובילה? התשובה לשאלה הזו תתקבל כנראה רק בעוד כמה שנים מהיום.
