הדחיסה הנדרשת לדור הבא של וידאו בהפרדה סופר-גבוהה עברה את האישרור הנדרש, ותציע דחיסה כפולה מזו של תקן ה-H.264 המשמש בסרטי Blu-Ray כיום
יבול הטלויזיות החדשות שהוצג בתערוכת CES שהסתיימה לפני כשבוע הציג מכנה משותף אחד: תמיכה בהפרדה סופר גבוהה (2160 * 3840) שהוצגה ביפן לראשונה ומציעה הפרדה גבוהה פי 4 מאשר FullHD 1080p.
הפרדה זו שהייתה ידועה בשם “4K” וקיבלה את שמה הרשמי Ultra-HD לאחרונה, מאפשרת ביצועים המזכירים את מסכי הרטינה של אפל. הכוונה היא שלא ניתן לראות פיקסלים נפרדים אפילו אם מתקרבים למסך ככל האפשר.
אך כדי לאפשר תוכן בהפרדה מטורפת כזו, צריך למלא מספר דרישות: מכשירים שיודעים להקרין את התוכן (הטלויזיות שהזכרתי, כמו גם מחשבים ומסכים המסוגלים לעמוד בדרישות), ועבור העברה או הזרמה דרך הרשת (לא רק רשת האינטרנט, אלא גם רשת הסיבים האופטיים המעבירה סרטים באופן דיגיטלי לבתי הקולנוע כיום בארצות הברית) בקצבים ורוחב פס מתקבלים על הדעת - פרוטוקולים ויכולות דחיסה גבוהות הרבה יותר ממה שראינו עד כה.
| השוואה בין שני סוגי הדחיסה - HEVC 264 ו-HEVC 265 |
עבור הדרישה האחרונה הזו, פותח תקן HEVC 265 (ר"ת High Efficiency Video Coding), שמציע דחיסה כפולה מזו של קודמו (HEVC 264, או בקיצור H.264).
התקן החדש עשוי לאפשר הזרמת וידאו UHD בקצבים של 20-30 מגבהיט לשנייה, קצבים בהחלט לא נמוכים, אך בהשוואה לקצב הנדרש עם פרוטוקולי הדחיסה הקודמים, הרבה יותר סביר ואפשרי. בנוסף לכך, כיום לא קיימת בצורה מסחרית מדיה (תקליטורים בעיקר) שיודעת להתמודד עם כמות המידע הנדרשת לאחסון סרטים בהפרדה סופר-גבוהה עם דחיסת H.264. התקן החדש עשוי לאפשר שימוש בתקליטורי בלוריי קיימים לאחסון סרטים אלה, או בתקליטורי BDXL שאינם דורשים החלפת נגן אלא רק עדכון קושחה.
השיפור בדחיסה וברוחב הפס מגיע במחיר של דרישות כוח מחשוב גבוה הרבה יותר בכדי להתמודד עם אלגוריתם הדחיסה החדש. בדומה לקודמו (H.264), התקן מחלק כל תמונה לריבועים, מנתח כל ריבוע למחזוריות ודמיון צבע של כל פיקסל ופיקסל, ומחיל את הדחיסה האופטימלית בהתאם. אך התקן החדש מסוגל להתמודד עם ריבועים (או "רעפים" כפי שהם נקראים) גדולים יותר מאשר בעבר. כמו כן, התקן החדש יכול לעבד תמונה בעומק צבע גבוה מזה שבו היא נוצרה. בצורה זו, הוא עובד ממאגר גדול יותר של צבעים ומסוגל למצוא יותר צבעים דומים, ולשפר את הדחיסה שהוא מציע.
אגב, H.264 תפס כסטנדרט דחיסת וידאו כל כך מהר תודות להכללתו בתקן של תקליטורי בלוריי ופורמט HD-DVD המנוח במהלך 2006. חברת אדובי סייעה גם על ידי הוספת התמיכה בתקן בגרסה 9 של Flash ב-2007, ומיקרוסופט ב-2009 עם הכנסת התמיכה לגרסה 3 של Silverlight ולחלונות 7. אפל עזרה גם כן להתפשטות השימוש בתקן, אך מכשיר האייפד שמשתמש בו באופן נרחב יצא לשוק רק ב-2010.
הסטנדרט החדש גם יחתוך בחצי את דרישות הפס של וידאו בהפרדה גבוהה "רגילה" - 1080p בלבד, דבר שיקל על עליית סטנדרט האיכות של סרטונים ברשת, והזרמת וידאו למכשירים ניידים בחיבורים סלולריים. עכשיו תוכלו לראות את כל שערה ושערה בשפמו של החתול המבואס, ומהר.
| כאן אפשר לראות מה ההבדלים בין הרזולוציות השונות.. איך גדלנו! |
4K הוא כבר לא המילה האחרונה ברמת הפרדה של וידאו. ביפן כבר עושים ניסויים בהפרדה גבוהה אף יותר - 8K…
הסטנדרט הנוכחי (H.264) עלה מ-10 אחוזים של תוכן ליותר מ-84 אחוזי תוכן תוך פחות משלוש שנים.
הטכנולוגיה החדשה צפויה להיכנס לשימוש בפתרונות תוכנה עד סוף השנה, אך אימוצה בצורה רחבה יותר יתאפשר רק כאשר הפרוטוקול יוטמע בשבבים וחומרה, וזה ייקח לפחות שנה עד שנה וחצי.
קיימות דעות סותרות לגבי מהירות האימוץ של סטנדרט הדחיסה החדש. גם אם יעילותו המשופרת אינה מוטלת בספק, עלות היישום שלו גדולה יותר מאשר קודמו, ותדרוש מעבר לדור חדש של מעבדים המכילים את התמיכה בתקן. גם לא ברור אם הדרישה לתכנים ב-UltraHD תהיה גבוהה כפי שמקווים יצרני התוכן, היות ובניגוד ל-DVD, הקפיצה מ-HD ל-UltraHD אינה משמעותית מספיק בשביל לגרום לאנשים לרכוש ציוד חדש ולהפטר מהישן.
| וכאן ניתן לראות איך ניתוח התמונה בדרך לדחיסה שונה בסטנדרט החדש |
התעשייה מקווה כי הרזולוציות המטורפות הללו יתנו לשוק המחשוב והקולנוע הביתי זריקת מרץ לאחר שנות המשבר הכלכלי שהכביד עליו. בשביל כמות פיקסלים גבוהה פי 4 (ופי שמונה לאחר מכן) צריך כוח מחשוב מספק כדי להזיז את הפיקסלים על המסך. מעבדי תמונה מהירים ויעילים יותר עבור טלויזיות מסכים וציוד לקולנוע ביתי, ומעבדים כלליים וגרפיים חזקים יותר כדי להציג יותר מידע על המסך המפורט ולשמור על קצב תנועה מספק.
אינני יודע אם ההימור הזה יצליח. כמו שניסו לפני כן לדחוף את התלת מימד כ"הדבר החדש הבא", ונכשלו מפני שהטכנולוגיה עדיין לא שם, טלויזיות בהפרדה סופר סופר גבוהה אינן ממש נדרשות לשוק הביתי. טלויזיות כאלה מעצם קיומן דורשות גודל מינימלי של 55 אינץ' לכל הפחות (גם אז זה אומר שהשיפור בתמונה לא ממש ייראה לעומת FullHD "רגיל"), ובשביל אפקט אופטימלי, לפחות 65 אינץ'. ובשוק המחשבים - בכלל אין צורך ברזולוציות כאלה עבור מסך שממנו המרחק הממוצע הוא 30-50 ס"מ.
אך השימושיות של התקן החדש בהזרמת מדיה דרך הרשת אינה מוטלת בספק, וסביר להניח שאכן תיכנס לשימוש נרחב במהלך השנתיים הקרובות עבור הזרמת מדיה בהפרדה גבוהה "רגילה" בקלות רבה יותר (Netflix היא מועמדת טובה לכך).
תקן דחיסה יעיל ואיכותי יותר הוא תמיד דבר רצוי. אם אנו כצרכנים נהנה מרשת מהירה יותר ופקוקה פחות, השימוש בתקן יעלה במהירות בהתאם לביקוש.
האם אתם חושבים ש-4K הוא דבר נדרש? האם תקן הדחיסה החדש יהיה משמעותי יותר עבור תכני HD קיימים, או עבור תכני 4K? ספרו לנו בתגובות!
