מסתבר שניתן להפוך מקק למחשב בסיסי באמצעות ננו-בוטים המסוגלים לקפל ולפרוש גדילי DNA
שיתוף פעולה בין חוקר ישראלי באוניברסיטת הרווארד ובין עמיתיו באוניברסיטת בר אילן שברמת גן הביא לפיתוח מרתק, הפותח אפשרויות רבות בתחום הננו, מחשבים, ושילוב בין רובוטיקה וביולוגיה.
ננו-בוטים מבוססי DNA, הנקראים גם רובוטי אוריגמי בגלל היכולת שלהם לקפל ולפרוש גדילי DNA, מוכנסים לגופו של החרק ומטיילים בזמן שהם גם מתקשרים אחד עם השני וגם עם תאי החרק עצמו.
כאשר הננו-בוטים נפתחים הם יכולים לשחרר תרופות אותן הן נושאים בקפלים שלהם.
היום מקק, מחר מחשב! |
"ננו-בוטים מבוססי DNA מסוגלים לשאת תוכניות מורכבות שיוכלו יום אחד לשמש כדי לאבחן ואף לטפל במחלות עם תחכום שלא נודע עד כה" מספר דניאל לבנר, ביו-מהנדס במכון וייס באוניברסיטת הרווארד.
המטרה היא לעשות שימוש בטכנולוגיה כדי להצליח בהובלת ננו-תרופות לפגיעה מדויקת במחלות כגון איידס, שחפת, ודלקת דנגי.
היכולת של המקקים להפוך למחשבים חיים נעוצה באפשרות של הננו-בוטים מבוססי ה-DNA לנוע בתוך הגוף "ולדבר" עם תאי המקק.
דניאל לבנר, החוקר שעשוי להביא מהפיכה לתחום הרפואה והמחשוב |
העוצמה החישובית אליה הגיעו עד כה עומדת על פחות מזו של מחשב אטארי 800 או קומודור 64 (מחשבים ביתיים ישנים משנות השמונים), אך על פי מומחה לביוטכנולוגיה ממדריד, העוצמה תשתפר ככל שניתן יהיה לכוונן את הננו-בוטים לביצועים טובים יותר.
אחת מהמטרות החשובות ביותר במחקר היא האפשרות להשתמש בננו-בוטים להובלת תרופות באופן מדויק. הדבר עשוי לאפשר טיפולים כירורגיים בגידולים סרטניים כאשר התרופה תגיע ותפגע רק בתאים הנגועים ולא תיגע באף תא בריא. עם זאת, המחקר עדיין צריך לפתור את הבעיה של המערכת החיסונית שמזהה את הננו-בוטים כגופים זרים ותוקפת אותם.
סרטון המסביר את צורת הפעולה של הננו-בוט
המחקר עדיין מתנהל, והצפי למעבר לניסויים בבני אדם עומד על חמש שנים לפחות.